מאחורי 120 חברי הכנסת שהושבעו היום (שלישי) לכנסת ה-26 מסתתרת תמונה מורכבת של ניסיון פוליטי, השכלה, רקע ביטחוני, עשייה ציבורית וייצוג מגזרי. לצד פוליטיקאים ותיקים שכיהנו במשך עשרות שנים בכנסת ובממשלה, נכנסת למשכן קבוצה גדולה של נבחרי ציבור חדשים, המגיעים ממגוון תחומים, בהם מערכת הביטחון, ההייטק, החינוך, השלטון המקומי והניהול הציבורי.
מיזם "בוחרים ח"כם", שפעל לאורך מערכת הבחירות למיפוי מועמדים ולהנגשת מידע על הרקע האישי והמקצועי שלהם, מפרסם עם השבעת הכנסת מיפוי מקיף של כלל 120 חברי הכנסת. המיזם החברתי הא-מפלגתי, שהוקם על ידי יאיר ליפסקי-אופז, תומר בר עוז והילה גרומן, בחן במהלך מערכת הבחירות יותר מ-200 מועמדים ומועמדות, וכעת מציג את הרכבה של הכנסת שנבחרה בפועל.
הנתונים מאפשרים לבחון לא רק את חלוקת המנדטים בין המפלגות, אלא גם את מאפייני הנבחרים: כמה נשים מכהנות בכל סיעה, איזו מפלגה מביאה את הניסיון הממשלתי הרב ביותר, מהי רמת ההשכלה של חברי הכנסת, כמה מהם שירתו בתפקידים קרביים ואיזה ניסיון ניהולי ומקצועי צברו לפני כניסתם לפוליטיקה. לצד אלה, המיפוי מצביע על פערים בייצוג של קבוצות אוכלוסייה שונות.
נשים בכנסת: 33 נבחרות, רוב נשי במפלגת ישר ואפס ייצוג בשתי הסיעות החרדיות
בכנסת ה-26 מכהנות 33 נשים, המהוות 27.5% מכלל חברי הכנסת, לעומת 87 גברים. בחינת הרכב הסיעות מצביעה על פערים משמעותיים בייצוג הנשי: במפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט הנשים מהוות רוב מקרב 21 חברי הסיעה, בעוד שבשתי המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, אין כלל ייצוג נשי.
ש"ס, המונה שישה חברי כנסת, ויהדות התורה, המונה שבעה, כל הנבחרים הינם גברים. מנגד, בישר נרשם רוב נשי, המשקף הרכב שונה באופן משמעותי מזה של הסיעות החרדיות.
נתון מעניין נוסף נוגע לגילן של הנבחרות. הגיל הממוצע של חברות הכנסת עומד על 50.9 שנים, לעומת 54.3 בקרב הגברים. מתוך 12 חברי הכנסת שגילם נמוך מ-40, רק שתיים הן נשים. חברת הכנסת הצעירה ביותר היא יפה טבג'ה, בת 37, בעוד שהנבחר הצעיר ביותר הוא יונתן שלו, בן 24.
פער בולט במיוחד נמצא ברמת ההשכלה. 32 מתוך 33 חברות הכנסת, כ-97%, מחזיקות בתואר אקדמי, לעומת 64 מתוך 87 הגברים, כ-74%. הפער מתרחב כשבוחנים תארים מתקדמים: 26 נשים, כ-79% מחברות הכנסת, מחזיקות בתואר שני או בדוקטורט, לעומת 41 גברים, שהם כ-47% מחברי הכנסת הגברים.
ניסיון פוליטי: 46 חברי כנסת חדשים, הליכוד מוביל במספר בעלי הניסיון הממשלתי
אחד הממצאים המרכזיים במיפוי נוגע לניסיון הפוליטי שמביאים איתם הנבחרים. 74 מחברי הכנסת כבר כיהנו בעבר בכנסת, בעוד 46, כ-38% מכלל הנבחרים, נכנסים אליה לראשונה.
39 חברי כנסת מגיעים עם ניסיון מיניסטריאלי קודם, אך חלוקת הניסיון בין המפלגות אינה אחידה.
הליכוד מוביל במספר חברי הכנסת בעלי הניסיון המיניסטריאלי: 15 מתוך 27 חברי הסיעה, כ-56%, כיהנו בעבר בתפקידי שרים. לעומת זאת, בש"ס נרשם השיעור הגבוה ביותר ביחס לגודל הסיעה: ארבעה מתוך ששת חבריה, כ-67%, מחזיקים בניסיון מיניסטריאלי.
בקצה השני נמצאת הרשימה המשותפת, שבה לא סווג אף אחד מהנבחרים כבעל ניסיון מיניסטריאלי. ברע"ם ובהדמוקרטים נמצא חבר כנסת אחד בעל ניסיון כזה בכל אחת מהסיעות.
המיפוי מצביע גם על קבוצה מצומצמת של פוליטיקאים ותיקים במיוחד: 24 מחברי הכנסת צברו יותר מעשר שנות כהונה בפועל בכנסת או בממשלה. אלא שבקבוצה הזאת נמצאות שתי נשים בלבד.
מדובר בגילה גמליאל, שצברה 21 שנות ותק פוליטי, ובמירי רגב, עם 17 שנות ותק. שתיהן חברות הליכוד, והן שתי הנשים היחידות מבין 24 הנבחרים בעלי הוותק הממושך. הנתון ממחיש את הפער שבין ייצוג נשים בכנסת הנוכחית לבין ייצוגן בקרב הפוליטיקאים שהצליחו לצבור שנות כהונה רבות.
השכלה: 80% אקדמאים, רבע מחברי הכנסת הוסמכו כעורכי דין
על פי נתוני המיזם, 96 מתוך 120 חברי הכנסת, שהם 80%, מחזיקים בתואר אקדמי. מתוכם 29 בעלי תואר ראשון, 56 בעלי תואר שני, תשעה בעלי דוקטורט ושניים בעלי תואר דוקטור לרפואה.
19 חברי כנסת סווגו כחסרי תואר אקדמי: עשרה בעלי השכלה תיכונית, שמונה בעלי השכלה תורנית ואחד בעל הסמכה לרבנות. לגבי חמישה נבחרים לא נמצא מידע מספק לקביעת רמת ההשכלה.
בחלוקה מפלגתית בולטת מפלגת ישר, שכל 21 חברי הכנסת שלה מחזיקים בתואר ראשון או שני. גם בליכוד שיעור בעלי ההשכלה האקדמית גבוה: 24 מתוך 27 חברי הסיעה הם בעלי תואר, בהם 13 בעלי תואר שני ואחד בעל דוקטורט.
ברשימה המשותפת נמצא ריכוז בולט של נבחרים בעלי תואר דוקטור, אם כי מספרם המדויק עדיין נמצא בבדיקה במסגרת המיזם.
מנגד, ביהדות התורה כל שבעת חברי הכנסת מסווגים כבעלי השכלה תורנית. במיזם מדגישים כי מדובר במסלול הכשרה שאינו בא לידי ביטוי במדידה המתבססת על תארים אקדמיים.
נתון נוסף שעולה מהמיפוי הוא הדומיננטיות של המקצוע המשפטי: 30 מחברי הכנסת הוסמכו כעורכי דין, כלומר אחד מכל ארבעה נבחרים. מדובר בתחום ההכשרה המקצועית הנפוץ ביותר בקרב חברי הכנסת ה-26.
שירות צבאי: 88 שירתו בצה"ל, 38 בעלי ניסיון קרבי
88 מתוך 120 חברי הכנסת, כ-73%, שירתו בצה"ל. 32 נבחרים לא שירתו בצבא, כאשר 17 מהם סווגו במיזם על רקע השתייכות למגזר הערבי, 12 כפטורים מטעמי דת ושלושה מסיבות אחרות. חמישה נבחרים ביצעו שירות לאומי, אך אינם נכללים במניין המשרתים בצבא.
שיעור השירות הצבאי בקרב נשים וגברים כמעט זהה: כ-73% מהנשים לעומת כ-74% מהגברים.
אולם כשבוחנים את אופי השירות, מתגלה פער משמעותי. 38 חברי כנסת מגיעים עם ניסיון קרבי, מהם 37 גברים ואישה אחת. בנוסף, 13 מהנבחרים סווגו כבעלי ניסיון בכיר במערכת הביטחון, 11 גברים ושתי נשים.
בין חברי הכנסת החדשה נמצאים ארבעה אלופים: כמיל אבו רוקון, יאיר גולן, נעם תיבון ואלעזר שטרן. לצדם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט.
הניסיון הביטחוני אינו מוגבל לצה"ל בלבד. בין הנבחרים נמצאים גם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן וניצב בדימוס יואב סגלוביץ', המביאים איתם ניסיון בכיר מגופי הביטחון ואכיפת החוק.
ניסיון ביצועי: ראשי ערים, מנכ"לים, אנשי חינוך ובכירי ההייטק
לצד הניסיון הפוליטי והמיניסטריאלי, המיזם בדק גם את הניסיון הביצועי והניהולי של חברי הכנסת החדשים. המיפוי מצביע על נבחרים שהגיעו מתפקידי ניהול במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות, בגופים ציבוריים, במערכת החינוך ובמגזר העסקי.
בין בעלי הניסיון בהנהלות הבכירות של משרדי הממשלה מופיעים קרן טרנר, לירן אבישר בן-חורין, תאיר איפרגן, שאול מרידור, אביגדור ליברמן ועודד פורר.
תחום בולט נוסף הוא השלטון המקומי. שמונה מחברי הכנסת כיהנו בעבר כראשי ערים או מועצות: טל אוחנה, אושרת גני גונן, רפי בן שטרית, איתן גינזבורג, יעקב אשר, יצחק זאב פינדרוס, ניר ברקת ויאסר חוג'יראת.
שבעה נבחרים נוספים כיהנו כסגני ראשי רשויות: הית'ם זחאלקה, חסן נסארה, ישראל זרי, מאיר פרוש, יוסף טייב, מיקי זוהר ודוד ביטן.
בקרב בעלי הניסיון הניהולי בשלטון המקומי נמצאות גם אושרת גני גונן, שכיהנה כמנכ"לית עיריית כפר סבא, ומיכל נגרי, שכיהנה כמנכ"לית עיריית רעננה וכראש מינהל החינוך בעיר.
בניהול גופים ציבוריים בולטים יעקב ברדוגו, שכיהן בעבר כמנכ"ל מפעל הפיס וכמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, ויואב בן צור, שכיהן כמנכ"ל המשקם.
גם מערכת החינוך זוכה לייצוג משמעותי: 35 חברי כנסת מגיעים עם ניסיון בתחומי ההוראה, ההדרכה, המחקר, הניהול והיזמות החינוכית.
ביניהם חסן נסארה, מורה ואיש חינוך; נהאיה ושאחי, מורה, מדריכה פדגוגית ומרצה לחינוך; בכר עואודה ומשה רוזנטל, בעלי ניסיון בניהול מחלקות חינוך ברשויות מקומיות; ומיכל נגרי, שהייתה שותפה גם להקמת EDU NOW, מיזם לייעוץ וליווי בתחום החינוך.
עדי אלטשולר מגיעה עם ניסיון בהקמת מיזם בתחום החינוך המכיל ובהובלת Google for Education בישראל, ואילו יפה טבג'ה הקימה מרכז חדשנות לקידום יזמות מקומית ופעלה בתחומי החינוך והקהילה.
במגזר העסקי ובתחום היזמות זוהו 25 נבחרים, בהם 16 גברים ותשע נשים. שיעור הנשים בקבוצה זו עומד על 36%, גבוה משיעורן בכלל הכנסת. הקבוצה כוללת גם יזמות חברתית והקמת עמותות, ולא רק פעילות עסקית פרטית.
בין השמות הבולטים נמצא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בעל ניסיון בהקמה ובניהול של חברות טכנולוגיה; ניר ברקת, מבעלי קבוצת ההייטק BRM; ויצחק קרויזר, שהגיע מתחומי יזמות הנדל"ן וניהול מיזמי בנייה.
מירב כהן הקימה וניהלה את מיזם Crowd Action, נעם תיבון כיהן כמנכ"ל חברת הסטארט-אפ Tracense Technologies, ושאול מרידור שימש סמנכ"ל כספים בחברת Lightricks.
אלי גולדשמידט כיהן כסמנכ"ל תקשורת ורגולציה בחברת פרטנר, ואלי כהן, רואה חשבון בהכשרתו, כיהן כסגן מנכ"ל בהכשרת היישוב. קרן טרנר מגיעה גם עם ניסיון כדירקטורית בחברות השקעה וכשותפה בקרן הון סיכון.
מגזרים: ייצוג כפול לדתיים, פער גדול אצל המסורתיים ותת-ייצוג לערבים
אחד הממצאים הבולטים במיפוי נוגע לייצוג המגזרי של חברי הכנסת ביחס להרכב האוכלוסייה בישראל. מבין 101 חברי הכנסת היהודים, 27 מוגדרים דתיים, שהם 26.7%. מדובר בייצוג הגבוה פי 2.2 משיעור הדתיים בקרב היהודים בני 20 ומעלה בישראל, העומד על 12.4%.
48 נבחרים מוגדרים חילונים, שהם 47.5% מחברי הכנסת היהודים, לעומת 39.6% באוכלוסיית ההשוואה. גם כאן מדובר בייצוג גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה.
13 נבחרים מוגדרים חרדים, שהם 12.9% מחברי הכנסת היהודים, לעומת שיעור של 11.5% בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת. במקביל, 13 חברי כנסת מסווגים כמסורתיים, גם הם 12.9% מהנבחרים היהודים, אף ששיעור המסורתיים באוכלוסיית ההשוואה עומד על 35.8%.
משמעות הנתונים היא שהציבור הדתי זוכה לייצוג גבוה משמעותית ממשקלו היחסי באוכלוסייה, בעוד שהציבור המסורתי, המהווה יותר משליש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת, זוכה לייצוג נמוך בהרבה.
בבחינת חברי הכנסת הערבים והדרוזים נמצאו 17 נבחרים ערבים ושני נבחרים דרוזים. יחד הם מהווים 19 חברי כנסת, שהם 15.8% מכלל הכנסת.
לשם השוואה, לפי נתוני האוכלוסייה לסוף שנת 2025, הערבים והדרוזים יחד מהווים 21.7% מהאוכלוסייה בישראל. מדובר בפער המצביע על ייצוג חסר בהשוואה למשקלם באוכלוסייה הכללית.
הדרוזים, לעומת זאת, זוכים לייצוג הקרוב לחלקם היחסי באוכלוסייה: שני חברי כנסת, שהם 1.7% מכלל הנבחרים, לעומת כ-1.5% עד 1.6% מהאוכלוסייה.
במיזם מציינים כי ההשוואה מבוססת על חלקן של הקבוצות באוכלוסייה הכללית, ולא על שיעור בעלי זכות הבחירה בכל מגזר, ולכן היא כוללת גם קטינים ותושבים שאינם זכאים להצביע.
בסופו של דבר, המיפוי של "בוחרים ח"כם" מציג כנסת שבה מתקיימים זה לצד זה ניסיון פוליטי ממושך ותחלופה ניכרת, רמה גבוהה של השכלה אקדמית, ייצוג משמעותי לבעלי רקע ביטחוני וניהולי ופערים בולטים בין מגזרים ובין נשים לגברים.
מעבר לחלוקת המנדטים המוכרת, הנתונים מציגים את ההרכב האנושי והמקצועי של הכנסת ה-26, ואת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה שאותן אמורים 120 הנבחרים לייצג.