יומיים לפני פתיחת סבב ההתייעצויות אצל הנשיא יצחק הרצוג, המפתח להקמת הממשלה הבאה נמצא במידה רבה בידי המפלגות החרדיות. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הודיע אתמול (שני) כי ימליץ על גדי איזנקוט להרכבת הממשלה, אך שלל באופן גורף הקמת ממשלת מיעוט שתישען על תמיכת המפלגות הערביות, וחזר והבהיר כי לא יישב בממשלה עם בנימין נתניהו. בכך הצטמצמו האפשרויות העומדות בפני איזנקוט, והשאלה המרכזית כעת היא אם ש"ס ויהדות התורה יהיו מוכנות לחצות את הקווים ולהצטרף לממשלה בראשותו.
במפלגות החרדיות מקפידים בינתיים שלא להתחייב. בתדרוכים ובאמירות פומביות חוזרים אנשיהן ומדגישים כי טרם התקבלה החלטה וכי ההכרעה נתונה בידי ההנהגה הרבנית. הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש צפויים לשוב מחו"ל סמוך למועד ההתייעצויות בבית הנשיא. לפי ההערכות, גם לאחר שובם עשויה יהדות התורה להעדיף שלא להמליץ על נתניהו או על איזנקוט, ולהותיר בידיה את מרב אפשרויות התמרון להמשך המשא ומתן.
הקרב על הרוטציה
גם ללא המלצות החרדים, ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא שאיזנקוט יהיה הראשון שעליו תוטל מלאכת הרכבת הממשלה. אלא שמספר הממליצים אינו מבטיח לו קואליציה, והמאבק האמיתי צפוי להתחיל לאחר שיקבל את המנדט. בקרב גורמים פוליטיים מעריכים כי איזנקוט עשוי להציע למפלגות החרדיות הסדר נדיב בנושא גיוס תלמידי הישיבות, לצד תקציבים והסכמות בתחומים החשובים להן, בניסיון לצרפן לקואליציה. אם החרדים יסכימו, עשוי להיפתח גם פתח לשילוב ישראל ביתנו בממשלה.
אלא שלפי הערכות במערכת הפוליטית, גם הסכמה עקרונית של החרדים וליברמן לא תסיים את המשא ומתן. ליברמן כבר כיהן כשר הביטחון, שר האוצר ושר החוץ, ובמערכת הפוליטית מעריכים כי חזרה לתפקיד שר בכיר בלבד לא תספק אותו. בתרחיש כזה הוא עשוי לדרוש רוטציה בראשות הממשלה עם איזנקוט. דרישה כזאת, אם תעלה, עלולה להצית מאבק נוסף בתוך גוש השינוי.
נפתלי בנט, שכבר כיהן כראש הממשלה ורשימתו קיבלה בבחירות 12 מנדטים, עשוי להתנגד להסדר שבו ליברמן, שמפלגתו מחזיקה בשבעה מנדטים, יכהן כראש ממשלה ברוטציה, ואילו הוא יסתפק בתפקיד שר. מכאן עלולה להתפתח דרישה לרוטציה משולשת בין איזנקוט, ליברמן ובנט. יש לציין כי מדובר בשלב זה בתרחיש אפשרי, ולא בדרישות רשמיות שהציגו השניים. הסדר כזה יחייב משא ומתן מורכב על סדר הכהונה, משכה וחלוקת הסמכויות, ועלול להקשות עוד יותר על הקמת הממשלה.
"עדיף שכולם יישארו במתח ובאי-ודאות"
אלא שהתרחיש כולו תלוי בהחלטת החרדים, שבינתיים אינם ממהרים להכריע. בשיחות סגורות מתארים גורמים חרדיים את מצבם הפוליטי כהזדמנות יוצאת דופן: שני הגושים זקוקים להם, והנכונות להציע להם הסדרים נדיבים, לרבות בנושא הגיוס, מעניקה להם כוח מיקוח משמעותי.
"עדיף שכולם יישארו במתח ובאי-ודאות, ושכל צד יחשוב שאנחנו סגורים עם הצד השני", אומר גורם חרדי. מאחורי העמימות הזאת מסתתרת, לפי גורמים במערכת החרדית, הערכה מפוכחת יותר: "הסיכוי שהרבנים יתנו הוראה להצטרף לממשלה עם השמאל, בראשות איזנקוט, נמוך."- טוען גורם חרדי מעורה . הדברים נכונים, לדברי גורמים חרדים, גם לגבי יהדות התורה, אף שבכיריה בוחנים הידברות עם גוש השינוי.
בש"ס האפשרות נחשבת רגישה עוד יותר. יו"ר המפלגה אריה דרעי הבהיר בעבר כי אינו מעוניין בחזרה לתסריט שבו המפלגות החרדיות היו שותפות לממשלת רבין בתקופת הסכמי אוסלו, ובמפלגה ממשיכים להדגיש את מחויבותם לימין. אם החרדים יחליטו שלא להצטרף לממשלת איזנקוט, האפשרות להקים ממשלה שתישען על תמיכת המפלגות הערביות תחזור למרכז הדיון. אלא שליברמן כבר הודיע שלא יתמוך בממשלת מיעוט, גם אם תוצג כממשלה זמנית לקראת בחירות נוספות. ללא ישראל ביתנו וללא החרדים, יתקשה איזנקוט לגבש רוב יציב שיאפשר לו להשביע ממשלה ולנהל אותה.
בתרחיש של כישלון איזנקוט, עשוי המנדט לעבור לנתניהו. בסביבתו יש מי שמעריכים כי בחירות חוזרות אינן בהכרח אפשרות גרועה מבחינתו. ההנחה שלהם היא ששיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה הערבית לא בהכרח ישוחזרו, וכי גם מצביעים שהגיעו במיוחד מחו"ל כדי לתמוך בגוש השינוי לא בהכרח יעשו זאת פעם נוספת.
מנגד, גם נתניהו ניצב בפני סיכון. אם ניסיונות הרכבת הממשלה ייכשלו והמנדט יגיע לשלב של 21 הימים בכנסת, עשוי להתגבש רוב של 61 חברי כנסת שיבקשו להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד מוסכם. בסביבת נתניהו חוששים מהאפשרות שבשלב הזה יצליח גוש השינוי לגבש הסכמות שלא הושגו קודם לכן. על רקע החשש הזה, גורמים בגוש הליכוד מעריכים שנתניהו יסכים לקדם ממשלת אחדות עם איזנקוט, גם אם הדבר לא יהיה המסלול המועדף עליו מלכתחילה. אלא שגם כאן ההכרעה אינה בידיו בלבד: איזנקוט יצטרך להחליט אם הוא מוכן לשבת בממשלה עם נתניהו, או להעדיף בחירות חוזרות גם במחיר הסיכון הפוליטי הכרוך בכך.
לקראת ההתייעצויות בבית הנשיא, החרדים נהנים מעמדת מיקוח נוחה במיוחד. הם יכולים להימנע מהמלצה, לבחון את ההצעות משני הצדדים ולהותיר את ההכרעה הקואליציונית פתוחה. השאלה היא אם בסופו של דבר יסתפקו בניצול כוחם במשא ומתן, או שיהיו מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך בהצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט.