הכנסת ה־26 תיפתח היום (שלישי) בטקס חגיגי, אך מאחורי התרועות והתשואות נמשכים המאבקים הפוליטיים על הרכבת הממשלה הבאה. בעוד גדי איזנקוט מנסה לגבש קואליציה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך במאמצים למנוע את התפרקות גוש הימין ואת הצטרפותן של יהדות התורה וש"ס לממשלת השינוי. כפי שפרסמה אמש כתבתנו אנה ברסקי, בליכוד פועלים גם בניסיון ליצור פיצול בתוך יהדות התורה ולמנוע מחברי הכנסת שלה להצביע כגוש אחד בעד המהלכים שמקדמים איזנקוט ושותפיו.
במסגרת המאמצים הללו, בליכוד מנסים לשכנע חלק מחברי הכנסת של יהדות התורה, בעיקר מאגודת ישראל, שלא לתמוך במהלכי גוש השינוי. הניסיונות אינם מוגבלים להצבעה על זהות יו"ר הכנסת הבא, אלא נוגעים גם להצבעות עתידיות, לרבות הצבעת האמון בממשלה, אם תובא לאישור הכנסת.
בליכוד מבקשים שחברי הכנסת הללו לא יסתפקו בהימנעות, אלא יצביעו נגד הקמת ממשלה בראשות איזנקוט. המטרה היא לנצל את חילוקי הדעות בתוך יהדות התורה ולמנוע ממנה לפעול באופן אחיד לצד מפלגות גוש השינוי.
החשש בליכוד: "את חוק הגיוס של איזנקוט בג"ץ לא יפסול"
אלא שגם בתוך הליכוד, לרבות בקרב שרים וחברי כנסת ותיקים, יש מי שמטילים ספק ביכולתו של נתניהו למנוע את הצטרפות יהדות התורה לממשלת איזנקוט, אם תונח בפני הרבנים הצעה שתענה על דרישותיהם. בשיחות סגורות מודים גורמים במפלגה כי לנתניהו אין כיום כלים פוליטיים של ממש שיבטיחו את הישארות המפלגות החרדיות בגוש הימין.
החשש מתמקד באפשרות שהחרדים יהיו מוכנים להסתפק בהסכם קואליציוני בנושא הגיוס, מבלי לדרוש מאיזנקוט לחוקק את החוק עוד לפני הקמת הממשלה. מהלך כזה עשוי להקל על המשא ומתן בין גוש השינוי ליהדות התורה.
במקביל, בקרב גורמים חרדיים קיימת הערכה כי הסדר גיוס שיגובש עם איזנקוט עשוי להיות יציב יותר מבחינה משפטית. בשיחה שקיים נתניהו עם בכירים חרדים, הוא הזהיר כי איזנקוט לא יוכל לספק להם חוק גיוס, אך נענה בתשובה חריגה: "את חוק הגיוס של איזנקוט, בניגוד לחוק שלך, בג"ץ לא יפסול". נתניהו אמנם יכול להבטיח הסדר עתידי, אך כלל לא ברור אם יצליח להקים ממשלה שתוכל לקדם אותו.
למרות המגעים, ביהדות התורה עדיין אין הסכמה על הצטרפות לממשלת איזנקוט. בכירים במפלגה מבהירים כי כל הסכם קואליציוני יצטרך לכלול התחייבויות גם בנושאי שבת, כשרות, גיור ושמירת הסטטוס קוו. בקרב נציגי אגודת ישראל נשמעות הסתייגויות מהאפשרות לשבת בממשלה עם מפלגות גוש השינוי, ובליכוד תולים תקוות בחילוקי הדעות הללו.
במוקד החשש של נתניהו ניצב הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה. גורמים בליכוד מעריכים כי הכרעה שלו בעד הצטרפות לממשלת איזנקוט עשויה להשפיע גם על עמדתה של ש"ס. לדברי גורמים במפלגה, הרב לנדו "מעולם לא ראה עצמו מחויב למחנה הימין". ההערכה היא שאם דגל התורה תגיע להסכמות עם איזנקוט בנושא הגיוס, הדבר עשוי להוביל לשינוי בעמדתן של מפלגות חרדיות נוספות.
אלא שבשאלת הצטרפותה של ש"ס קיימים פערים משמעותיים בין ההערכות בגוש השינוי לבין המסרים הנשמעים במפלגה עצמה. בגוש השינוי סבורים כי אם יושגו הסכמות עם דגל התורה, קיימת אפשרות ממשית שגם ש"ס תהיה מעוניינת להצטרף לממשלה. מנגד, גורמים בש"ס דוחים את ההערכה הזאת ומבהירים כי בשלב זה אינם רואים היתכנות להצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט, גם אם יהדות התורה תתקדם במגעים.
במקביל לניסיונות להשפיע על חברי הכנסת של יהדות התורה, בליכוד ממשיכים לפעול לחיזוק הקשרים עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. המטרה היא לשמר את הברית הפוליטית בין ש"ס לנתניהו ולמנוע מדרעי לבחון ברצינות אפשרות של הצטרפות לממשלת איזנקוט. מבחינת הליכוד, הישארותה של ש"ס בגוש הימין עשויה להקשות על גוש השינוי לגבש קואליציה של 61 חברי כנסת.
גם בגוש השינוי אין הסכמה: ממשלת מיעוט או המשך המשא ומתן?
לצד חוסר הוודאות סביב המפלגות החרדיות, גם בתוך גוש השינוי עצמו טרם גובשה עמדה אחידה באשר לדרך שבה יש לפעול להקמת הממשלה. במפלגת ביחד קיימים חילוקי דעות בנוגע לאפשרות להשביע ממשלת מיעוט כשלב ראשון. חלק מהגורמים, בעיקר אנשי לפיד, סבורים כי יש להעניק לאיזנקוט גיבוי מלא לכל מהלך שיבחר לקדם, לרבות הקמת ממשלת מיעוט, גם אם בהמשך יהיה צורך להרחיב את הקואליציה.
מנגד, גורמים אחרים במפלגה מתנגדים למהלך כזה וסבורים כי אין לקדם אותו בשלב זה. לדבריהם, טרם התקיים דיון משותף שבו הוצגו כלל העמדות וגובשה מדיניות מוסכמת. משמעות הדבר היא שבשלב זה אין במפלגה עמדה רשמית ואחידה בנוגע למסלול הרצוי להקמת הממשלה. גם ביתר מפלגות גוש השינוי קיימת אי-בהירות בנוגע לעמדותיהם של בנט, לפיד ואנשיהם בסוגיה.
בשלב זה, המגעים עם המפלגות החרדיות עדיין לא הניבו הסכמות ברורות, ובגוש השינוי עצמו נותרו מחלוקות בנוגע לדרך הפעולה. בעוד הכנסת החדשה יוצאת לדרך, השאלה מי יצליח לגבש רוב להקמת הממשלה הבאה נותרת פתוחה.