פסח 2024 זמני כניסת ויציאת החג - לחצו כאן

זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - | 26.04.24

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

ירושלים : כניסת שבת: 18:35 יציאת שבת: 19:55
אשדוד : כניסת שבת: 18:56 יציאת שבת: 19:57
טבריה : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:56
תל אביב : כניסת שבת: 18:56 יציאת שבת: 19:57
אשקלון : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:57
חדרה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:58
חיפה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:58
רחובות : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
נהריה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:58
באר שבע : כניסת שבת: 18:56 יציאת שבת: 19:56
אילת : כניסת שבת: 18:43 יציאת שבת: 19:52
פתח תקווה : כניסת שבת: 18:37 יציאת שבת: 19:57
נתניה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:58
מודיעין : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:56
עפולה : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:56
ראשון לציון : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
בני ברק : כניסת שבת: 18:55 יציאת שבת: 19:57
חולון : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:57
לוד : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
מודיעין עילית : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:56
רעננה : כניסת שבת: 18:57 יציאת שבת: 19:57
בית שמש : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
רמלה : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
ראש העין : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
קרית גת : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
עכו : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:58
כרמיאל : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
נתיבות : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
מעלה אדומים : כניסת שבת: 18:45 יציאת שבת: 19:55
דימונה : כניסת שבת: 18:45 יציאת שבת: 19:54
אופקים : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
שדרות : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:57
גבעת שמואל : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
ערד : כניסת שבת: 18:45 יציאת שבת: 19:54
קריית שמונה : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:57
בית שאן : כניסת שבת: 18:45 יציאת שבת: 19:55
רמת גן : כניסת שבת: 18:56 יציאת שבת: 19:57
יבנה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:57
בת ים : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:57
כפר סבא : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:57
צפת : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:56
הרצליה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:57

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 19:29 יציאת שבת: 20:33
ברצלונה : כניסת שבת: 20:25 יציאת שבת: 21:30
בודפשט : כניסת שבת: 19:31 יציאת שבת: 20:42
פריז : כניסת שבת: 20:41 יציאת שבת: 21:54
אמסטרדם : כניסת שבת: 20:40 יציאת שבת: 21:59
בנגקוק : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:06
לונדון : כניסת שבת: 19:58 יציאת שבת: 21:15
פראג : כניסת שבת: 19:56 יציאת שבת: 21:10
אומן : כניסת שבת: 19:49 יציאת שבת: 21:02

פרשת אחרי

פרשת אחרי הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

בעיצומם של ימי חג הגאולה, לפניכם כמה רסיסי תובנות. כידוע, בארבע לשונות של גאולה הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי" ולכל אחת מהלשונות ייחודיות משלה.

השלב הראשון הוא "והוצאתי"- שחרור מועט מהשעבוד. הגוף עדיין מוגבל וכך הנשמה. "מתחת סבלות מצרים"- כאילו הסבל עדיין תלוי ועומד, מרחף ומעיק ובני ישראל עדיין שרויים בצילו. סובלים ובו זמנית מתחמקים ממנו. השלב של "הוצאתי" החל עם מכות מצרים, אך עדיין איננו גאולה אלא ראשיתה של המערכה לזקוף רום קומתנו.

השלב השני- "והצלתי". כשיצאנו ממצרים אמנם "יצאנו", אך עדיין לא שוחררנו באופן סופי עד קריעת ים סוף, וגם זו אינה עדיין הגאולה השלמה. זו אמנם מציאות של חופש מעול משעבוד, אך עדיין לא פדות וגאולה.

כפי שקראתי במשל מפי הרב אברהם אורנשטיין זצ"ל (מרבני תל אביב הוותיקה לפני עשרות שנים), איזו "הצלה" הייתה כאן? אם הזאב טורף את הגדי והרועה מציל את הגדי מטורפו זוהי רק "הצלה", כי הזאב נשאר זאב והגדי נשאר גדי ואין בטחון שמחר לא יבוא הזאב ויטרוף שוב את הגדי. רק השמדת הזאב יכולה להיקרא פעולת גאולה ממשית עבור הגדי.

השלב השלישי- "וגאלתי". בקריעת ים סוף וטביעת מצרים נאמר "ויושע ה' את בני ישראל". לראשונה כתוב "ויושע" כי זו כבר ישועה אמיתית בזרוע נטויה. לכן בשלב של יציאת מצרים לא אמרו עדיין שירה, כי על הצלה בלבד- "אכתי עבדי אחשורוש אנן"- עדיין אנו עבדי אחשוורוש, אך על גאולה אומרים שירה.

בחנוכה הייתה לנו גאולה כי ניצחנו את שלטון היוונים, אך בפורים הייתה זו רק הצלה כי ניצלנו מהשמדת עמנו, אך עדיין נשארנו תחת עול שלטון אחשוורוש.

והשלב העיקרי ולמעשה השיא והמטרה לכל מערכות הניסים ושינוי מערכות הטבע הינו "ולקחתי אתכם", בשעת מתן תורה וכל זה הינו מפעולות הקב"ה בעצמו, אבל מהו החלק בו נדרש העם לשאת את חלקו? חלק העם הוא "וידעתם כי אני ה'". עלינו להפנים את הידיעה כי "אני ה'".

האסונות שלנו נובעים רק מתוך אי הידיעה. עיניים לנו ולא רואים, אוזניים ולא שומעים, לבבות לנו אך אטומים ומחוסר רצון לדעת, סובלים לא רק אנו היהודים אלא גם עמי העולם. גם המצרים הביאו על עצמם את מפלתם בגין סירובם לדעת. "ויקם מלך חדש"- הביא על עמו מצוקה כי "לא ידע את יוסף". אילו למד וידע וזכר לא היה מגיע לדיראון.

אצל עמנו חוסר הידיעה הגורם לחולשת האמונה, אף היא הביאה לאסון. חטא העגל האסוני, נוצר כתוצאה מכך- "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו". אילו היו יודעים שמשה, המדבר עם הקב"ה פה אל פה, יחזור ויביא להם את התורה לא היו נכשלים בחטא.

לכן העיקר הוא הידיעה. "אתה הראת לדעת"- כל מה שראית מטרתו היא הידיעה, "למען ידעו דורותיכם". תפקידינו כיום להחדיר ברמ"ח איברינו את התובנה של- "וידעתם כי אני ה'" ודבר זה תלוי בנו ובהתנהגותנו באורח חיינו ובהמשכת קישור הדורות בידע הרוחני אותו קנו אבותינו והורישו לנו. זוהי הגאולה השלמה עליה נאמרת שירת הגאולה.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

המימונה, האירוע שסוגר את חג הפסח בעדה המרוקאית, הפך מזמן לחג של כולם עם מפגנים מרהיבים של שולחנות מימונה, שבהם ניכרת מיומנות מופלאה בהכנת המתוקים, הדקורציה ושאר המטעמים.

אומרים שמי שלא ראה שולחן מימונה ערוך כהלכתו, לא ראה שולחן עשיר מימיו. על השולחן מונח מבחר גדול של מתוקים וריבות מיוחדות, בין קישוטים של שיבולים, עלי נענע ופרחים. חוויה קולינרית לכל מי שאוהב אוכל מיוחד, ובעיקר לחובבי המתוק.

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

חג הפסח, המסמל את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות ואת הגאולה, מקבל השנה משמעות שונה. מילות השיר “עבדים היינו", שבדרך כלל מהדהדות בשמחה ובקלילות סביב שולחן הסדר, נשמעו השבוע אחרת. הלב מתכווץ לנוכח המחשבה על אחינו ואחיותינו שנבצר מהם לחגוג בחיק המשפחה.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

לחצו כאן לתחזית מזג האוויר המלאה לשאר השבוע

התחזית האסטרולוגית

מזל גדי

תחושת אופטימיות פנימית עולה, מלווה בתחושת שחרור והקלה עמוקה, יכולת להתחבר פנימה, יתכן שהייה בטבע יכולה לתת לכם את האיזון לו אתם זקוקים.

לחצו כאן לשאר המזלות

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .