קרב הפסילות של הבחירות לכנסת ה-26 יצא לדרך: ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת קיבלה את העתירות, והחליטה לפסול את רשימת רע"מ מהתמודדות בבחירות לכנסת, ברוב של 18 נגד 5.
יו"ר רע"מ מנסור עבאס אמר בתגובה: "'אבו יאיר', שבשתי מערכות הבחירות האחרונות בחר שלא לשתף פעולה עם הניסיונות לפסול את רע"מ, מתוך תקווה להקים איתה ממשלה, ואף ניהל איתי באופן אישי משא ומתן בבלפור - מבין היום שהדרך היחידה שלו למנוע את הקמת ממשלת השינוי הבאה היא באמצעות פסילת רע"מ.
"החלטת ועדת הבחירות לפסול את רע״מ היא החלטה פוליטית, פסולה ואנטי-דמוקרטית, שהתקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ומבוססת על האשמות שווא ועלילות. נפריך את הטענות האלה בבג"ץ, כפי שעשינו בעבר.
"רע"מ מקדמת תהליך של שותפות ודו-קיום בין ערבים ליהודים, ואת הפסילה הזאת צריך לראות גם על רקע הדרך הזאת. עמדתנו היא שהתשובה של מי שמאמין בשותפות שאנחנו מקדמים צריכה לבוא לידי ביטוי בהשתתפות דמוקרטית של ערבים ויהודים בבחירות, במטרה להביא להחלפת הממשלה הגרועה בתולדות המדינה".
עופר כסיף וסאמי אבו שחאדה נפסלו מהתמודדות
זאת לאחר שועדת הבחירות המרכזית התכנסה הבוקר באודיטוריום במשכן הכנסת, ופתחה במרתון בן יומיים של דיונים בעשר בקשות לפסילת רשימות ומועמדים. בראש הדיונים עומד יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג.
במהלך הדיונים נקבע כי עופר כסיף לא יוכל להתמודד לכנסת. 19 מחברי הוועדה הצביעו בעד פסילתו, חמישה נגד ושניים נמנעו. עילת הפסילה היא שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בהתאם להוראות הדין, החלטת הוועדה ונימוקיה יועברו לאישור בית המשפט העליון.
לפי פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות, העתירה התבססה בין היתר על מחקר מקיף של מחלקת המחקר בארגון, הכולל למעלה מ־1,000 עמודים של מחקר שמצביע על קשרים חמורים בין רע״מ לבין גורמים ועמותות הקשורים בטרור. ההערכה היא כי בג"ץ עשוי להתערב.
בהמשך קיבלה ועדת הבחירות גם את בקשת עוצמה יהודית לפסול את יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה, מהתמודדות לכנסת ה-26. הבקשה התקבלה בשתי העילות שהוצגו לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת - שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד ישראל. בכל אחת משתי העילות הצביעו 30 מחברי הוועדה בעד קבלת הבקשה וארבעה נגד. גם החלטה זו תועבר לאישור בית המשפט העליון.
ההצבעה בעניינו של אבו שחאדה כללה גם מהלך חריג מצד השופט סולברג, שהחליט להשתתף בעצמו בהצבעה על עילת התמיכה במאבק מזוין - לראשונה זה עשרות שנים מצד יו"ר ועדת הבחירות. השופט סולברג אמר בדיון: "אחרוג ממנהג יושבי הראש לשמור על ניטרליות. לא מצאתי מענה שיכול להניח את הדעת ולכן, למרות שזה נדיר, אני מצביע בעד פסילת סמי אבו שחאדה. אם יש מקרה שהיישום ברור - זה המקרה".
על שולחן הוועדה מונחות גם שלוש בקשות לפסילת רע"ם, בקשות נגד הרשימה המשותפת ונגד בל"ד. מחר צפויה הוועדה לעסוק גם בבקשות לפסילת עוצמה יהודית, הציונות הדתית-זהות והדמוקרטים.
מבין שלל הבקשות, התיק של אבו שחאדה הוא החריג מבחינה משפטית. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן סבורים שאין תשתית מספקת לפסילת יתר הרשימות והמועמדים המרכזיים, אך בעניינו של אבו שחאדה הם קבעו כי הוצגה לכאורה ראיה "כבדת משקל, מובהקת ומשמעותית" המחייבת בחינה רצינית של האפשרות לפסול את מועמדותו. הבוקר הצטרף קול מפתיע לפסילתו של שחאדה. ח"כ נעמה לזימי ממפלגת 'הדמוקרטים', אמרה בריאיון לרינו צרור בגלי צה"ל: "אמירותיו של אבו שחאדה מחפירות - אנחנו בעד פסילתו".
הטיעונים להדחת אבו שחאדה
במהלך הדיון, נרשם עימות בין השר איתמר בן גביר וח"כ טלי גוטליב, מול ח"כ אחמד טיבי ממפלגת תע"ל. השר בן גביר הטיח בו: "גנב מעיד על גנב. אתה מחבל. אתה טרוריסט ומגן על טרוריסט. הוא פסול לעדות". גוטליב אמרה: "אתה לא מכיר במדינה יהודית". השניים התבקשו להיות בשקט. טיבי ענה: "נותנים לכם להשתלח בכל פעם שערבי עולה לדוכן". בן גביר אמר: "הוא פסול לעדות", ואז גוטליב צעקה: "מה אכפת לנו שאתה ערבי? אתה תומך טרור".
נזכיר כי זאת לאחר שבפתח הישיבה בעניינו של אבו שחאדה, יו"ר עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר: "אם אחרי הדברים האלה - לא יהיה פסילה פה אחד, אני כבר לא יודע על מה אפשר לבקש פסילה. בואו לא נעשה את הטעות של עזמי באשרה. בואו לא נעשה את הטעות הזו עוד פעם. אין לנו יותר מידי ילדים לטעויות האלה. מן הדין והחוק והצדק - יש דרך אחת - לפסול את אבו שחאדה. תסתכלו על הפנים של התצפיתניות ותראו את מה שעשו להם".
יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה, אמר בדיון על הדחתו: "מעולם לא תמכתי במאבק מזוין נגד ישראל, בחרתי בדרכי שלום ושכנוע". לאחר ההצבעה ובתגובה להדחתו מסר אבו שחאדה: "הניסיון הפסול להשתיק ולהרחיק אותי מהזירה הציבורית לא ישנה את דרכי. מעולם לא קראתי לאלימות או לטרור, ואני מתנגד למאבק מזוין ודבק בדרך של מאבק פוליטי ואזרחי למען שלום, צדק ושוויון. עשרות שנות פעילותי הציבורית מעידות יותר מכל על דרכי: פעילות משותפת של ערבים ויהודים, קידום זכויות אדם ושוויון ומאבק למען הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה. הניסיון לפסול אותי הוא ניסיון לפגוע בייצוגה ובקולה הפוליטי של החברה הערבית. אמשיך לפעול מתוך מחויבות עמוקה לערכי החירות, הצדק והשוויון ולמען עתיד של כבוד ותקווה לכל בני האדם שחיים כאן".
נזכיר כי במרכז הבקשה שהגישה עוצמה יהודית נמצא מאמר בערבית שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, יממה לאחר מתקפת חמאס. במאמר תיאר את 7 באוקטובר כאירוע בעל חשיבות צבאית, מדינית ואסטרטגית. בין היתר התייחס למשמעות של יכולתה של עזה הקטנה והנצורה לבצע מהלך כזה. בעת פרסום המאמר כבר היה ידוע בישראל על מאות הרוגים ועל חטופים שהועברו לרצועת עזה.
עוצמה יהודית טוענת כי יש לבחון את המאמר יחד עם התבטאויות נוספות של אבו שחאדה, שלדבריה מלמדות על דפוס של תמיכה במאבק מזוין. אבו שחאדה טוען כי בעת כתיבת הדברים לא היה מודע לממדי הזוועות וכי אילו ידע אותם, לא היה מפרסם את המאמר. הוא מדגיש כי לא תמך בטבח ובפגיעה באזרחים וכי לאורך השנים התנגד לפגיעה באזרחים ישראלים ופלסטינים כאחד.
ההסבר הזה לא הסיר את הקושי שמצאה המדינה בדברים. בהרב-מיארה ואיסמן קבעו כי מהמאמר עולה לכאורה תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל וכי יש משמעות גם לעיתוי שבו נכתב. למרות זאת, הם לא המליצו במפורש לפסול את אבו שחאדה והותירו את ההכרעה לוועדה לאחר שתשמע את טיעוניו. בכך נבדל עניינו משאר הבקשות: המדינה סבורה שהחומר שהוגש נגדו מצדיק דיון ממשי באפשרות הפסילה, אף שאינה קוראת לוועדה להחליט עליה.
לעמדה הזאת קדמה התלבטות בתוך מערכת אכיפת החוק. בפרקליטות התעוררה מחלוקת בשאלה איזה משקל יש לתת למאמר במסגרת המבחנים המחמירים שקבע בית המשפט העליון. העמדה שהוגשה לבסוף לוועדה הייתה זהירה: "לשקול בכובד ראש" את הפסילה, בלי המלצה מפורשת לקבל את הבקשה.
המאמר עורר דאגה גם אצל שותפיו הפוליטיים של אבו שחאדה. גורמים בחד"ש ובתע"ל אמרו כי לא הכירו את המאמר קודם לכן, והופעל על יו"ר בל"ד לחץ להסתייג מהדברים. גם הייעוץ המשפטי של הרשימה חשש כי מדובר בחומר חריג ביחס לבקשות הפסילה מהעבר. בסביבת אבו שחאדה טענו כי הוא עצמו לא זכר את המאמר, אחד מעשרות מאמרים שפרסם מאז 7 באוקטובר, וכי אילו זכר אותו קודם לכן היה מסייג או מבהיר את הדברים.
אתמול קיבל הדיון תפנית לאחר שאבו שחאדה נפצע ואושפז ברמב"ם. הוא ביקש לדחות את הדיון, בין היתר כדי שיוכל להשתתף בו ולהציג חומר נוסף על פעילותו הציבורית והפרלמנטרית, אך סולברג דחה את הבקשה בשל לוח הזמנים הצפוף ואיפשר לו להשתתף באמצעות זום. עוצמה יהודית התנגדה לדחייה וטענה כי אין הצדקה לעכב את ההליך.
מפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות שהגיש את העתירה נמסר: "היום ועדת הבחירות קיבלה את העתירה שהגשנו וקבעה את המובן מאליו: מי שתומך בטרור או קשור לגורמי טרור אינו יכול לשבת בכנסת ישראל. עמדת היועמ"שית היא חרפה. גם אחרי שהתברר כי התחקיר קושר ישירות בין העמותות לבין גורמי טרור, בניגוד לחוות דעתה הקודמת, היא ממשיכה לנסות להכשיר את רע"מ. אנו דורשים מבג"ץ לאמץ את החלטת ועדת הבחירות ולאשר את פסילת רע"מ. הכנסת אינה עיר מקלט לתומכי טרור. מדינת ישראל חייבת לבחור בחיים".
פסילת בל"ד
בעניינה של בל"ד יתקיימו למעשה שני הליכים נפרדים: בקשה לפסילת הרשימה כולה ובקשת עוצמה יהודית לפסול את אבו שחאדה אישית. גם המדינה מתייחסת לשניים באופן שונה. בחומר נגד אבו שחאדה היא מצאה לכאורה ראיה משמעותית, ואילו לבקשה לפסול את בל"ד כרשימה מתנגדת היועמ"שית, שסבורה כי הראיות שהוצגו אינן עומדות ברף המשפטי הנדרש.
מוקד פוליטי מרכזי נוסף יהיה הדיון ברע"ם. שלוש בקשות לפסילתה הוגשו בידי הליכוד, עוצמה יהודית ופורום "בוחרים בחיים". הטענות מתמקדות, בין היתר, ביחס לחמאס ובקשרים שמייחסים המבקשים לגורמים הקשורים לתנועה האסלאמית. רע"ם, באמצעות מרכז עדאלה, טוענת כי אין בבקשות ראיה המוכיחה שהמפלגה תומכת במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב.
היועמ"שית מתנגדת לפסילת רע"ם וקובעת כי הראיות אינן עומדות ברף המחמיר שקבע בית המשפט העליון. מבחינת מפלגות האופוזיציה, ההצבעה הזאת נושאת גם מחיר פוליטי. תמיכה בפסילה עלולה להקשות על שיתוף פעולה עתידי עם רע"ם, ואילו הצבעה נגדה צפויה לספק לקואליציה בסיס לטענה שהאופוזיציה עדיין רואה במנסור עבאס שותף אפשרי.
ישראל ביתנו כבר הודיעה כי תתמוך בפסילת רע"ם, הרשימה המשותפת, כסיף ואבו שחאדה. כחול לבן הודיעה כי תצביע בעד פסילת אבו שחאדה, בל"ד וכסיף. רשימת ישר של גדי איזנקוט הביעה תמיכה בפסילת אבו שחאדה, אף שאין לה נציג בוועדה. מפלגת ביחד הודיעה כי לא תשתתף במה שכינתה "משחק הפסילות", שלטענתה הפך לסיבוב פוליטי ותקשורתי שאינו הכלי הנכון להתמודדות עם מי שאינם מקבלים את עקרונות היסוד של המדינה.
בני גנץ אמר כי כחול לבן תתמוך בפסילת בל"ד וסמי אבו שחאדה מהתמודדות לכנסת. לדבריו, אבו שחאדה "הביע תמיכה בטרור" ובל"ד "אינה רואה את עצמה חלק ממדינת ישראל". גנץ הוסיף כי הבחירות יוכרעו סביב השאלה איזו ממשלה תקום, וקרא להקמת "ממשלה ציונית וחוצת גושים".
סמי אבו שחאדה שהביע תמיכה בטרור ומפלגתו בל"ד שאינה רואה את עצמה חלק ממדינת ישראל, לא צריכים להיות בכנסת.
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) September 23, 2026
לכן אנחנו נצביע בעד פסילתם.
אבל השאלה היא לא איזה מפלגות או אנשים יפסלו מהתמודדות לכנסת - אלא איזו ממשלה נקים.
האם נמשיך לתת לקיצוניים, למפלגות הערביות, למפלגות החרדיות -…
גם הבקשה נגד הרשימה המשותפת ועופר כסיף ממחישה את הפער בין המגרש הפוליטי למשפטי. הליכוד דורש את פסילתם, וכחול לבן וישראל ביתנו כבר הודיעו כי יתמכו לפחות בפסילת כסיף, בשעה שהיועמ"שית ופרקליט המדינה סבורים כי התשתית שהוצגה אינה מספיקה לפסילה.
להרכב ועדת הבחירות תהיה השפעה ישירה על ההצבעות. בראש הוועדה אמנם עומד שופט בית המשפט העליון, אבל חברי המליאה הם נציגי הסיעות בכנסת היוצאת והייצוג בה נקבע בהתאם לכוחן היחסי. לכן יחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת משתקפים גם בוועדת הבחירות, ולקואליציה היוצאת יש בה יתרון. הגוף הממלכתי שמופקד על ניהול הבחירות מכריע בבקשות הפסילה באמצעות הצבעתם של נציגי המפלגות, שבחלק מהמקרים נדרשים להחליט אם יריביהם יורשו להתמודד בבחירות.
לפי חלוקת הכוחות לקראת הדיונים, לקואליציה יתרון על האופוזיציה בוועדה. הליכוד מחזיק בקבוצת הנציגים הגדולה ביותר, ולצדו נציגי המפלגות החרדיות, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, נעם והימין הממלכתי. מולם יושבים נציגי מפלגות האופוזיציה, ובהם נציגי המפלגות הערביות. בחלק מבקשות הפסילה נגד המפלגות והמועמדים הערבים יש בסיס פוליטי להשגת רוב, עוד לפני שמצרפים לחשבון את הודעות ישראל ביתנו וכחול לבן כי יתמכו בחלק מהן.
השגת רוב בוועדה אינה מסיימת את ההליך. החלטת פסילה צריכה לעמוד בתנאים המחמירים של סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ובית המשפט העליון קבע לאורך השנים כי הסתייגות פוליטית מעמדותיה של רשימה אינה עילה לפסילתה. שלילת הזכות לבחור ולהיבחר נחשבת צעד קיצוני, ולכן הפסיקה דורשת תשתית ראייתית משמעותית וברורה ומפרשת בצמצום את עילות הפסילה.
בבחירות לכנסת ה-18, למשל, החליטה ועדת הבחירות לפסול את בל"ד ואת רע"ם-תע"ל, ובית המשפט העליון ביטל את שתי החלטות הפסילה ואיפשר לרשימות להתמודד. הפער נובע גם מאופיים השונה של שני שלבי ההליך: בוועדה מצביעים נציגי המפלגות, ואילו הביקורת השיפוטית נעשית על פי המבחנים החוקתיים שנקבעו בפסיקה.
המסלול לבית המשפט תלוי גם בשאלה את מי מחליטה הוועדה לפסול. החלטה לפסול מועמד יחיד - למשל את אבו שחאדה או כסיף - טעונה אישור של בית המשפט העליון. פסילת רשימה אינה טעונה אישור אוטומטי, אך ניתן לערער עליה לעליון. אם יתקבלו בוועדה החלטות פסילה משמעותיות, ההליך המשפטי צפוי להתחיל בתוך זמן קצר.
לעמדת היועמ"שית צפוי להיות משקל גם בדיונים האלה. אם הוועדה תפסול את רע"ם, הרשימה המשותפת, בל"ד או כסיף, בית המשפט יידרש להכריע כאשר בפניו עמדה מפורשת של המדינה שלפיה הראיות אינן עומדות במבחנים שנקבעו בפסיקה. אין בכך כדי לקבוע את תוצאת ההליך, אך זו תהיה אחת העמדות המשפטיות המרכזיות שיונחו בפני השופטים. בעניינו של אבו שחאדה תונח בפניהם עמדה אחרת של המדינה, שלפיה קיימת לכאורה ראיה כבדת משקל לתמיכה במאבק מזוין.
לבקשות הפסילה יש גם תפקיד במערכת הבחירות עצמה. הדיון מחייב את המפלגות להצביע בפומבי על רע"ם, כסיף ואבו שחאדה, וההצבעות האלה יכולות לשמש בהמשך בקמפיין. הדבר בולט במיוחד בדיון על רע"ם: הליכוד ועוצמה יהודית יכולים להשתמש בהתנגדות של מפלגות האופוזיציה לפסילה כדי לטעון שהן שומרות את מנסור עבאס כשותף אפשרי לממשלה עתידית.
בן גביר וטלי גוטליב, שניהם עורכי דין, צפויים לקחת חלק פעיל בטיעונים סביב אבו שחאדה. הדיון בוועדה מעניק למפלגות במה נוספת בעיצומה של מערכת הבחירות ומחייב את יריביהן לנקוט עמדה פומבית בסוגיות הטעונות ביותר שעל סדר היום.
מחר תעבור הוועדה לצד השני של המפה הפוליטית. הדמוקרטים וזולת מבקשים לפסול את עוצמה יהודית; זולת מבקשת לפסול את הציונות הדתית-זהות; ועוצמה יהודית מבקשת לפסול את הדמוקרטים. בבקשות נגד מפלגות הימין נטען, בין היתר, להסתה לגזענות ולפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים; בבקשת עוצמה יהודית נגד הדמוקרטים נטען להסתה לגזענות ולשלילת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. היועמ"שית מתנגדת גם לכל הפסילות הללו וקובעת שהראיות אינן מגיעות לרף החריג הנדרש לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.
הבקשות הנידונות היום ומחר הן רק אלה ששרדו את הסינון המוקדם. בקשות לפסילה אישית של איתמר בן גביר, טלי גוטליב, לימור סון הר-מלך וחנמאל דורפמן מעוצמה יהודית, וכן של בצלאל סמוטריץ', משה פייגלין וצבי סוכות מהציונות הדתית-זהות, נמחקו קודם לכן. בחלק מהמקרים לא היה מדובר בהכרעה לגופן של הטענות אלא בבעיה פרוצדורלית של היעדר מספר החתימות הדרוש. הבקשות לפסילת הרשימות עצמן נותרו לדיון. גם בקשה נפרדת של "אם תרצו" לפסילה אישית של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן נדחתה על הסף.
מבין התיקים שיונחו היום על שולחן הוועדה, עניינו של אבו שחאדה צפוי לרכז את עיקר העניין המשפטי. המאמר שפרסם ביום שאחרי 7 באוקטובר, יתר החומר שהוגש וההסברים שייתן מבית החולים יהיו החומר שעל פיו תידרש הוועדה להחליט אם מתקיימת בעניינו התשתית החריגה הנדרשת לפסילת מועמד.
ההצבעות על רע"ם, בל"ד, המשותפת וכסיף יבהירו גם היכן עומדות המפלגות בסוגיית הפסילות. החלטות הוועדה עשויות להגיע בתוך זמן קצר לבית המשפט העליון, ואילו ההצבעות שיירשמו היום ומחר צפויות לחזור ולעלות בהמשך מערכת הבחירות.
בדברי ההגנה שלו, הוא אומר דבר מדהים: אני מצהיר שאני מתנגד לרצח של חפים מפשע. נעזוב הכל, אני רק שאלה: זאת אומרת שאת החיילים שלנו אתה לא מתנגד שרצחו, את התצפיתניות אתה לא מתנגד שרצחו. כולנו ראינו בסירטון איך רצחו אותם. הוא לא מתנגד שרצחו אותם ואנסו אותם.