"כנראה תקלה" היה המשפט שריחף באוויר כמו בלון מתעתע במשך למעלה משעה מאז שודרו התמונות הראשונות של הפיגוע בקו 12. כאילו רבאק, אם יש שם עשן כבד שמתאבך מעל שלושה כלי רכב, אם יש למעלה מעשרה נפגעים, אם עדויות ראשונות ממש מדברות על פיצוץ, ואם זו ירושלים של סכין ושל גרזן ושל רובה, אז ברור שמדובר בפיגוע. ועדיין כל עם ישראל נאחז במשך למעלה מאותה שעה בתקוות שווא מופרכת.
 
בפרק א' זה היה האוטובוס הריק שנפגע, כעבור כרבע שעה התברר שזה היה האוטובוס השני. אמרו שהנפגעים הם נפגעי כוויות, מה שנותן עוד עשר דקות של "תקלה". אחר כך מחכים לחבלני המשטרה שיגרדו עדויות להימצאות חומר נפץ או מסמרים שעדיין לא נמצאו ואפשרו עוד עשר דקות של "זה לא פיגוע". העניין הוא לא המידע המקוטע והבלתי מדויק שזרם מזירת האירוע, זה לגמרי מטבע האירוע, והדיווח התקשורתי היה במיטבו. העניין הוא ההיאחזות הפתטית ב"תקלה". כל תירוץ אפשרי הועלה במהלך אותה שעה של הכחשת מציאות קולקטיבית. 
 
פרק ב' של פרשנויות החל מיד אחרי שהובן שמדובר בפיגוע. כאילו כדי לבצע פיגוע מעין זה יש צורך במאמץ לוגיסטי ומודיעיני. אין לי מושג מה קרה שם ומי עשה מה, אבל אם אדם אחד יכול ליטול סכין על דעת עצמו ולהתנפל על עובר אורח, הוא גם יכול לפתוח מחשב, ללכת לחנות דשנים ולהכין מטען שיתפוצץ בסמוך למכל דלק.

פיצוץ באוטובוס בירושלים. צילום: מרק ישראל סלם
פיצוץ באוטובוס בירושלים. צילום: מרק ישראל סלם

 

בפרק ג' כבר הופנתה האצבע מאשימה לעבר חמאס וג'יהאד, ובקטנה שאלו איפה השב"כ ואיפה הביטחון הפלסטיני. 
 
פרק ד' אמור לעסוק באחריות מקבלי ההחלטות. ראש ממשלה שמנצח את הטרור בהבל פה וראש עיר שמנציח אותו במכבש לחצים על תושבי עירו הפלסטינים. אחרי חצי שנה של סכינאות, אחרי שגורמים שרוצים להמשיך להיבחר החלו להגניב לשיח הציבורי רמיזות על דעיכת אינתיפאדת הילדים והסכינים, בא הדבר הכי צפוי בעולם, הפיגוע בקו 12.
 
פרק ה' אמור לעסוק בממד הרחב של הטיפול בבעיה הפלסטינית שקרוי במקומותינו בטעות "הטיפול בטרור". יצחק רבין אמר "נטפל בטרור כאילו אין תהליך שלום וננהל תהליך שלום כאילו אין טרור", אלא שהממשלה הנוכחית עוסקת רק בטיפול בטרור, שמוליד טרור נוסף. כל שאר הדיבורים על "תהליך" ומגעים לשליטה פלסטינית בערים פלסטיניות או הקלות למיניהן נידונים בסופן של התרוצצויות בכל העולם בין הליכוד לבית היהודי. את התוצאות חווינו בפרקי הפיגוע בקו 12. בממדים מזרח תיכוניים זה היה בקושי מיני קטטה שכונתית. הבעיה היא שגם ממשלת ישראל רואה את הפגיעה באזרחיה בממדים מזרח תיכוניים. כלומר מה אתם בוכים, בסוריה ובעיראק זה הרבה יותר גרוע. וזו בדיוק הסיבה שפרקי הפיגועים הבאים כבר נכתבים בעודכם קוראים שורות אלה.