לפני יותר משנתיים, כאשר צה"ל החל לזהות ניסיונות של איראן וחיזבאללה להקים תשתיות טרור לאורך הגבול ברמת הגולן, אמר ביושר קצין בכיר ששירת בגזרה: "לא נאפשר שהגבול יהפוך לגבול של טרור המאיים על תחושת הביטחון ומפריע לשגרת החיים של התושבים והתיירות, כפי שמתרחש בעוטף עזה". הקצין הבהיר שעל כל אירוע קטן, גם ללא נפגעים או הפרה, תהיה תגובה לא מידתית, על מנת לעצב משוואה ברורה.

תגובת צה"ל לחשיפת מטעני החבלה במובלעת הישראלית בדרום רמת הגולן היא דוגמה טובה לכך. הפעם צה"ל כיוון לפגיעה במטרות של כוח קודס האיראני וצבא סוריה, ולא כיוון לחיילים ששהו במתחמים שהותקפו.

גם בגזרת סוריה צה"ל שוקל את עוצמת התגובה שלו ומגביל אותה, מתוך שיקולים ואינטרסים שונים גם של הדרג המדיני, כדי לא להגיע להסלמה. ועדיין, בגזרה הזו הצבא מאפשר לעצמו לקחת יותר סיכונים מחושבים לעומת התנהלותו ברצועת עזה וחושש פחות מהסלמה אפשרית. הנה, תקיפה של חמש מטרות בו־זמנית בפאתי עיר הבירה דמשק, כפי שקרה השבוע, אינה דבר של מה בכך.

כאשר זו המדיניות, מספקת זירת מטענים שהוטמנה כבר לפני שבועות ואולי אף חודשים, את ההצדקה הישראלית לנצל את ההזדמנות ולהעביר מסר לנשיא סוריה בשאר אל־אסד, כי לאכסניה שהוא מספק לכוח קודס האיראני, למיליציות השיעיות ולחיזבאללה יש תג מחיר.

במערכת הביטחון אין אשליות, הפעילות האינטנסיבית הישראלית בסוריה בשנים האחרונות לא תוביל להפסקת המאמצים של איראן וחיזבאללה להתבסס על אדמת סוריה ולהקים בסיס קדמי נוסף, כהכנה למלחמה הבאה מול ישראל. ללא מהלך מדיני שבו מעורבים האמריקאים והרוסים, שמסדיר את המתרחש בסוריה, המגמות הללו תימשכנה גם בשנים הקרובות.

ועדיין, במערכת הביטחון סבורים כי המדיניות ההתקפית הישראלית, החיסול האמריקאי של מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני, המצוקה הכלכלית הקשה באיראן וחיזבאללה והסנקציות האמריקאיות ומגיפת הקורונה, הובילו לבלימה משמעותית של מגמת ההתבססות בשנה האחרונה, שבאה לידי ביטוי גם בהיקף העברת אמצעי הלחימה מאיראן לשטח סוריה.

פעילות כוחות צה''ל (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צה''ל (צילום: דובר צה''ל)

עניין של אמון

ומרמת הגולן לרצועת עזה. בצה"ל משוכנעים שברקים הובילו לשיגור שתי הרקטות השבוע לעבר ישראל, ולא יד מכוונת של הנהגת חמאס או יוזמה מקומית אחרת. ההערכה מבוססת על ניתוח המודיעין לפני ואחרי, ובחינת תצלומי מרחב השיגור מאמצעי האיסוף השונים של צה"ל, שמראים קשר ישיר בין זמן פגיעת הברקים לשיגור הרקטות בפער של כ־13 דקות אחת מהשנייה, וגם מתוך ניתוח מקצועי שגורס כי התקנה רשלנית של כבלי ההפעלה החשמליים, רטיבות ותנאי מזג אוויר מאפשרים הפעלה של המערכת ושיגור הרקטות.

חמאס אומנם שיפר את מערכת ההפעלה שלו לאחר שני אירועי ירי לא מתכוננים דומים לעבר מרכז הארץ לפני כשנתיים, אבל במערכת הביטחון משוכנעים שהברק מכה גם בפעם השלישית.

בישראל אומרים כי זמן קצר לאחר השיגורים העביר חמאס מסר באמצעות מתווך ובצינורות חשאיים שלפיו מדובר בתקלה שנגרמה בשל מזג האוויר, התגובה המאופקת של צה"ל מעידה כי גרסתו התקבלה.

במשך שעות ארוכות התברבר צה"ל בשאלה כיצד להסביר לציבור את ירי הרקטות מהרצועה. אף על פי שמידע שנאסף כבר בלילה הצביע כי הירי בוצע ממשגרי חמאס, נמנע הצבא מלפרסם זאת במשך כמעט יממה עד אשר אמר שהירי הינו תוצאה של תקלה במשגרים.

אלא שהירי של חמאס - מכוון או בטעות - אינו הבעיה המרכזית של צה"ל בדרום. לפני הכל זה עניין של אמון הציבור. כאשר הוא קיים, אפשר להסביר גם תרחישים מוזרים במיוחד, כמו לילות הברקים של עזה. כאשר האמון הציבורי בהתנהלות של הדרג המדיני והצבאי בעזה נשחק כבר תקופה ארוכה, זה כמעט מאבק אבוד. זה מה שקורה כאשר במשך שנים ארוכות יש פער גדול בין ההצהרות והאיומים של הבכירים בישראל לפעולות בשטח.

המצב בעזה מורכב מאוד. האתגרים של מפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי ומפקד האוגדה תת־אלוף נמרוד אלוני גדולים ומורכבים. הסדרה בעזה היא האופציה המועדפת על ישראל, ועימות צבאי אינו משרת את האינטרס המקומי, מה שיכול להסביר את התגובה המאוד מאופקת של ישראל השבוע.

גם במקרה של עימות צבאי ברצועה, מבחינת ישראל כיבוש הרצועה או מיטוט שלטון חמאס אינם על הפרק, כך שהשאלה המונחת כעת על השולחן היא אם אפשר להגיע להסדרה ולשקט ארוך טווח מול עזה, לפני או אחרי עימות צבאי. בצה"ל סבורים כי מיותר להגיע למבצע ברצועה, אם אפשר להשיג שקט ארוך טווח כבר עכשיו.

ישראל וחמאס לכאורה משדרים על אותו ערוץ. בישראל מעוניינים בשקט וביציבות ביטחונית, ובעזה מצהיר מנהיג חמאס יחיא סנוואר כי היעד המרכזי שלו הוא שיפור המצב הכלכלי ברצועה ולא עימות עם צה"ל. בפועל הפערים גדולים מאוד: שני הצדדים אומרים כן להסדרה, אבל בסעיף הוויתורים מוכנים להרבה פחות, במיוחד כאשר ברקע יש עסקת שבויים ונעדרים שרחוקה מפתרון.

בינתיים חמאס ספג מכה קשה נוספת בעקבות חידוש התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית. בין הסדרה להסלמה, הסבירות לעימות צבאי בחודשים הקרובים נותרה גבוהה.

מבחינת ישראל זהו מצב כמעט בלתי אפשרי שנמשך כבר יותר מ־15 שנה. לאחר ההתנתקות ב־2005, בדיונים הפנימיים בפיקוד הדרום קבעו המפקדים כי לאחר היציאה מעזה גם על מטען חבלה שייחשף על הגדר ללא נפגעים תהיה תגובה חריפה ולא מידתית של צה"ל, על מנת לנסות לקבוע קווים אדומים ברורים. את מה שלא קרה בדרום אז מנסים לעשות כיום ברמת הגולן.

בצה"ל סבורים כי עשרות סבבי ההסלמה הקצרים שאליהם נגררה ישראל בשנים האחרונות בעזה לא סיפקו תכלית מבצעית ופגעו בתחושת הביטחון של תושבי העוטף. פעם אחר פעם נגררה ישראל לסבב הסלמה קצר שלא היא בחרה בעיתוי שלו, לאחר שהגיבה על ירי רקטות או על פיגוע מהרצועה. סבבים שהסתיימו תמיד בהפסקת אש בלי הישג מבצעי משמעותי לצבא עד לסבב ההסלמה הבא.

הדרג הצבאי והמדיני נערכים לאפשרות סבירה שהלחצים הפנימיים בתוך הרצועה, החרפת המשבר הכלכלי בצל מגיפת הקורונה וחוסר העניין של העולם הערבי במתרחש בעזה עשויים לגרום לחמאס להסיט את הלחצים לכיוונה של ישראל. כך או כך יידרש צה"ל ליותר יצירתיות והחלטיות מהדרך שבה הגיב השבוע צבאית ותודעתית על שיגור הברקים מעזה.
 
[email protected]