זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת ויגש | 26.12.25

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

פרשת השבוע - תמונה ראשית
כניסת שבת, יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 26.12.2025 - מעריב - פרשת השבוע: ויגש

פרשת השבוע: ויגש

פרשת השבוע: ויגש הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

תקציר פרשת השבוע: 

לאחר שיהודה מציע את עצמו לעבד במקום בנימין, יוסף מתגלה לאחיו ומרגיע אותם, כשהוא מסביר כי מכירתו למצרים הייתה חלק מתוכנית אלוקית להצלת המשפחה והאזור כולו מהרעב. האחים חוזרים לכנען ומביאים עמם את יעקב למצרים, שם מתקבלת המשפחה ברצון, מתיישבת בארץ גושן וזוכה להגנה ולפרנסה. במהלך הרעב מחזק יוסף את שלטון פרעה באמצעות חלוקת המזון, בעוד בני ישראל נאחזים בארץ, מתרבים ומניחים את היסודות לעם במצרים.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------

לאחר שיוסף מגלה לאחיו כי הוא אחיהם הוא  מבקש שללא שהייה נוספת "עלו אל אבי ואמרתם אליו...רדה אלי אל תעמוד...וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי אתה ובניך...וצאנך ובקרך וכל אשר לך"

ונשאלת השאלה, הרי ארץ גושן  לא היית  קרובה למקום שבתו של יוסף במרכז השלטון המצרי . כיצד אם כן   יעקב יוכל להיות קרוב אל יוסף הלא מרחק רב קיים  ביניהם . 

תמיהה נוספת ישנה בדברי יוסף. יוסף מבקש שיעקב יוריד גם את צאנו ובקרו. והרי זו לא בדיוק התגובה של פרעה בשומעו כי אחי יוסף התגלו אליו. פרעה אומר לאחים "טענו את בעירכם ולכו בואו ארצה כנען" ופירש רש"י: "טענו את בעירכם תבואה" תעמיסו על בהמותיכם את התבואה שזה עתה רכשתם במצרים וקחו את הכל לכנען.

וזה משונה שכן האחים עולים לכנען על מנת להוריד את המשפחה מצרימה ואם כן למה לקחת את כל התבואה אתם? עדיף שישאירו במצרים את התבואה עד שובם אך פרעה מצווה אותם לקחת את כל התבואה לכנען. מהו  ההסבר?

אלא שהבהמות  היו העבודה זרה של מצרים לכן העדיף פרעה שיקחו בני ישראל את כל הבהמות עמוסות בתבואה לארץ כנען וישאירום שם.

ומה יביאו למצרים? "קחו לכם עגלות לטפכם ונשאתם את אביכם ובאתם". כאן לא הוזכרו כלל הבהמות.

האחים שמעו בקול יוסף וכן הביאו את הצאן וכדי לא להרגיז את פרעה הסבירו לו על פי עצת יוסף שמנעוריהם הם ואבותיהם רועי צאן ולכן לא יכלו להתנתק ולהפקיר את הצאן בכנען ולכן הם ישבו בגושן המרוחקת ממקום מרכז השלטון של פרעה וזאת על מנת שלא להרגיז ולפגוע ברגשותיהם של פרעה ותושבי מצרים.

בכך הרוויח יוסף דבר נוסף. יוסף  חשש שאם האחים ישבו בקרבת מקום ובקירוב הדעת עם אנשי השלטון במרכז מצרים עלולים הם או בניהם להתקלקל וללמוד מתועבות מצרים ומנהגי המקום. וכך, ביושבם בארץ גושן, מרוחקים מהבירה המצרית  ומלוכדים ומכונסים בתוך משפחתם, סר החשש הזה.

בכל הדורות המכשלה הזאת פגעה בעם ישראל. כל אימת שיהודים התקרבו והתקבלו בזרועות פתוחות על ידי שכניהם, חדר בהם  נגע ההתבוללות ולא שזה סייע להפיג את שנאת הגויים או להמעיט את האנטישמיות כי ברגע קט, כשפג תוקפו של האינטרס לחייך אל היהודים, מייד הופיעה השנאה בת האלמוות ליהודים כאמור:  "עשו שונא ליעקב" (מעין אקסיומה שלפיה תמיד תשרור שנאה של אומות העולם כלפי היהודים) . אך שני יסודות שמרו על עם ישראל משוללי המולדת: הריחוק והבידול מאומות העולם תוך התכנסות פנימה ושנית-  שמירת הערכים והמצוות המיוחדות לעם ישראל.

כך, כל עוד ישבו בני ישראל בגושן וילדיהן חונכו בתלמוד תורה אותו ייסד יהודה בבואו כחלוץ לפני המחנה מצרימה,   הם גם שמרו על עצמם וגם לא עוררו את שנאת מצרים. רק לאחר מכן, בדור השני והשלישי, כשהחלו להתקרב לפקידים הבכירים ולהיות חלק מהממלכה ושותפו בניהול עניני הממלכה במקום להסתפק בניהול משפחתם ולהצטמצם בד' אמותיהם,  החלה הגלות האמיתית ושעבוד מצרים הפך מחזון רחוק לעובדה כואבת בת מאות שנים.

מה אסור לשכוח לפני שבת?

 אוכל וסעודות

  • להכין אוכל טעים ואהוב לכל בני הבית.
  • רבים נוהגים לאכול בשבת דגים - אפשר להכין דג מיוחד לשבת.
  • לוודא שיש חלות, יין או מיץ ענבים לקידוש, ולהבדלה למוצאי שבת.

שולחן שבת ואווירה

  • לפרוס מפה לבנה יפה על השולחן.
  • כדאי לקנות פרחים ולהניחם במרכז השולחן לכבוד שבת.
  • לערוך את השולחן מראש: צלחות, כוסות, סכו״ם, מפיות, כוס לקידוש, מלח וכד’.

הכנה אישית ולבוש

  • להתרחץ ולהתארגן לקראת שבת.
  • לגזוז ציפורניים לפני שבת.
  • לצחצח נעליים.
  • להכין בגדים חגיגיים ומסודרים לשבת לכל בני הבית.

חשמל ומכשירים

  • להכין את הפלטה לחימום האוכל ולוודא שהיא מחוברת וממוקמת בצורה בטוחה.
  • להכין מיחם מים חמים לכל השבת ולמלא אותו מראש.
  • נרות שבת – להכין את הפמוטים, הנרות והגפרורים; טוב לתת צדקה לפני הדלקת הנרות.
  • לנתק את מנורת המקרר (כדי שלא תידלק בפתיחה בשבת).
  • לסגור/לנתק דוד חשמל, טלפון ומכשירים חשמליים שאין בהם צורך בשבת.
  • להדליק את האורות הדרושים לשבת – בסלון, במסדרונות, בשירותים וכו’.
  • מומלץ להשתמש בשעון שבת למזגן, לתאורה או למכשירים אחרים לפי הצורך.

מוקצה וסדר הבית

  • כסף, ארנקים, עט, טלפונים ניידים ודברים שאינם לשימוש בשבת – להניח במקום קבוע, במגירה או בארון, כדי שלא יבואו לידיים בשגגה.
  • להכין מראש נייר טישו/נייר סופג חתוך, במידת הצורך.

טוב לזכור

  • להסתכל בלוח הזמנים ולהכיר את שעת כניסת השבת ויציאתה.
  • להתחיל להכין מוקדם – כדי לקבל את השבת בנחת, בלי לחץ של הרגע האחרון.

שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי

  • למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
    ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת  השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).

  • למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
    ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני).  בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת. 

  • עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
    אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.  

  • מה זה ערוב שבת?
    ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא  יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי  שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

  • כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
    הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות. 

  • האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית?
    לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .

  • כמה נרות שבת יש להדליק? 
    המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .

הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.

הפיתה היא כל הסיפור: המתכון שיגרום לכל הרחוב לחפש את הריח

אני מאוד אוהבת את ניחוחות האפייה. יש בהם המספרים סיפור מתוק של חמימות ופינוק בני המשפחה והאהובים שלנו, וישנו ניחוח האפייה של מאפים מלוחים ופיקנטיים, שמספרים סיפור של יצירתיות וייחודיות הנובע מאהבה גדולה לאוכל.

השבוע בחרתי להתמקד בבצק: קמח, מים, שמרים, מעט סוכר ושמן זית, לישה נמרצת עד לקבלת בצק מושלם, שמהווה בסיס למאפים. נתחיל בהכנת פיתה רכה ובשרנית. אפשר להכין אותה בתנור הביתי, אבל היא יוצאת נפלא בסיר אפייה שנמכר בכל השווקים. הטעם שלה מתחרה בקלות בזה של כל פיתה ממאפייה. כשיש לנו פיתה מושלמת, אפשר לעבור למתכון השני ולהכין עראייס מדגים או מבשר, לפי בחירתכם.

נסיים במתכון שלישי - להכנת לחמעג׳ון, שהוא מאפה פתוח המזכיר בצק פיצה, שעליו מניחים שכבה של בשר טחון מתובל. את הלחמעג'ון פוגשים במטבחים של עדות שונות, בהם אלג'יראים, לבנונים, סורים, אורפלים, טורקים ואחרים. כל עדה קוראת למאפה בשם קצת שונה, אך בכולן עקרון ההכנה זהה: מאפה בצק שמרים עם שכבה של תערובת בשר מתובלת, שעושה שמח בפה בכל נגיסה.

לכתבה המלאה.

 

לעוד מתכונים - לחצו כאן

תחזית מזג האוויר

ביום שישי, צפוייה ירידה קלה בטמפרטורות. בצפון הארץ ובמישור החוף ייתכן גשם מקומי קל. בשעות הערב הגשם יתפשט בהדרגה למרכז הארץ ויתחזק. בשבת, בצפון הארץ ובמרכזה צפוי גשם לפרקים מלווה בסופות רעמים יחידות. בצפון הנגב יירד גשם מקומי. ינשבו רוחות חזקות. בעיקר בהרים ובפנים הארץ, תחול ירידה נוספת בטמפרטורות ובחרמון יירד שלג. לקראת לילה, הגשם יתחזק וילווה בסופות רעמים וקיים חשש לשטפונות במדבר יהודה וים המלח. לאורך מישור החוף קיים חשש קל להצפות. 

לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם 

ספר תורה (צילום: אינג'אימג')
פרשת השבוע: ויגש | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 26/12/2025 06:01   3 דק' קריאה
פרשת השבוע (צילום: שאטרסטוק)
פרשת השבוע: מקץ | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 19/12/2025 06:01   3 דק' קריאה
כניסת שבת (צילום: AdobeStock) play button
כניסת שבת, הדלקת נרות ויציאת שבת - 26.12.2025 | פרשת ויגש
מעריב אונליין 11:37 26/12/2025   8 דק' קריאה
חנוכייה  (צילום: מנדי הכטמן)
ברכות חנוכה: מה מברכים בהדלקת הנרות?
מעריב אונליין 13/12/2025 19:44   3 דק' קריאה
פרשת השבוע: וישב  (צילום: AI) play button
פרשת השבוע: וישב | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 12/12/2025 06:01   3 דק' קריאה
פרשת השבוע: וישלח‎  (צילום: AI) play button
פרשת השבוע: וישלח‎ | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 05/12/2025 06:01   3 דק' קריאה
פרשת השבוע: ויצא  (צילום: AI) play button
פרשת השבוע: ויצא | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 28/11/2025 06:01   3 דק' קריאה
פרשת השבוע: תולדות (צילום: AI) play button
פרשת השבוע: תולדות | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 21/11/2025 06:01   3 דק' קריאה
פרשת השבוע: חיי שרה  (צילום: AI) play button
פרשת השבוע: חיי שרה | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 14/11/2025 06:01   3 דק' קריאה
פרשת השבוע (צילום: אינג'אימג') play button
פרשת השבוע: וירא | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 07/11/2025 08:50   3 דק' קריאה
ספר תורה (צילום: מרק ישראל סלם 480) play button
פרשת השבוע: לך לך | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 31/10/2025 06:00   3 דק' קריאה
פרשת השבוע: נח (צילום: AI) play button
פרשת השבוע: נח | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 24/10/2025 06:00   3 דק' קריאה
שבת (צילום:  שאטרסטוק)
זמני כניסת ויציאת השבת ומועדי הדלקת נרות | 24.10.2025
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 18:05 25/10/2025   8 דק' קריאה
פרשת השבוע: בראשית (צילום: AI)
פרשת השבוע: בראשית | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 17/10/2025 06:00   3 דק' קריאה
סוכה (צילום: ויקיפדיה)
שבת חול המועד סוכות | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 10/10/2025 06:00   3 דק' קריאה
תפילת חג הסוכות בכותל המערבי (צילום: הלל מאיר/TPS) play button
סוכות 2025: אלה הם זמני כניסת ויציאת החג והלכותיו
מעריב אונליין 17:49 14/10/2025   12 דק' קריאה
פרשת השבוע: האזינו (צילום: AI)
פרשת השבוע: האזינו | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ' 03/10/2025 06:00   3 דק' קריאה
מתפללים בבית כנסת ביום כיפור (צילום: יעקב לדברמן, פלאש 90) play button
יום כיפור 2025: זמני תחילת וסיום הצום והלכות החג
משה כהן,ד"ר איתי גל 18:34 02/10/2025   22 דק' קריאה
]