המצביעים חוזרים הביתה. כך חשים במפלגת השלטון בימים האחרונים, למעשה מרגע שהשיח בישראל התחדד לימין ושמאל. מצביעים שכועסים על הממשלה והחליטו שלא להצביע לאחת ממפלגות הקואליציה, מתחילים לחשוב על כך ולהרהר הרהורי תשובה.
בליכוד מדברים על כך שהפוטנציאל האמיתי של המפלגה הוא לא מה שהסקרים מראים עכשיו אלא מה שהסקרים הראו בימים של שיא מבצע שאגת הארי. בדיונים הפנימיים במטה הליכוד נבחנו הדרכים להחזיר את אותם אלה שרק לפני שנה אמרו שיצביעו מחל, אבל היום משיבים אחרות בסקרים.
"הפתעת אוקטובר" היא ביטוי אמריקאי שמתייחס לשינוי פתאומי בדעת הקהל, באופן יזום או לא יזום, רגע לפני פתיחת הקלפיות בבחירות שמתקיימות תמיד בתחילת נובמבר. בליכוד שומרים באופן חשאי על הפתעת אוקטובר ישראלית, שתשנה את השיח אחרי החגים ותביא - על פי התוכנית - את המצביעים האבודים חזרה הביתה.
בפעם הקודמת נתניהו חרש את הארץ בכנסים שנלקחו מעולם ההופעות האמריקאיות, כשהנואם מוקף בקהל מכל הכיוונים, כך שהוא נראה היטב גם במצלמות שמעבירות את הנאום בשידור למסכים בבתים. אלא שהפעם בהנחיית גורמי הביטחון נתניהו לא יכול לעשות כך, האירועים שבהם הוא רשאי להשתתף קטנים ומצומצמים.
כדי לגשר על הפער החליט קמפיין הליכוד לנצל פרקטיקה אבטחה אחרת של ביקורים בהפתעה. בכל שבוע, ובהמשך כמעט מדי יום, יגיע ראש הממשלה באופן מפתיע לאחד מריכוזי הליכוד כמו קניונים, שווקים, מקומות הומי אדם, וזאת כדי להעיר את השטח במעוזי הליכוד ולהגדיל את אחוזי ההצבעה. נתניהו ייתן דגש במעוזי הליכוד שבהם ביקר גדי איזנקוט בשבועות האחרונים, ויש לא מעט כאלה, כדי להילחם במסע דיכוי ההצבעה שעורך הצד השני ולהתסיס ולהעיר את השטח.
בצלאל סמוטריץ', מצידו, קיבל החלטה נכונה להציג את מרכולתו אחרי ארבע שנים של פעילות שקטה, ומתכוון להראות לקהל הרחב את מאות היישובים, המאחזים והחוות שהקים ביהודה ושומרון. כדי לעשות זאת פותח יו"ר הציונות הדתית מעין חברת טיולים, בסגנון "בצלאל טרוול", שתפעל באינטנסיביות במהלך חג הסוכות, כך שעשרות אלפי מטיילים יוכלו לראות את המהפכה שהנהיג בשטח ואת נקודות האחיזה היהודיות שצצו כפטריות במהלך כהונתו. בטיולים יוכלו עיניהם של המטיילים לשזוף את החוות, גידולי השדה, ובעיקר את הצמצום הדרמטי של מרחב המחיה של ערביי האזור, שמה לעשות, נוהגים כבר שנים לקחת קרקע טבעית ובתולית ולהשתמש בה ככר פורה למעשי טרור ורצח.
ועוד בגוש הקואליציה: אמבוש לא קטן ציפה השבוע לאיתמר בן גביר. היה זה אחרי שהשיק את הקמפיין החדש שבו הוא תובע לעצמו את תיק הביטחון ולטלי גוטליב את תיק המשפטים, כשהמטרה ברורה: קריצה למצביעי הימין לעבור לתמוך בו, כי הפעם הוא הולך בגדול. הרבה מנדטים, הרבה השפעה, הרבה תיקים בכירים. אם נתניהו יגיד לו לא – מה שאכן קרה – יוכל להמשיך בקמפיין שראש הממשלה החליט להדיר אותו הפעם וללכת לממשלת אחדות עם איזנקוט. ווין-ווין. אבל למה שקרה השבוע בקריה הוא לא היה מוכן.
פגישה סתמית למדי, פוליטית, שהתקיימה לפני הישיבה הביטחונית ובה השתתפו הוא, ראש הממשלה ויו"ר הציונות הדתית סמוטריץ', דלפה לתקשורת (מוטי קסטל בערוץ 14). המסגור היה: פגישת תיאום עמדות של מפלגות גוש הימין. ברגע אחד הלך הקמפיין. נתניהו לא עורך תיאומים פוליטיים עם בנאדם שהוא לא מוכן להיפגש עימו, או שהוא מדיר, כמו שטוען בן גביר. להפך – מדובר בפגישה אינטימית הנוגעת לליבת טובת הגוש בבחירות, שבן גביר חלק בלתי נפרד ממנו.
שטחי אש
אחרי ניסיון של חודשים לפרוש את מפלגות האופוזיציה, משמאל וערבים ועד ימין, באמצעות שורה של מפלגות שכל אחת מהן אמורה הייתה להביא קהל אחר כדי למקסם את הגוש המעוניין בהחלפתו של נתניהו, הבהירה "הצלע הימנית" במחנה שהיא לא באמת בימין. היה זה כאשר אביגדור ליברמן הכריז בריאיון לעורך "בשבע" עמנואל שילה, שהוא תומך במסירת שטחים ביהודה ושומרון לישות זרה (ירדן במקרה הזה).
מי שמכיר את ליברמן לא צריך להיות מופתע. כבר בראשית שנות ה-2000 הגה יו"ר ישראל ביתנו את תוכנית "חילופי שטחים ואוכלוסיות". בשנים האחרונות, כשסר חינה של תוכנית שתי המדינות בעיני הציבור הישראלי, ניסה ליברמן להשכיח אותה, אך מתברר שהיא אולי נגנזה, אבל יסודותיה עוד מקננים חזק בקרבו. אגב, בהתבטאויות עבר הודיע ליברמן כי במסגרת תוכניתו יהיה אף מוכן לפנות את ביתו שביישוב נוקדים בגוש עציון. נכון לעכשיו יו"ר ישראל ביתנו דיבר על העברת שטחי A ו-B בלבד, אבל הרעיון הכללי נותר בעינו.
הרבה אנשים התפכחו אחרי 7 באוקטובר בהבינם, באיחור רב, ששום מסירת שטחים לא תביא שלום. אם כבר רק תגביר את הסיכוי למלחמה. תעניק שטחי היערכות ויציאה לקרב נוחה יותר עבור האויב, ותקרב את האיום באופן ממשי ומסוכן לריכוזי אוכלוסייה יהודיים השוכנים בצמידות אליהם. זה הרי בדיוק מה שקרה ברצועת עזה.
אבל ישנם אלה שטחו עיניהם מראות את המציאות נכוחה. הקונספציה הכושלת עוד איתם על מלא. קל היה להפנות את האצבע בהקשר הזה ליאיר גולן וחבורת הקיצוניים שלו. ליוצרי הסרט המתועב "נז"א". ואפילו לאיזנקוט ויאיר לפיד. ליברמן ניסה להציג רושם אחר. שהוא הימני שבחבורה, בית לאנשי ימין שלא רוצים את הקואליציה הנוכחית על כלל מרכיביה.
לא עוד. תוכנית מסירת השטחים שלו והעובדה שהיא מגיעה אחרי הטבח האיום של שמחת תורה, רק מחדדת עוד יותר העובדה שיש מי שלמד לקח, ויש מי שנשאר שנות אור מאחור. יש מי שהפנים, ויש מי שממשיך להדחיק. זו לא רק טרפת "שקט ייענה בשקט", שהייתה אמורה לעבור מהעולם לחלוטין אחרי שהרוצחים החליטו לעבור את הגדרות ולטבוח בעם ישראל, אלא זה טבח ייענה במתנות חינם לשטחים לכל דורש. אין פרס גדול יותר לטרור מלהעניק לערבים, בהם גם אנשי חמאס המתגוררים ביהודה ושומרון, קרקע בחינם.
ממשלת ישראל הנוכחית נטלה שטחים עצומים מהערבים: בעזה, בלבנון ובסוריה. כמו שזה נראה, ליברמן וחבורתו - איזנקוט, בנט-לפיד ויאיר גולן – לא רק שימסרו להם חזרה את אותם שטחים, אלא יעניקו להם שטחים חדשים נוספים בלב הארץ. חמש דקות מכפר סבא. אגב, אולי כדי להשלים את האירוע הגרוטסקי מבית היוצר של ליברמן, נאם השבוע על במת האו"ם מלך ירדן עבדאללה. בנאום מסית וקיצוני האשים את ישראל בכיבוש שטחים באופן זוחל, וקבע כי מאחורי גבו של העולם שעוסק גם בנושאים אחרים, וכשתשומת הלב העולמית מופנית לכיוונים אחרים – ישראל מנצלת את המצב להשתלט על עוד ועוד שטחים בעזה, בלבנון ובסוריה. כמו אחרוני האנטישמים התעלם מטבח 7 באוקטובר ומזכותה של ישראל להגן על עצמה. וזה האיש שלו ליברמן רוצה למסור את יהודה ושומרון, וגם את ביתו בנוקדים.
נתניהו הבין את הפוטנציאל הגלום בליברמן עוד לפני ששטח באותו ריאיון את תוכנית האיוולת שלו – והחל לנסות לנגוס בו ובמנדטים הימניים הרבים שבהם הוא מחזיק שלא בצדק. בשורה של ציוצים, ובהם תזכורת על כך שיו"ר ישראל ביתנו מאז ומתמיד החזיק בעמדות הקונספציה שבהן הוא מאשים היום את נתניהו, ניסו בליכוד להתחיל לקלף את ליברמן, שכבה אחר שכבה, לקחת ממנו מצביעים חזרה הביתה. הניסיונות האלה יימשכו. ראשון הסייענים למהלך הוא ליברמן עצמו, ששלף מהנפטלין תוכנית שלום-עכשווית, והעניק תזכורת כללית למיהו ומהו.
ציפיות בגובה רצפה
המנדטים שבהם מעוניינים בליכוד אינם נמצאים רק אצל ליברמן. בליכוד מזהים דשדוש גדול בגוש השמאל, והתיאבון שם הולך וגדל. איזנקוט, שעל פי ההערכות גם שלו וגם בליכוד אמור היה להמשיך לגדול – נבלם, וההתכתשויות הבלתי נגמרות במחנה מוציאות את הרוח מהמפרשים של כולם. פתאום מוצא את עצמו איזנקוט נאבק על קיומו של מחנה שלם, רק כדי למצוא את עצמו נעקץ על ידי חבריו, שיתפסו לו את השלטון עם מספר זעום של מנדטים לעומתו. אין דבר שמוציא יותר את החשק והמרץ להתאמץ להצלחה, כשאלה הם פני הדברים.
במוצאי שבת ייפגשו כולם, כולל יאיר גולן, בביתו של יאיר לפיד כדי לנסות לחלץ עצמם מהמצב הקשה שאליו נקלעו. הבחירה בלפיד לא הייתה מקרית. אף אחד מהם לא היה מוכן שאחר ייקח את החסות לאירוע. לפיד מספר 2 ולא מועמד לראשות הממשלה, ולכן האסיפה תתקיים אצלו.
אבל הציפיות נמוכות עד הרצפה. המסרים המשותפים, כמו הצורך להיאבק בממשלה, לחדד את המסר שהפך אחיד אצל כולם, לרבות סייעניהם בתקשורת, על כך שנתניהו ידע ובגד, וצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית - כבר ממילא מוסכמים. לשם כך לא צריך עוד פגישה. המטרה האמיתית שלשמה איזנקוט יזם אותה - שכולם יישרו קו עם מנהיגותו – לא תתגשם. ליברמן לא סופר אותו. גם לא בנט.
במהלך הפגישה צפוי ליברמן לנסות לשכנע את איזנקוט שכדי להביא את הקהל שלו, עליו לאפשר את הרושם שהוא רץ לראשות הממשלה, ולכן הכתרת איזנקוט מראש תהיה טעות ותבריח מצביעים. בנט יגיד גם הוא דברים דומים. איזנקוט לא יבלע את הבלוף. כמו שהוא הודיע, כשהיה המועמד השני בגודלו בגוש אחרי בנט, שהמועמד לראשות הממשלה הוא ראש המפלגה הגדולה, וכמו שהוא מוכן להתחייב על כך גם כעת, למרות הסיכון של מהפך בין המפלגות ואובדן אפשרי שלו את ההובלה, כך הוא מצפה מליברמן ובנט לומר את אותו הדבר. הרי כשבנט הוביל את הגוש, ואף ניסה להנחיל ללא הצלחה את המונח "גוש בנט", הוא נשאל באחד הראיונות למה הוא סבור שהוא צריך להוביל את הגוש והשיב בפשטות: "כי אני פי שניים מאיזנקוט". עכשיו, כשאיזנקוט פי שלושה ממנו, הוא נאלם דום.
עשר שנות טירוף
פרשן חדשות 12, אמנון אברמוביץ', אמר השבוע כי יש לנטוש את העיסוק במשפט נתניהו. ממילא כל האישומים עוסקים בתקשורת ובסיקור, ולכן אין בזה עניין וצריך לבטל את המשפט. לדעתו העיסוק כעת צריך להתרכז ב-7 באוקטובר, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובשאלה מה נתניהו ידע ומאיזה מידע התעלם לפני הטבח.
עשר שנים מדינת ישראל בטירוף המשפט. עשר שנים של הפגנות "שוחד, מרמה, הפרת אמונים" שבוע אחרי שבוע בכיכרות ובצמתים. שלוש מערכות בחירות שנתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה בגלל אישומים טפלים, תקדימיים ומצוצים מהאצבע, ופתאום עכשיו - צריך להפסיק לעסוק בזה כי אלה בכלל ענייני תקשורת ולא נושאים לאישומים פליליים.
כבר שנים עברו מאז קבעו שופטי ההרכב שאין שוחד בתיק. גם אחרי עדויות ההגנה חזרו על קביעתם. עוד רגע יעלו על הדוכן התופר הראשי אביחי מנדלבליט ומלחך הפנכה רוני אלשיך, ויעדיפו שהאדמה תפצה את פיה ותבלע אותם מאשר להתמודד עם החקירה הקטלנית שמכין להם עמית חדד, שתגרום להם לזיעה קרה ולמבוכה איומה.
אבל עכשיו צריך לעסוק ב-7 באוקטובר ובנתניהו, שידע הכל ולא סיפר. אחרי ששנים טענו שנתניהו מפיץ תיאוריות קונספירציה על בגידה מבפנים, הפכו ברגע לקונספירטורים הראשיים לישראל. עיתונאים, ראשי מפלגות, קמפיינרים, פאנליסטים, כולם מדברים רק על זה. שירת מקהלה רעילה. מעלילת דם דומה כבר שמעו כולם מהם בזמן אמת כשזעקו כולם כאיש אחד על כך שנתניהו מפקיר את החטופים. ולא סתם מפקיר, אלא במזיד. בכוונת מכוון. ושהארכת המלחמה היא לתכלית פוליטית בלבד.
אם חוזרים אחורה בזמן מגלים שגם פה אין כלום חדש. בכל רגע נתון המצאה חדשה, עלילה מרושעת, ומסר אחיד שעליו חוזרים כמו מנטרה יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. פרשת הצוללות, למשל, שהוכתרה כ"פרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה". אין שום הסבר לכך שנתניהו הורה לרכוש צוללת תשיעית, קבע הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, לישראל אין שום צורך בצוללת תשיעית וגם לא יהיה צורך כזה, פסק. המסר מבין השורות ברור: נתניהו רכש צוללות במציאות שבה היו כאלה – אולי מאנשיו, אולי אחרים – שגרפו הון עתק לכיסם על כל צוללת כזאת.
איזנקוט כנראה צדק. ישראל לא זקוקה לצוללת תשיעית. אלא שמעולם לא דובר בשום שלב על כך שלישראל יהיו תשע צוללות. צוללות 7, 8 ו-9 שעליהן מדובר היו אמורות להחליף את צוללות 1, 2 ו-3 שיצאו מכשירות. כך שאחרי רכישתן, צי הצוללות הצה"לי היה עומד על שש בלבד.
דומה הדבר לכך שמישהו יזדעק על כך שישראל לא זקוקה לכך שבנתב"ג יהיו שלושה טרמינלים. שזה יותר מכפי הצורך. ובטח מסתתרת כאן שחיתות שטרם התגלתה.
אלא שבנתב"ג אין שלושה טרמינלים, אף ששמו של הטרמינל הראשי הוא טרמינל 3. יש רק שניים. לאדם מהשורה אולי מותר לטעות בעניין, אבל לא ליו"ר רשות שדות התעופה. זה יהיה מטורף אם הממונה על נתב"ג יצעק על דבר כזה, בדיוק כמו שמטורף – אולי אפילו יותר – שרמטכ"ל יצעק על תשע צוללות שלא קיימות. או שהוא לא יודע מה קורה בצבא שעליו הוא מופקד, שזה לא סביר. או שהוא משתף פעולה עם קמפיין שקרי, שזה סביר יותר.
בכל מקרה, אחרי חשיפת המצאת הפרשה הביטחונית החמורה מקום המדינה, הודעה אחת לקונית וקצרה של מערכת הביטחון השבוע הקריסה באחת קמפיין מתועב ושקרי של שנים. על פי ההודעה, ישראל צריכה להגדיל את צי הצוללות שלה משש לשמונה באופן מיידי, וזאת בשל האיומים החדשים הצפויים מכיוונה של טורקיה. שנים צעקו על צוללות מיותרות, כשהתברר שבכלל חסרות צוללות. מכונת רעל על טורבו. עכשיו אותם אנשים קובעים שנתניהו ידע. ידע ושתק. כולם הזהירו אותו. מערכת הביטחון. אמ"ן. שב"כ. נשיא האמירויות. באחד הדיווחים השבוע אפילו נטען שיחיא סנוואר עצמו שלח אזהרות לנתניהו. בשיא הרצינות, זה אכן נטען השבוע. אין גבול לשקרים ולתעמולה.