עד היום היה המושג "ויראלי" שם נרדף להצלחה היסטרית ששברה את הרשת. מאז שהווירוס קורונה מחולל שמות במין האנושי, המושג "ויראלי" עושה סיבוב פרסה וחוזר למשמעותו המקורית.

סריקה מהירה של סרטים "ויראליים" שמטפלים במגיפות קטלניות, שולף ממצולות השִכחה את "12 קופים" (נטפליקס), נבואה קולנועית־אפוקליפטית־דיסטופית מטרידה ביותר על נגיף שעתיד להכחיד את המין האנושי מעל פני האדמה.

כשראיתי את "12 קופים" לראשונה ב־1995, הוא נראה הכי לא קשור לזמן ולמקום. האמת? לא ממש הבנתי על מה הסרט העב"מי הזה. צפייה חוזרת בו בימי קורונה, כשההווה הופך באחת לאפוקליפטי ודיסטופי, מפזרת מהסרט ההזוי את שכבותיו הלא מפוענחות, וחושפת איתות קולנועי שהופך, 25 שנים אחרי כן, למדויק, ברור וקליט מתמיד.

עלילת הסרט מתמקדת בג'יימס קול (ברוס וויליס), אדם הנשלח אל ההווה מעתיד דיסטופי, שבו בני האדם כלואים מתחת לפני האדמה מאימת נגיף קטלני שהשמיד את רוב בני האדם על כדור הארץ. מטרת שיגורו לעבר היא להביא מידע שיאפשר התגוננות מפני הנגיף. קול נשלח על ידי המדענים חזרה בזמן כדי ללמוד על "צבא 12 הקופים", שלהערכתם הפיץ את הנגיף הקטלני. טעות בשיגור מנחיתה את קול בשנת 1990, במקום לשנה שבה הופץ הנגיף – 1996.

לא ניכנס עכשיו לכל פיתולי העלילה הפתלתלים, שנוסעים חופשי בזמן כמו טריפ. נזכיר רק הרצאה של הפסיכיאטרית ד"ר קתרין ריילי (מדלין סטו) לקהל אקדמי באוניברסיטת בולטימור, בעקבות צאת ספרה "שיגעון וחזון אפוקליפטי", שבו היא מצטטת מחזון יוחנן: "בתקופה של מגיפה קטלנית קיימים אותות וחזיונות, ואחת מארבע החיות נתנה לשבעת המלאכים שבע קערות זהב מלאות חמת אלוהים". עוד מספרת הפסיכיאטרית שב־1362 הופיע אדם שסיפק תחזיות קשות על מגיפה קטלנית, שלטענתו תמחק את האנושות בערך בעוד 600 שנה.

"כמובן שתרחיש מגיפת יום הדין הזה הרבה יותר משכנע כשהמציאות תומכת בו עם מחלה מידבקת. בין אם מדובר במגיפה השחורה, באבעבועות שחורות, או באיידס". ב־1995 אף אחד עדיין לא שמע על הקורונה.

בדרך לגילוי הנגיף, משוגר קול היישר ל־1996, בדיוק למקום שבו מתקיימת הרצאתה של ד"ר ריילי, הוא חוטף אותה באלימות, ומוציא אותה למסע סהרורי בין כל נבכי השיגעון האנושי, כולל בתי חולים לחולי נפש, רציחות מזוויעות, ומפגשים קשים עם עיוותים אנושיים שלא רואים לעולם בין כותלי האקדמיה הסטריליים. בסוף ההתוודעות למחוזות הטירוף מתוודה הפסיכיאטרית כי איבדה את אמונתה במושג שפיות.

"12 קופים", סרטו של הבמאי הדגול טרי גיליאם, נאמן לרוח החופש המאפיינת את כל סרטיו, מאז חברותו במסדר אבירי מונטי פייטון, ועד לפילמוגרפיה מפוארת, עמידת זמן: "שודדי הזמן", "ברזיל", "עלילות הברון מינכהאוזן", "פישר קינג", "פחד ותיעוב בלאס וגאס", "האחים גרים – למבוגרים בלבד", "תיאוריית האפס" ועוד. בכל סרטיו, כולל "12 קופים", היטיב גיליאם לשבור את חוקי התודעה המוכרים, ולברוא עולם קולנועי עצמאי לחלוטין, שלא מתחשב בטעם הקהל ובתורת רואי החשבון. ועוד משהו: "12 קופים" מחזיר לכל ה"משוגעים" את כבודם האבוד, ומפקפק מחדש בשפיותם של "השפויים".