לקראת האפשרות לפתיחת משא ומתן קואליציוני בין יהדות התורה למפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט, עולה שאלה מרכזית: האם המפלגה החרדית תדרוש גם ממנו להעביר את חוק הגיוס בשלוש קריאות עוד לפני תחילת המגעים, כפי שדרשה מבנימין נתניהו?
כזכור, ביהדות התורה הבהירו כי אם יגיעו לשלב של משא ומתן קואליציוני עם הליכוד, הם ידרשו שחוק הגיוס יאושר סופית בכנסת כתנאי לעצם פתיחת המגעים, ולא רק כתנאי להצטרפות לממשלה. אלא שכשמדובר באיזנקוט, במפלגה נמנעים לפי שעה מלהבהיר אם יציבו את אותה דרישה.
השאלה מקבלת משנה חשיבות לנוכח ההתלבטות המתמשכת במפלגה בשאלת ההמלצה לנשיא המדינה. כפי שדווח במעריב, יהדות התורה בוחנת אפשרות להימנע מהמלצה על נתניהו או על איזנקוט, ולהותיר את ההכרעה להנהגה הרבנית. במפלגה מבקשים לשמור על מרחב תמרון פוליטי לקראת המשא ומתן על הקמת הממשלה הבאה.
במערכת הפוליטית מעריכים כי איזנקוט עשוי להציע למפלגות החרדיות הסדר נדיב בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות, לצד תקציבים והסכמות בתחומים נוספים החשובים להן. ואולם, גם הסכמה עקרונית על מתווה גיוס לא תבטיח שהחקיקה תושלם לאחר הקמת הממשלה, במיוחד לנוכח המחלוקות האפשריות בין השותפות לקואליציה והקשיים המשפטיים שעלולים להתעורר.
מבחינת יהדות התורה, מדובר בסיכון פוליטי לא מבוטל. אם תסכים להצטרף לממשלת איזנקוט לפני שחוק הגיוס יעבור בשלוש קריאות, ובהמשך החקיקה תיתקע בשל מחלוקות בתוך הקואליציה או קשיים משפטיים, היא עלולה לגלות שכבר ויתרה על קלף המיקוח המרכזי שלה.
גם פרישה מהקואליציה לא בהכרח תביא לנפילת הממשלה. לאחר ההישג של 19 מנדטים בבחירות, למפלגות הערביות עשוי להיות אינטרס להימנע מסבב בחירות נוסף. בתנאים פוליטיים מסוימים הן עשויות להעניק לממשלת איזנקוט רשת ביטחון פרלמנטרית שתאפשר לה להמשיך לכהן גם ללא יהדות התורה.
במצב כזה, המפלגות החרדיות עלולות למצוא את עצמן מחוץ לממשלה, ללא חוק הגיוס שביקשו לקדם, ועם יכולת מוגבלת להשפיע על המשך כהונתה. מנגד, התעקשות על אישור החוק בשלוש קריאות לפני פתיחת המשא ומתן עלולה להקשות על הניסיון להקים ממשלה בראשות איזנקוט, ולצמצם את האפשרויות העומדות בפני שני הצדדים.
כך, בעוד יהדות התורה שומרת על עמימות בנוגע למגעים עם איזנקוט, שאלת העיתוי של חקיקת חוק הגיוס עשויה להפוך לאחד המוקשים המרכזיים בדרך להסכמות. אם החרדים אכן מתכוונים לפתוח במשא ומתן עם ישר!, נותר לראות אם יתעקשו גם הפעם לקבל את התמורה מראש – או שיסכימו להעניק את תמיכתם תחילה, ולהסתפק בהבטחה שהחוק יאושר בהמשך. השאלה היא אם יהדות התורה תדרוש את התשלום במזומן, או תסכים הפעם לקבל אותו באשראי.