זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת כי־תצא | 05.09.25
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים : כניסת שבת: 18:17 יציאת שבת: 19:33
- אשדוד : כניסת שבת: 18:38 יציאת שבת: 19:36
- טבריה : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:33
- תל אביב : כניסת שבת: 18:37 יציאת שבת: 19:35
- אשקלון : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:36
- חדרה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- חיפה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- רחובות : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- נהריה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- באר שבע : כניסת שבת: 18:39 יציאת שבת: 19:34
- אילת : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:32
- פתח תקווה : כניסת שבת: 18:19 יציאת שבת: 19:35
- נתניה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- מודיעין : כניסת שבת: 18:28 יציאת שבת: 19:34
- עפולה : כניסת שבת: 18:28 יציאת שבת: 19:34
- ראשון לציון : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- בני ברק : כניסת שבת: 18:37 יציאת שבת: 19:35
- חולון : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- לוד : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- מודיעין עילית : כניסת שבת: 18:28 יציאת שבת: 19:34
- בית שמש : כניסת שבת: 18:18 יציאת שבת: 19:34
- רעננה : כניסת שבת: 18:39 יציאת שבת: 19:35
- בית שמש : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- רמלה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- ראש העין : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- קרית גת : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- עכו : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- כרמיאל : כניסת שבת: 18:28 יציאת שבת: 19:34
- נתיבות : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:35
- מעלה אדומים : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:33
- דימונה : כניסת שבת: 18:28 יציאת שבת: 19:33
- אופקים : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:35
- שדרות : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:36
- גבעת שמואל : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- ערד : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:33
- קריית שמונה : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:33
- בית שאן : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:33
- רמת גן : כניסת שבת: 18:37 יציאת שבת: 19:35
- יבנה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- בת ים : כניסת שבת: 18:30 יציאת שבת: 19:35
- כפר סבא : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
- צפת : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:34
- הרצליה : כניסת שבת: 18:29 יציאת שבת: 19:35
זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק : כניסת שבת: 19:03 יציאת שבת: 20:01
- ברצלונה : כניסת שבת: 19:59 יציאת שבת: 20:58
- בודפשט : כניסת שבת: 18:58 יציאת שבת: 20:01
- פריז : כניסת שבת: 20:06 יציאת שבת: 21:10
- אמסטרדם : כניסת שבת: 20:00 יציאת שבת: 21:09
- בנגקוק : כניסת שבת: 19:08 יציאת שבת: 19:58
- לונדון : כניסת שבת: 19:19 יציאת שבת: 20:26
- פראג : כניסת שבת: 19:19 יציאת שבת: 20:25
- אומן : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:19
מניין בני ישראל
"כי תצא למלחמה... עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך" (דברים כ', א').
כאשר פורצת מלחמה בין אומות, בדרך כלל החוק מאבד את משמעותו. כשעם נלחם לחיים או למוות, אין ל"זוטות" כמו חוק ומשמעת מקום רב. המסגרות נפרצות. כך מתנהלות מלחמות מימות עולם.
דווקא משום כך, התורה מקנה למלחמה מסגרת אשר אינה מונעת אומנם את המלחמה, אך יש בכוחה לעדן במעט את להט היצרים ולהחדיר במוחו של הלוחם מחשבות טובות של אמונה בה', גם בהיותו נתון בסערת קרב בינות למערבולת אש ותימרות עשן.
הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל מרחיב בנושא המשך החיים הנורמטיביים גם בעידן מלחמות. הוא מפנה מבט אל החוזרים ממערכות המלחמה. בזמן המלחמה חלק מהלוחמים שבים לביתם מפאת סיבות אישיות. מי שבנה בית חדש וטרם חנכו, מי שנטע כרם וטרם חיללו, ומי שאירס אישה וטרם נשאה. אומנם צרכי העם ואילוצי המלחמה דחופים הם וכך קשיי המלחמה, ובכל זאת הם אינם דוחים את צרכי הפרט החשובים שמונו לעיל (האמור הוא רק במלחמת רשות, אולם במלחמת מצווה הפטורים הנ"ל אינם חלים).
האמונה בה' גם בעת צרה כאשר ניצבים מול אויב העדיף עלינו במספרו ואולי בכוחו, מלמדת רבות. הניצחון אינו תלוי בכוחם של חיילי האויב ובמספרם בלבד.
לפני המלחמה ממנים כהן מיוחד הנקרא כהן משוח מלחמה. הוא מדבר אל העם, מחזק את לב החיילים בביטחון בצדקת הדרך והיותם שליחיו של הקב"ה, ובזכות ביטחונם בצור ישראל הניצחון קרוב לבוא.
תכלית המלחמה היא להבטיח את היכולת לממש בארץ את ייעודו של עם ישראל בארץ ישראל. קוממיות של חיי תורה ומצוות ללא עול ושעבוד של נוכרים על גבי צווארנו. הניצחון בקרב הוא הערובה להגשמת ייעודנו.
"שמע ישראל" – במילים אלו, אשר כל יהודי מעורר את עצמו מדי יום, פותח הכהן את דבריו באוזני האומה. בדברים אלו מכניעים אנו את עצמנו בידיו של הבורא, ומעמיקים את אמונתנו בעזרתו שתורעף על ראשינו בשדה הקרב.
"ודברו השוטרים" – קריאה זו נשמעת באזור הספר בטרם חוצים כוחותינו את מעברי הגבולות. בקריאה זו מתירים לאלו שמנינו לעיל לשוב מהמערכה. כל הרוצה לשוב משדה הקרב, חייב להוכיח בפני השוטרים שאומנם התנאים שנקבעו בתורה והמתירים שיבה ממערכי הקרב מתקיימים בו. אלו שבים לבתיהם, ובעודם בביתם חייבים הם לסייע למאמץ המלחמתי, לספק מים ומזון, לתקן את הדרכים, ועוד.
התורה מדגישה שגם בעת מלחמה חשוב להמשיך את החיים בארץ פנימה, חיי שגרה ואותה התנהלות כבימי שלום. דאגת התורה שכל אדם ימלא את משימות השגרה שאינן פוסקות למרות התרחשות המלחמה. חיי אדם, בניין ביתו, נטיעת כרמו ובניין פיזי ורוחני של העם חייבים ככל האפשר להמשך גם בעת יהום הסער בשדות הקרב – ומי שטרם זכה למלא ייעוד זה, ישוב לביתו (ושוב, האמור הוא רק בעת מלחמת רשות).
המלחמה, גם כאשר קשה היא, הינה בת חלוף. על כל מכאוביה היא לא נצחית. בעזרת ה' היא תגיע לסיומה. אך חיי השגרה, שמחת הנישואים, חנוכת הבתים ואיסוף פרי הביכורים משדות הארץ, אלה ימשיכו לפעום גם בהימוג רעש התותחים, ולכן אל לנו להפקירם לחלוטין גם בזמן מלחמה.
יהי רצון שהקב"ה ישלח לנו ניצחון מוחץ בידי חיילינו שלוחי עם ישראל, ונוכל לשבת ישיבה של שלום ושלווה בארצנו באין מפריע סביבותינו, ושדותינו יניבו פירות ללא קול שכול ודמע, ופדויי ה' ישובו בצהלה במהרה.
הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד
תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.
כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.
אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
מתכון לשבת
מדי שבוע, לקראת שבת, אני שואלת את בני משפחתי אם יש מטעמים מיוחדים שהם ירצו שאכין עבורם. הפעם, בלי לתאם זה עם זה, הם ביקשו ממני מאפים שונים: אחד ביקש בואיקוס, השני בורקס גבינות מבצק עלים, והשלישי ביקש בורקס חצילים.
לכתבה המלאה
טיול לשבת
רגע לפני שהחופש הגדול נגמר: הגולן מציע קיץ עשיר בפעילויות משפחתיות לשעות הלילה והערב - מיצג אור קולי חדש בעין קשתות, סיורי עששיות, תצפיות כוכבים ועוד חוויות מרתקות
עד מתי יש רכבות ביום שישי?
מה יהיה מזג האוויר בשבת?
תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע
שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.
1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .
2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
4) מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
7) כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.
עוד ביהדות
