זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת נשא | 06.06.25

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

ירושלים : כניסת שבת: 19:02 יציאת שבת: 20:25
אשדוד : כניסת שבת: 19:22 יציאת שבת: 20:27
טבריה : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:27
תל אביב : כניסת שבת: 19:22 יציאת שבת: 20:28
אשקלון : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
חדרה : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:28
חיפה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:29
רחובות : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
נהריה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:29
באר שבע : כניסת שבת: 19:22 יציאת שבת: 20:25
אילת : כניסת שבת: 19:08 יציאת שבת: 20:19
פתח תקווה : כניסת שבת: 19:04 יציאת שבת: 20:27
נתניה : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:28
מודיעין : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:26
עפולה : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
ראשון לציון : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
בני ברק : כניסת שבת: 19:22 יציאת שבת: 20:27
חולון : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
לוד : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
מודיעין עילית : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:26
בית שמש : כניסת שבת: 19:03 יציאת שבת: 20:26
רעננה : כניסת שבת: 19:24 יציאת שבת: 20:28
בית שמש : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
רמלה : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
ראש העין : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
קרית גת : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:26
עכו : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:29
כרמיאל : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:28
נתיבות : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:26
מעלה אדומים : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:25
דימונה : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:23
אופקים : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:26
שדרות : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
גבעת שמואל : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
ערד : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:23
קריית שמונה : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:28
בית שאן : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:26
רמת גן : כניסת שבת: 19:22 יציאת שבת: 20:28
יבנה : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
בת ים : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:28
כפר סבא : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:27
צפת : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:28
הרצליה : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:28

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 20:06 יציאת שבת: 21:15
ברצלונה : כניסת שבת: 21:04 יציאת שבת: 22:14
בודפשט : כניסת שבת: 20:19 יציאת שבת: 21:40
פריז : כניסת שבת: 21:32 יציאת שבת: 22:56
אמסטרדם : כניסת שבת: 21:40 יציאת שבת: 23:15
בנגקוק : כניסת שבת: 19:26 יציאת שבת: 20:19
לונדון : כניסת שבת: 20:55 יציאת שבת: 22:27
פראג : כניסת שבת: 20:49 יציאת שבת: 22:17
אומן : כניסת שבת: 20:40 יציאת שבת: 22:03

כניסת שבת, יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 06.06.2025 - מעריב - פרשת במדבר

מניין בני ישראל

פרשת במדבר הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

בפרשת במדבר נצטווה משה למנות ולספור במדויק את כל עם ישראל. מעבר לצורך לדעת כמה מונה העם לשבטיו ומשפחותיו, "כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם" ישנו רעיון עמוק בחובת המפקד של העם.

פרשת במדבר תמיד נקראת לפני חג השבועות, חג מתן תורה. הסיבה לכך שדבר ראשון, לפני מתן תורה, יהודי צריך לדעת שהקב"ה סופר אותו. נכון שהדגש הוא על כלל ישראל ואמת היא שהתורה ניתנה לעם כולו אך דווקא משום כך אל ליהודי כפרט לחשוב בטעות שחשיבותו כפרט היא פחותת ערך בעיני ה'. עליו לדעת ולזכור כי כל יהודי נספר במפקד העם.

ללא כל יהודי ויהודי כלל ישראל לא מושלם. בלעדיו עם ישראל לא יכול לקבל את התורה. זהו תנאי מקדים לקבלת התורה ע"י העם. בניגוד לבעלי חיים הנשמה שבאדם היא עליונה ואצולה ממקום קדוש ועליון על כן ראשו עומד בקומה זקופה. לכל יהודי תפקיד ייחודי המוטל עליו בעבודת ה' ואין שני לו בעולם שיוכל לעשות זאת במקומו. המשנה במסכת אבות מביאה בשם הלל הזקן: "אם אין אני לי מי לי" ומסביר האדמו"ר הראשון מגור, בספרו חידושי הרי"ם שאם לא תמלא את תפקידך בעבודת ה' אין מי שיעשה את זה במקומך וזאת רוצה הקב"ה שתבין לפני מתן תורה- אתה חשוב לי כי בלעדיך העולם חסר, לא מושלם.

כמו היחיד כך כל שבט בישראל הינו ייחודי. "איש על דגלו". אומר המדרש כשראו בני ישראל בסיני שהמלאכים ירדו והיו מסודרים לפי דגלים בקשו גם הם לחנות כל שבט תחת דגל.

מהי מטרת הדגלים? כמו שבצבא ישנם חילות שונים, החל מחיל השריון (ולא בכדי פתחתי בחיל השריון ... עניין של אחוות שריונאים...) הצנחנים, הגולנצ'יקים, התותחנים וכו' לכל חיל ישנה כומתה שונה כי כל אחד רוצה משהו שמייחד אותו. אבל אע"פ שכל אחד בטוח בחשיבותו לכולם מטרה אחת והיא לשרת באחדות תחת רמטכ"ל אחד. (כיום זכינו וגם הוא שריונר...) כך ביהדות. לכל שבט יש את הייחודיות שלו את הדגל שלו. דגל המסמל את מה שהשבט יודע לעשות הטוב ביותר בעבודת ה'. ישנה קבוצה אשר מדגישה את השמחה, וישנה קבוצה המדגישה את הבקיאות בידיעת התורה, וישנה הקבוצה המעמיקה בלימוד פנימיות התורה והקבלה ויש אותה קבוצה השקועה כולה בעשיית חסד. לכל אחד יש משהו המייחד אותו ואת קבוצתו, אותו ואת שבטו ותכונותיהם באות לידי ביטוי בדגל שלהם.

כך השבט וכך היחיד. כל יחיד מביא לשבטו את תבנית נוף נשמתו. וכך הוא מקיים את המצוות כי כל איש מביא אל המצווה את פנימיותו ואין אחד דומה לרעהו.

האדם הוא יצור חברותי והחברה משפיעה עליו וכבר אמר מחנך דגול שדמותו של כל אדם מעוצבת גם על ידי שלושים הילדים שהיו אתו בכיתה א' יחד עם המורה וכל אחד מהחברה בה שהה השאיר ביחיד את רישומו והשפיע על אופיו.

לכן כה חשובה חובת המניין של כל בני ישראל, של כל יחיד ויחיד.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

אין על עוגות שוקולד. הן תמיד באות לפנק, להרגיע, לתת תחושה טובה ובעיקר טעימה. הרבה עוגות מסוגים שונים הכנתי בימי חיי, אבל ילדיי מעדיפים תמיד שאכין להם אחת מהשתיים: עוגת שוקולד או עוגת גבינה. אפשר להכין את העוגה בתבנית עגולה, בתבנית מלבנית, או בתבניות אישיות. אם בחרתם להכין את העוגה בתבנית מלבנית או עגולה, תוכלו להוסיף ציפוי שוקולד לפי טעמכם ולהעשיר את התוצאה.

לכתבה המלאה

שבלולי קישואים וחצילים ממולאים (צילום: פסקל פרץ-רובין)

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

אלפי שנים לפני שקמו כבישים מהירים וגשרי רכבת מתקדמים, החקלאים מכל רחבי הארץ היו עולים לירושלים ברגל לחגוג את השבועות. הם נשאו איתם ביכורים - תאנים, ענבים, שיבולים ופרחים ערוכים בסלים קלועים, והלכו בשבילים שחלקם עדיין קיימים היום ומשמרים את תוואי הדרך המקורי.

כעת, לכבוד חג השבועות, רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור לחזור אל המסורת הקדומה ולחוות את עלייה לרגל דרך מסלולים היסטוריים שמחברים בין מדרונות סלעיים, צמחייה עונתית ואתרי מורשת חקלאיים.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .