ממצביעי הימין, עזבו את הדחייה הצפויה מחר להגשת התקציב החד/דו־שנתי, עם הגנבת תקציבון משר האוצר או בלעדיו: כל עוד מנהיגכם הנערץ לא יגלה שסיכוייו למנוע את משפטו בינואר נמוכים, הוא ימשיך בשטיקים ובטריקים שיובילו אותנו לבחירות רביעיות ובהקדם – ואתם תדדו אחריו. 

תגידו, השתגעתם? שוב להיגרר לבחירות יקרות ומְפַלגוֹת, במגיפה שכזאת, במערבולת השנאה, ההסתה, הפילוג והאלימות, במצב ביטחוני מתוח, בשבר כלכלי ותעסוקתי ענק? הלו, ימין שפוי ומתכחש לעצמו, מתנחלים, ציונדתיים; ישראלים שאחדות העם חשובה להם משלמות הארץ: האם אתם באמת מוכנים לאטום פה, עיניים, אוזניים ורציונל וללכת שוב שולל אחרי החלילן מבלפור? הטָחוּ עיניכם? 

הרי נערצכם, שכשל לגמרי בניהול המלחמה במגיפה, מנסה לשים רגל לפרויקטור שנאנס למנותו וממשיך לזמום להגיע דרך המאבק בקורונה לשלטון יחיד חירומי, שבו יוכל בצ'יק לסגור את המדינה כולה, לרבות המפגינים המביאים לו חררה. כמאמר ר' מ. מכלוף: כוח, כסף, כבוד. וכאופציה: כלא. 

מנסים לשים רגל לפרויקטור גמזו? (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מנסים לשים רגל לפרויקטור גמזו? (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

האיש אחראי לאסון המשברי הנוכחי ואינו יודע/ רוצה להיחלץ ממנו; אסון כלכלי, תעסוקתי, חינוכי, חברתי, מוסרי ותדמיתי; רעידת אדמה שחולל בהחלטותיו, בהנחיותיו, בזגזוגיו, בהפחדותיו ובמחדליו. והוא ממשיך לרתום אתכם לחילוץ עגלתו האישית מהבוץ הפלילי של השחיתות המשחיתה ולא אכפת לו אם תשקעו בו גם אתם, וש"תישרף המדינה", כדברי הגברת. שקרן כרוני, נהנתן וקמצן, סכסכן ופרנואיד השתלט על ישראל, וזה שנה וחצי מחזיק אותה בביצים.

הלו, שרים וחברי כנסת חדלי האישים: עד כמה משתקים אתכם הפחד, השנאה וחוסר האונים כלפי השליט ומלחכיו? איך כל מעלליו, שחיתויותיו והמניפולציות שלו נגד המשפט, החוק, המשטרה, השמאל והמרכז, והמרי המתגבר של המפגינים מלאי הזעם והתיעוב נגדו - לא מעוררים בכם שמץ של ספק? 

טיפת אכזבה? איזה "די כבר" חרישי? איך הוא מצליח לגרור אתכם לדבר בשבחו ולשתוק בגנותו? איך הוא מצליח בעזרתכם לעקוף חוקים, להתעלם מהסכמים, לזגזג בין החלטות ולהאשים כל מי שאינו הוא בכל כישלונותיו? לא כולל מתרפסים אינטליגנטים ("צריך השכלה") כהנגבי, אקוניס ושטייניץ ובוודאי שאין לצפות להתעלוּת כלשהי מהלשונות המתגלגלות של מירגב, אמסלם, אוחנה, גילה גימל, מיקימאוס, קרעי הקורע, אסנת גולן ומאי מארק (או להפך) ושאר הגרוּפים. 

ההפגנות בירושלים (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)
ההפגנות בירושלים (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

ננכה מהחשבון גם את האופורטוניסטים החרדים, שמבחינתם יתהפך עלינו הגיהינום אם לא יועברו אליהם מאות המיליונים המובטחים - אבל מקדמה קטנה ויבוא של אלפי אברכים פוטנציאלֵי־קורונה מארצות הברית יעזרו להם לבלוע את עלבון הקיפוח. 

מילא הם, אבל רבע־מנהיגים רבע־נחשבים כגדעון סער, אדלשטיין, ישראל כץ, אבי דיכטר, שחלקם ספגו השפלות לאינסוף מהמנהיג, כו־לם בלעו את עלבונותיהם ושותקים, או אומרים כלום, באומץ וברגש, על המנהיג ללא מעצורים. ההיסטוריה אולי תשכח את שעותיכם הרעות. אנחנו לא. וכנ"ל גם לשארית הציפיות מגנצשכנזי וכחולבן: שלא תעזו לוותר על הנשק היחיד שנותר לכם: החוק שמעלה מחר להצבעה יש עתיד למניעת מועמדות מנאשם בפלילים.