לירן אופק, עוזר מחקר בענייני המשא ומתן הישראלי-פלסטיני במכון למחקרי ביטחון לאומי, ישב יום אחד על המחשב ועבר על אתרים ופורומים בערבית. לא פעם הוא נכנס לכאלה שמזוהים עם טרוריסטים כבדים, מנסה ללמוד את מהלכיו של הצד השני.



 "הורידו את זה מהר מיוטיוב, אבל זה נכנס ישר לפורומים של הג'יהאד", החל אופק להסביר על התגלית שהוא שותף לה. "זה נקבר שם מתחת לדפים ובמהלך שיטוט קלטתי משהו שלא אופייני לתגובות השכיחות שעולות בפורומים האלה. פתאום אני רואה כותרת 'שיעורים באסטרטגיה'. פתחתי והנה קישורים לשיעורים עצמם".
 
אופק מיהר לעניין בנושא את דניאל כהן, עמית מחקר במכון, המתמחה בביטחון סייבר, צבא ואסטרטגיה. השניים נכנסו מהר לעולמו של נאסר בן עלי אל-אנסי, ראש שלוחת אל-קאעידה בחצי האי ערב. מי שהיה מאנשיו הקרובים של אוסמה בן-לאדן, עבר את הכשרתו הצבאית באפגניסטן ועשה סטאז' לצד הלוחמים הבוסנים שנלחמו נגד הסרבים בשנות התשעים.


איש צבא מיומן, אל-אנסי. כשחזר לתימן החליט להקים אקדמיה צבאית לג'יהאד. מדובר בשמונה שיעורים לדרגות פיקודיות ממח"ט ומעלה. מיועד לארגונים כמו  דאע"ש, בוקו חראם, ג'בהת א-נוסרה. כל הטרוריסטים שמנסים עכשיו לזעזע את העולם. 

"בדברי הפתיחה של הקורס אל-אנסי אומר שהשיעורים לא מיועדים לכל אחד. יש רשימה של מי יכול להתקבל", מספר אופק. "איזה ידע צריך ובאיזה תחומים. חייבים ניסיון קודם".
תנאי קבלה
בתנאי הקבלה צריך החניך ידע בטקטיקה וטופוגרפיה צבאית. התמחות בתחומים כמו הגנה אווירית, כוחות ימיים, לוחמה כימית. "לחייל הפשוט זה פחות ידבר, כמו שאצלנו לא ישלחו כל לוחם למכללה לביטחון לאומי", מסביר דניאל. "מדברים עכשיו כל הזמן על הקרב על מוסול. הקואליציה והעיראקים מתכוננים לכבוש את העיר מחדש. מן הסתם מפקדים בדאע"ש מתכננים את אסטרטגיית ההגנה. נושא שהוא לא כזה ברור לארגון טרור. למשל אספקה בזמן מצור. זה עולה בשיעור. כלים להתמודדות. תקשיב לעדויות שיצאו מרמאדי, העיר שנכבשה רק עכשיו. אמרו שהגיעו אליהם בבליץ, בבומים של מכוניות תופת, יצרו כאוס, ירידה במוראל של הלוחמים העיראקים. בדיוק מה שמופיע בשיעורים".
 
לירן מוסיף: "אחד השיעורים הוא איך מתמרנים כוחות. אל-אנסי מסביר. אחת הדוגמאות שהוא מביא היא בליצקריג. לכאורה מלחמת העולם השנייה וארגון טרור לא קשורים אחד לשני, אבל הוא אומר שזה לא משנה מה גודל הארגון, החשיבה צריכה להיות סדורה. חייבים לתמרן את הכוח כדי להשיג את המטרה, גם אם אין מטוסים וטנקים כבדים. צריכים לעשות מה שעושים בצבאות המערביים".



 "תקשיב לעדויות שיצאו מרמאדי", תושבי העיר נסים מאימת דאעש. צילום: רויטרס

 
בליצקריג זו מלחמת בזק. אם תורת הלחימה ההתקפית המודרנית. עקרונותיה מבוססים על תנועה והתקדמות מהירה, אבל אל-אנסי המשיך להפתיע את החוקרים הישראלים וגם סיפר בשיעוריו על קרל פון קלאוזביץ, שנחשב לאחד מאבות הלחימה המודרנית ולימד לוחמת גרילה בתחילת המאה ה-19 במכללה הצבאית הגרמנית.
 
"זו כבר לא קבוצה של מזוקנים בטויוטות שיורדים, יורים ובורחים", לירן מחייך. "הם משתלטים על שטחים גדולים, כמו הקרבות שהיו עכשיו בעיראק, בבית הזיקוק בביג'י, אחרי זה ברמאדי. הם מכינים את כוח התקיפה הראשון, משאיות תופת, נגמ"שי תופת, כדי ליצור דמורליזציה מיידית על הכוחות שנלחמים נגדם ורק אחרי זה מכניסים את הכוחות הרגליים. אתה רואה שיש תכנון וחשיבה. הגיעו תמונות של חדר מבצעים. אנשים יושבים מול מסכי פלזמה ומכשירי קשר, מכוונים את הכוחות. אמנם יש הרבה פוזה, אבל גם התקדמות".
 
לא מעט מהלחימה, לפחות הפסיכולוגית, נערכת היום ברשת. מתברר שהמזוקנים האלה כלל לא פראיירים. כמה שמנסים להוריד את המסרים שלהם, הם עדיין מתרוצצים באוויר.
 
"יש משתמשים כבדים שמפיצים כל יום המון חומר ברשתות החברתיות", מספר דניאל כהן, שמתמחה בביטחון סייבר. "חוסמים להם חשבונות ועדיין הם מפיצים בעשרות אלפים. יש כאלה שיגידו מאה אלף ציוצים ביום. יוטיוב מורידים סרטונים, אבל לכל סרטון יש כמה שניות זהב עד ההורדה. הסרטון של הטייס הירדני שנשרף החזיק מעמד כמה דקות. ובכמה דקות האלה, מישהו בדק את זה מחקרית: 150 מיליון איש נחשפו אליו".

הם כל כך מתוחכמים?
"דאע"ש פיתחו יכולות לחימת סייבר, גם להגנה וגם להתקפה. הם עשו התקפה מאוד מוצלחת על 'טיוי 5 מונד' בצרפת. תאגיד תקשורת ענק שעשו לו סגירה. השביתו שרתים שנעולים עם קודים. יש להם דרכים גם איך ליצור אנונימיות, כי באיזשהו שלב סוכנויות המודיעין בעולם התחילו לשבת על המשתמשים הכבדים. יש איזו דוגמה של לוחם דאע"ש ניו זילנדי שהיה שולח כל הזמן בטוויטר הודעות  תוך כדי שהקואליציה מפציצה. הוא לא הבין שהוא נותן להם את המיקום שלו".
 
לירן ביקש להוסיף: "הם מודעים לעובדה שעוקבים ומנטרים להם את הטלפונים. הם השקיעו לא מעט בחסימות איי.פי, הצפנת מקורות תקשורת. היה להם מערך שיעורים ביוטיוב של איך לעשות האקינג (פצחנות, האקר – א.ל.)".
 
שאלתי אם ישראל נמצאת בסכנה, אבל הם אמרו שלא כרגע. דאע"ש עסוקים ומדינות כמו ירדן וסעודיה הרבה יותר מאוימות. אבל אי אפשר לזלזל בכוח שמחזיק היום בשטח שגודלו יותר מבריטניה וחיים בו כעשרה מיליון תושבים.
 
"זה מפתיע", מודה דניאל כהן. "הסתכלנו עליהם בהתחלה כאל כנופיית טרור, הג'יהאדיסטים ההזויים עם הזקנים. זה לא שיש להם כלים טכנולוגיים פורצי דרך והם עשו משהו חדש. הם עושים שימוש מתוחכם במה שיש. שימוש ייחודי לארגוני טרור. הם עובדים ברמה מאוד גבוהה. יש שם כמה חבר'ה תותחים, אסטרטגים של קמפיינים בנשמתם. בצד התקשורתי, ניו מדיה ומדיה מסורתית יש להם את האייל ארדים והאדלרים. בצד הצבאי, שנינו, גם אני וגם לירן, בוגרי תוכנית לימודי ביטחון. אנחנו חותמים שהלימודים שלהם בתחום הם ברמה מאוד גבוהה".
אתגר גדול
מבחינת אופק וכהן, גילוי האקדמיה היה סקופ. הם לא נתקלו בפרסומים עליה, לא מקומיים ולא זרים. תפקידם במכון למחקרי ביטחון לאומי הוא להעביר את המידע הלאה, למקבלי ההחלטות במסגרת המלחמה הכוללת בטרור.
 
חייבים לציין שמהצד, השיעור של אל-אנסי, לפחות ויזואלית, לא כזה אטרקטיבי. יושב עם מדים מנומרים, מאחוריו וילון שחור, לידו מפה, אין הרבה פירוטכניקה. 
 
רק שבעה מתוך שמונת שיעוריו נגישים, השמיני לא הועבר ברשת הקונבנציונאלית. שיעור בו הוא מנתח את אומנות המלחמה ומיועד, גם על פי תוכנית הלימודים, לעיונם של מפקדים בלבד.
 
רק שהשניים מספרים שחומרי לימוד צבאיים עולים כל הזמן לרשת, בלי קשר לשיעורים. בזמנו האקדמיה הצבאית האמריקאית, ווסט פוינט, לקחה חומרים של אל-קאעידה מאפגניסטן ותרגמה לאנגלית. הג'יהאדיסטים לקחו את החומרים מאנגלית ותרגמו לערבית, כדי שאפשר יהיה ללמוד לקחים מאותו פרק היסטורי. 
 
דניאל הראה במחשב את אחד השיעורים בו אל-אנסי דיבר על מלחמת הכפתורים. היכולת להתמודד עם טילים מונחים, בריחה מאימת המל"טים. 
"זה אתגר גדול מבחינתם", אומר דניאל. "אל-קאעידה חיפשו האקרים שיוכלו להפיל מל"טים. דאע"ש הלכו לכיוון אחר, ללוחמה פסיכולוגית. אמרו 'תבואו מולנו, תילחמו כמו גברים בשכונה'. פה הוא אומר שאצלם יש את המוג'היד הקלאסי שמוכן להקריב את עצמו ואת מפעילי המל"טים. הוא משווה לילדים שמשחקים בצעצועים".
 
לפני שבועיים, ב-7 במאי, אל-אנסי, דיקן האקדמיה, המוח המתכנן, לא יישם את מה שלימד בעצמו. מל"ט אמריקאי הוריד אותו בדייקנות עם הפגזה כירורגית. על המשך הלימודים תבוא הודעה. ברשת, כמובן.