רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה, הגיש היום (רביעי) לבית המשפט העליון בקשה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים. זדורוב מבקש לקיים דיון בשאלת הספק הסביר, שהביאה את השופט יורם דנציגר, בדעת מיעוט, לסבור כי יש לזכות אותו בערעור שלו לבית המשפט העליון לפני כחודשיים.



בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ירום הלוי ומשה שרמן ומשתרעת על פני 61 עמודים, הם ציינו כי "הספקות בציבור נותרו רבים". הם טוענים כי השופטים התעלמו מראיות שיש בהן כדי לזכות את זדורוב, כגון עקבות נעליים שנמצאו לכאורה בתא השירותים בו נמצאה גופתה של ראדה בבית הספר בקצרין, שאינן שייכות לזדורוב ולטענת עורכי הדין אינן שייכות לכוחות ההצלה שביקרו בתא, אלא ל"רוצח האמיתי". "חיסול נפקותן המזכה של העקבות הזרות הוא העוול הגדול והבולט ביותר שנגרם לעותר", נכתב בבקשה.



עוד נומקה הבקשה ב"התעלמות דעת הרוב גם מהעובדה שהוכח כי החתך בסנטר המנוחה בוצע באמצעות להב משונן", בניגוד לעדותו של זדורוב. עוד ציינו עורכי הדין כי "חרף הודאתו ולמרות שנקבע כי ידע מספר פרטים מוכמנים קיימים, לזכותו אותם פרטים מוכמנים שליליים ובראשם העקבות הזרות, ואלה יוצרים ספק באשמתו".



כזכור, בית המשפט העליון הרשיע בחודש דצמבר 2015 את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה. הרכב מיוחד של בית המשפט העליון שדן בערעור שני של זדורוב לא שינה את ההכרעה של המחוזי. ההכרעה ניתנה ברוב של שני שופטים מול שופט אחד, למעלה מתשע שנים מאז הרצח.



אשתו של המורשע, אולגה זדורוב, אמרה לאחר ההכרעה: "תאיר ראדה מתהפכת בקבר כי הרוצח שלה חופשי. רומן זכאי. הם לא יכולים לזכות אותו, כי יתחילו הרבה בעיות. זה לא רק משרד החינוך, הכנסת או המערכת המשפטית, זה בכל הארץ. לצערי, בשבילם הכי חשובה היציבות בתוך המערכת המשפטית. הם לא רוצים להודות שעשו טעות ענקית. הרסו חיים, לא לבן אדם אחד, אלא לשתי משפחות וגם לאנשים שמאמינים בנו ולאנשים שמכירים את התיק. יש שופט אחת שזיכה, מתי תפסיקו לפחד? אני רוצה שאנשים יגיבו כי מחר זה יכול להיות כל אחד מכם. מה יש להם נגד בעלי?", אמרה אשתו של זדורוב בסערת רגשות.



"אני מרחמת על משפחת ראדה שלא קיבלה את האמת. אם היה זיכוי מחר היינו מחפשים את הרוצחים. הרוצח של תאיר חופשי. רומן היה בטוח שהוא יוצא לחופשי, הוא תמים ונפל קורבן בידי המשטרה והפרקליטות. אני ממשיכה להילחם, מי שרוצה להצטרף, אני אשמח. לצערי בגלל המון חומר שיש בתיק, לעורכי הדין לא היה את הזמן והם פספסו הרבה לא בכוונה". הנוכחים במקום החלו לצעוק "העם דורש צדק לזדורוב" אבל מיד השתיקו אותם.



אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה, אמרה היום לאחר הרשעתו של רומן זדורוב ברצח בתה: "עד סוף ימיי אמשיך לרדוף אחרי הרוצחים של תאיר". לדבריה היא הולכת הביתה בתחושות טובות אך מציעה להורים לא לבטוח במדינה. לאחר הרשעתו של זדורוב ברוב של שני שופטים מול שופט אחד הוסיפה האם: "עדיין בספק שהוא הרוצח, הדרך עוד ארוכה, זה לא נגמר. שופט אחד השאיר חלון פתוח שהוא לא אשם. ציפיתי שאולי שלושתם יסתכלו בצורה אחרת על הדברים שלא עלו בדיונים קודמים".



תאיר ראדה ז"ל, צילום פרטי
תאיר ראדה ז"ל, צילום פרטי



פרקליטו של זדורוב אביגדור פלדמן אמר מיד אחרי הדיון כי "שופט אחד החליט שאין ראיות להרשיע אותו, שני שופטים קבעו כי יש מקום להרשיע אותו. האם ייתכן שאדם יישב במאסר עולם כשופט עליון בישראל חושב שהוא זכאי. השופט דנציגר כתב בדעת מיעוט שבה הוא הציע לזכות את רומן זדורוב מחמת הספק. הספק הוא הדבר שבו אנחנו נתלים".



בהכרעתו כתב דנציגר, שנותר כאמור בדעת מיעוט: "הצטברות הראיות מטילה צל כבד בשאלת חפותו. לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש לזכות את המערער מחמת הספק". עם זאת טען דנציגר כי מדובר במקרה גבולי, המצוי כ"פסע" מהרשעה, וכן כי האפשרות שזדורוב הורשע על לא עוול בכפו אינה גבוהה ומחייבת התרחשות של סדרת צירופי מקרים נדירה.




פרשה אפופה סימני שאלה



כזכור רצח תאיר ראדה התרחש ב-6 בדצמבר 2006 - גופתה של ראדה, ילדה בת 13 וחצי מקצרין, נמצאה בתא שירותים בבית ספר בעיר בו למדה, כשעל גופה חתכי סכין וסימני אלימות רבים.



לאחר הרצח עצרה המשטרה את זדורוב, פועל בניין בן 29 שעבד בבית הספר, הוא שוחרר, וכשבוע לאחר הרצח נעצר שוב, בחשד שביצע את הרצח. זדורוב הודה בביצוע הרצח בפני חוקריו ומדובב משטרתי ושחזר את המעשה לפני מצלמות המשטרה, אך זמן קצר לאחר מכן חזר בו מהודאתו וטען כי זו הוצאה ממנו בלחצים.



ב-14 בספטמבר 2010 הורשע זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת ברצח ונידון למאסר עולם. זדורוב ערער על הרשעתו, ובית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון בשתי חוות דעת חדשות של עדים מומחים מטעם הסנגוריה. בית המשפט המחוזי, שדן בחוות הדעת בפברואר 2014, ביקר אותן ופסק כי זדורוב אשם ברצח.‏