לא הייתי שם כשתפסו את הראש באכזבה, אבל אני יכול לדמיין את אנשי אוריון מוביליטי, חברת בת של יוניון מוטורס, יבואני המותג הסיני GAC, עושים זאת כשהבינו שהקורונה לא מתכוונת להישאר רק במתחם הסגור בווהאן.

בפברואר השנה הם היו אמורים להשיק כאן ברעש וצלצולים את ה־GE3, ג'יפון חשמלי, עממי, שירחיב פה את האופציות הירוקות, אבל מה לעשות דווקא מהמזרח באה החדשה המרה. וכך, בעיתוי הכי לא מתאים, כששוק הרכב מלקק את נזקי הנגיף, הם יצאו למדפים, בצורה הרבה יותר צנועה מהכוונה המקורית, מקווים שהבשורה תחלחל לאט־לאט ותעשה את שלה.

פגשתי את ה־GE3 בסוף השנה שעברה, במפעלים בגוואנגז'ו, שבסין, שם הוא מיוצר. חייב לומר שעל ההתחלה לא נוצר קליק מי יודע מה עם הג'יפון. אולי זה היה בגלל הסינים, שלא ממש שחררו אותו בקלות לעיתונאים הזרים וגם מפני שהוא הוצג די עירום מאבזור והתקשה להרשים, בטח מול יריבו שכבר השתקע בארץ - ה־MG ZS EV, ג'יפון חשמלי באותם ממדים, המיובא לישראל על ידי חברת לובינסקי.

באותו סיור הוסבר לנו שהם יתקשו להעמיד בארץ מחיר דומה לזה של ה־MG בגלל ענייני תמחור ועלויות, אבל מתברר שהזמן והתחרות עשו את שלהם. ל־GE3 מוצמדת היום תווית של 139 אלף שקל, כאשר אצל MG נע בין 139־141 אלף (תלוי ברמת הגימור), ואת הצניעות שפגשנו בסין החליפה הפגזת גאדג'טים רועשת.

רכב חשמלי סיני: 3GE של GAC (צילום: רונן טופלברג)
רכב חשמלי סיני: 3GE של GAC (צילום: רונן טופלברג)

לפני שניכנס למושב הנהג, נתחיל בסיבוב חיצוני כדי להכיר את החתן. במבט מהכביש אני חושב ש־MG מנצח בנקודות בודדות. הוא מעט יותר מודרני, מפתה. ה־GE3 די שמרני בקופסתיות ולא מאתגר את הדמיון. מדובר בעוד ג'יפון לאוסף.

בפנים זה כבר סיפור אחר. יש פה עושר בעיניים, מסאן־רוף, דרך עור מלא במושבים המחוממים ובדיפונים הרכים. אומנם לוח המחוונים הוא אנלוגי, וגם מסך המולטימדיה, בהתקנה מקומית, הוא לא המילה האחרונה, אבל זה בהחלט שדרוג יחסית למה שפגשנו ביציאה מהמפעל.
רק שכבר בסין אמרו לנו שאם יש הבדל משמעותי בינם ובין ה־MG, הוא מתבטא ביכולות הרכב לעבור מרחק מטעינה לטעינה. אם ב־MG מדברים על 263 קילומטר, כאן, על פי נתוני WLTP, ניתן לעבור 309 קילומטר.

אבל כבר למדנו שהנתונים שמוצגים על ידי היצרניות הם כאלה שהושגו בתנאי מעבדה קפדניים. זאת אומרת, בלי רוח נגדית ועם עשרה פועלים שפינו את הכביש ממזיקים וממעצורים.

ברכבים חשמליים, כדי לחסוך באנרגיה, יש אפשרות לטעון את הרכב במהלך הנסיעה על ידי בלימה רגנרטיבית, שמנצלת את אנרגיית הבלימה לטעינת הסוללה. יש בזה יעילות, אבל גם חוסר נוחות, מאחר שהרכב בולם מבלי שתלחצו על הדוושה ויש רמות של בלימה, ככל שהיא יותר חזקה ככה זה מתבטא בחיסכון.

הקיצונית שבבלימות הרגנרטיביות, שפגשנו בג'יפון החדש, היא ה־I־PEDAL, שכמעט עוצרת את הרכב, מצב שבהחלט צריך להתרגל אליו. למי שאוהב את הנסיעה שלו חלקה ונעימה - יש מצב שיקבל את הג'ננה. אני החלטתי להתחכם. אמרתי שאני נוסע עם ה־GE3 כמו שאני רגיל מהרכב הלא חשמלי שלי. לא מרחם עליו ועולה איתו בסערה לירושלים, עם מיזוג ובטח לא נוסע במהירות של צב על מנת לפרגן לבטרייה.

רכב חשמלי סיני: 3GE של GAC (צילום: רונן טופלברג)
רכב חשמלי סיני: 3GE של GAC (צילום: רונן טופלברג)

אז כן, מודה, לא היה לרכב במצב הזה סיכוי לעמוד ביעד השאפתני של 309 קילומטר מטעינה לטעינה. בסיום סיבוב די ארוך הוא הסתפק ב־270 קילומטר, וזה בהחלט לא נתון רע. אני משוכנע שאם היינו נוסעים מתל אביב לחיפה ובחזרה, ברגוע ולפי ההוראות, הוא בהחלט היה מתקרב לנתון שהוצג בכתובים.

רק שיש בעיה אחת לא פשוטה ל־GE3 מול MG, וזה מתבטא בטעינה עצמה. בטעינה ביתית, רגילה, שני הרכבים ייטענו בערך באותו זמן, משהו כמו לילה שלם, הבעיה של־GE3 אין אפשרות לבצע טעינה מהירה.

מהי טעינה מהירה? מאחר שבנסיעה לאילת תיאלצו לעצור ולבצע טעינה, כי לא תוכלו להגיע לאזור המלונות גם עם הסוללה המשודרגת, יש בדרך מספר נקודות שבהן ישנן עמדות טעינה בעלות הספק של 50 קוט"ש. ל־MG ישנה אפשרות לטעינה כזו, ותוך 40 דקות הסוללה שלו תוכל להתמלא עד 80% והוא יוכל להמשיך בדרכו.

אין ספק שמדובר בנקודת זכות ל־MG, מצד שני כמה פעמים בשנה אנחנו נוסעים לאילת? באתר של GAC הם מסבירים שהרכב יכול לעבור את הדרך מתל אביב לעין גדי, הלוך חזור, בלי להיטען - שזה בהחלט מספיק לרובנו. אני עליתי לירושלים, ירדתי לרחובות, חזרתי לתל אביב ועדיין נשאר לי קצת ספייר כדי להגיע הביתה ולטעון את הרכב.

איך הייתה הנסיעה? נהגתי כבר ברכבים חשמליים מרשימים יותר, אבל הם גם עולים בהתאם. ל־GE3, כיאה לרכב חשמלי, יש יציאה מהירה מהמקום. יש לו הספק של 177 כ"ס ותאוצה של 8.6 ש' מ־0 ל־100 קמ"ש, אבל זהו עדיין רכב כבד. הסוללות מוסיפות חתיכת משקל, והוא עומד על 1.65 טונות. כדי להתמודד בכבוד עם המאסה הוקשחו המתלים, ואל תדאגו, אתם תחושו בזה בעת מעבר על פני מכשולים. גם מומלץ לא לצפות לשקט חשמלי, כמו בפנטזיה. רעשים בהחלט חדרו פנימה.

עוד נקודת תורפה ודי משמעותית נמצאת באמצעי הבטיחות המוצעים כאן. ה־GE3 זוכה לציון המאכזב 1 ברמת האבזור הבטיחותי, משום שהוא מגיע רק עם מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. היום, כשכולם מדברים על בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית ואינסוף מערכות אקטיביות, הוא מפגר אי־שם מאחור ומשתרך גם אחרי היריב מ־MG. רכבים חשמליים, בסך הכל, היו אמורים השנה לבצע קפיצה גדולה. לא מעט יצרניות מנסות היום להציג את יכולותיהן בתחום, גם מפני שהן מחויבות להוריד את רמת זיהום האוויר וגם בגלל הדרישה לירוק בקרב הלקוחות.

ה־GE3 היה צריך להשתחל לנישה ולהיות שחקן מרכזי, בטח באגף הג'יפונים החשמליים, המיועדים לקהל המיינסטרים. עבור היצרנית GAC זו אמורה להיות רק יריית פתיחה. היא תכננה להביא כבר בהמשך השנה רכבים אפילו יותר מרשימים כמו האיון LX, שהוא קרוסאובר פרימיום מרהיב והאיון S שהוא רכב מנהלים, שניהם כמובן חשמליים ואמורים לתת מענה ליוקרה במחיר שפוי. רק ששוב הקורונה ערבבה את הקלפים ושינתה את חוקי המשחק. לכו תדעו מה יהיה בשוק הרכב בשנים הקרובות ולאן אנחנו הולכים. לצערנו הברכה הכי מתאימה כעת ליבואנית, המודאגת, היא “שנהיה בריאים".

יונדאי ווניו (צילום: יחצ)
יונדאי ווניו (צילום: יחצ)

גלגלים רזרביים
חזרה לשגרה מלאה. כלמוביל השיקה שני אורחים חשובים - יונדאי וניו ויונדאי קונה ההיברידי, רכבים שעשויים לתת את הטון בחודשים הקרובים. ולמה? הווניו (בתמונה למטה) הוא ג'יפון קטן ממדים, המגיע בשלוש רמות גימור, כשהבסיסית מחירה בהחלט אטרקטיבי - 110 אלף שקל. קצת נתונים יבשים על המועמד החדש. אורך - 404 ס"מ, בסיס גלגלים 252 ס"מ, תא מטען - 355 ליטר. מנוע בנזין 1,600 סמ"ק, הספק 123 כ"ס ותאוצה של 11.2 ש' מ־0 ל־100 קמ"ש.

המועמד הבא לבית יונדאי הוא קונה ההיברידי. SUV פופולרי שכבר הגיע לישראל בגרסת הבנזין ומכר כאן כחמשת אלפים יחידות. הגרסה ההיברידית מעניינת, כי היא משלבת בין מנוע בנזין בנפח 1,600 סמ"ק, בעל הספק של 105 כ"ס, למנוע חשמלי המפיק 43.5 כ"ס, כשההספק המשולב הוא 141 כ"ס. מדובר ברכב ירוק וחסכוני בדלק. על פי נתוני היצרן הוא מסוגל לעבור 27.7 קילומטר לליטר בנזין, בנהיגה עירונית. מחיר הגרסה ההיברידית מתחיל ב־140 אלף שקל. בקרוב נספר גם איך העולים החדשים נוסעים.

לרציניים: דלק מוטורס הנחיתה בישראל ארבע מכוניות מיני GP, מתוך מהדורה מוגבלת של 3,000 מכוניות בלבד, שהופצו ברחבי העולם. תירגעו, תנשמו עמוק, המחיר - החל מ־399 אלף שקל. מה מקבלים? מנוע בנזין טורבו בנפח 2,000 סמ"ק, בעל הספק מפלצתי של 306 כ"ס ומומנט מטורף של 45.8 קג"מ. הרכב נחת בגרסת שני מושבים ובגלל חוסר במקום רק נספר שהוא כולל, בין היתר, דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני, מתלים מותאמים, שלדה מוקשחת וספוילר אחורי במבנה כפול. שיהיה בהצלחה לארבעת המאושרים.