עם היוודע תוצאות הבחירות לכנסת בשנת 1977, הזכורות בהיסטוריה הפוליטית של ישראל כ"מהפך", הטלפון הראשון שמנחם בגין המנוח, המנצח הגדול, קיבל היה ממי שכיהן אז כיושב ראש מפלגת "אגודת ישראל", הרב הגאון רבי פנחס מנחם אלתר, זכר צדיק לברכה. (שנים לאחר מכן הוכתר כאדמו"ר של חסידות גור וידוע בשם ספרו על התורה "פני מנחם").
הרב לא התייעץ עם אף אחד, לא שאל את עמיתיו בהנהגת "אגודת ישראל". הרב אמר למנחם בגין: "אנחנו, באגודת ישראל, איתך. נצטרף לכל קואליציה שתקים". התמורה שקיבל ממנחם בגין הייתה ביטול המגבלה של 400 תלמידי ישיבות שפטורים משירות צבאי. תמורה שהפכה לגורם הפילוג, השסע והשנאה ההורסים את החברה בישראל.
בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת, שאלקטוראלית נעדרות הכרעה ברורה, אבל פוליטית יצרו מצב ופוטנציאל לשינוי, לממשלה חדשה בלי נתניהו - המגזר החרדי-חסידי-ליטאי נחשף במלוא חולשתו הפוליטית, בחוסר כל תזוזה, בהיעדר סימן כלשהו לחשיבה או ליוזמה. הכוונה כמובן למי שנמנים ומזוהים כמנהיגי המגזר. איפה הם ואיפה התבונה, האחריות, אומץ הלב שגילה בזמנו בתגובה למהפך פוליטי הרבי פנחס מנחם אלתר, זכר צדיק לברכה.
קיימות בישראל שלוש מועצות גדולי תורה. לא פחות. אחת של פלג אגודת ישראל במפלגה "יהדות התורה", השנייה מייצגת את הפלג "דגל תורה" במפלגה, השלישית מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. מישהו שמע מילה, תגובה, אות וסימן להתחשבות במציאות הפוליטית בארץ מצד אחת משלוש מועצות גדולי התורה?
היו זמנים שישיבה של מועצת גדולי התורה הייתה ונחשבה אירוע ענק בציבור החרדי-חסידי, אירוע מצולם שעורר עניין עצום בקרב חסידי ואוהדי האדמו"רים וראשי הישיבות שהיו חברים במועצת גדולי התורה. היו בחירות לכנסת, הקול החרדי-חסידי נחלש, לא ברור מי לבסוף ייבחר ויהיה ראש הממשלה הבא. את האדמו"רים וראשי הישיבות החברים בשלוש מועצות גדולי התורה כל זה לא מעניין, ואולי מעניין, אבל לא עד כדי התערבות והבעת דעה בפומבי.
היכן מנהיגי שתי החצרות החסידיות הגדולות בישראל? גור ובעלזא. לא שומעים מאדמו"רי גור ובעלזא אף מילה, אף תגובה גם מרומזת למצב הפוליטי-מפלגתי המבולבל והנבוך שתוצאות הבחירות יצרו.
למזלו של המגזר החרדי, קיים, פעיל ואקטיבי גדול בתורה ליטאי, הגאון רבי דב לנדו שליט"א. הוא זה שהדיח את משה גפני כתגובה לכישלון הצורב של ויתור על חוק גיוס חדש. הרב לנדו הוא זה שהחליט והצהיר שמפלגת "יהדות התורה" סיימה ומנתקת את התמיכה בראש הממשלה נתניהו.
עכשיו, מתפרסם דיווח שהגאון רבי דב לנדו ממליץ לנהל משא ומתן עם איזנקוט. הוא נוטש את המסורת רבת השנים של תמיכת "יהדות התורה" בהתנהלות הליכוד ושם קץ לתמיכה האובססיבית של "יהדות התורה" בהישרדותו של בנימין נתניהו כראש ממשלה.
הגאון דב לנדו, צריך לזכור, הוא בגיל המתקרב למאה. המנהיגות שהוא מוכיח, האחריות הציבורית שהוא מפגין, המהלכים וההחלטות שהוא יוזם - הם התגשמות של אמרת חכמי התלמוד: "תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין - חכמה נתוספת בהם" (בבלי, מסכת שבת קנ"ב).
החלק השני של האמרה, "ועמי הארץ כל זמן שמזקינין טפשות נתוספת בהן", נשאר למי שיכול ומסוגל לעשות משהו חיובי ומועיל לפתרון מצב חוסר ההכרעה המביך שהשאירו תוצאות הבחירות לכנסת.