זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת האזינו | 03.10.25
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים : כניסת שבת: 17:41 יציאת שבת: 18:56
- אשדוד : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 18:59
- טבריה : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:55
- תל אביב : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 18:58
- אשקלון : כניסת שבת: 17:54 יציאת שבת: 18:59
- חדרה : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
- חיפה : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- רחובות : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- נהריה : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:57
- באר שבע : כניסת שבת: 18:03 יציאת שבת: 18:58
- אילת : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:57
- פתח תקווה : כניסת שבת: 17:42 יציאת שבת: 18:58
- נתניה : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
- מודיעין : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- עפולה : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- ראשון לציון : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- בני ברק : כניסת שבת: 18:00 יציאת שבת: 18:58
- חולון : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- לוד : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
- מודיעין עילית : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- בית שמש : כניסת שבת: 17:42 יציאת שבת: 18:57
- רעננה : כניסת שבת: 18:02 יציאת שבת: 18:58
- בית שמש : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- רמלה : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
- ראש העין : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- קרית גת : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- עכו : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:57
- כרמיאל : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- נתיבות : כניסת שבת: 17:54 יציאת שבת: 18:59
- מעלה אדומים : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- דימונה : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- אופקים : כניסת שבת: 17:54 יציאת שבת: 18:59
- שדרות : כניסת שבת: 17:54 יציאת שבת: 18:59
- גבעת שמואל : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
- ערד : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- קריית שמונה : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:55
- בית שאן : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:55
- רמת גן : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 18:58
- יבנה : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- בת ים : כניסת שבת: 17:53 יציאת שבת: 18:58
- כפר סבא : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
- צפת : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:55
- הרצליה : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:58
זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק : כניסת שבת: 18:16 יציאת שבת: 19:13
- ברצלונה : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:09
- בודפשט : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 19:03
- פריז : כניסת שבת: 19:07 יציאת שבת: 20:10
- אמסטרדם : כניסת שבת: 18:54 יציאת שבת: 20:01
- בנגקוק : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:37
- לונדון : כניסת שבת: 18:15 יציאת שבת: 19:20
- פראג : כניסת שבת: 18:18 יציאת שבת: 19:22
- אומן : כניסת שבת: 18:15 יציאת שבת: 19:18
מניין בני ישראל
"כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף"
הדמיון בין הנשר לעם ישראל כפי שבא לידי ביטוי בפרשתנו פנים רבות לו. בספר משלי (ל') אומר שלמה המלך: "דרך הנשר בשמים". רק לעתים רחוקות טס הנשר מעל פני הקרקע . בדרך כלל או שהוא נמצא בגבהי מרומים או שהוא שוכן על הקרקע ממש. הנשר הוא צפור מופלאה, כשמביטים ביצור הזה כשהוא משרך דרכו על הקרקע קשה להאמין שהוא יכול לפתע להמריא אל בין העננים ולהתרומם גבוה יותר מכל צפור אחרת.
חז"ל אומרים שכך בני ישראל "כשהם יורדים יורדים עד למטה וכשהם עולים עולים עד הרקיע". נתבונן לרגע אך על פרק קצר בתולדות עמנו העתיק- נביט על מאה השנים האחרונות.
מה שפל היה מצבנו במשך שנות ה-30 וה-40 במאה הקודמת. היינו אז למשל ושנינה בקרב הגויים. היינו "כצאן לטבח יובל". נאלצנו להסתתר כחיה נרדפת ומספר שנים לאחר מכן אותם אודים מוצלים מאש הפכו לגבורי כח, הניפו את דגל עמנו אל גבהי מרומים והרימו את שם ישראל עד לרקיע, אכן היה זה "דרך הנשר בשמים".
ושוב בשנות הששים, החרדה והדכאון שלטו בנו. שמא יצליחו אויבינו מסביב לקפד את פתיל חייה של מדינתנו הצעירה. הוכנו בתי קברות המוניים מתוך חשש לגרוע מכל והנה שוב התרומם הנשר היהודי ולפתע הביא נצחון מוחץ עד "שהיינו כחולמים". היינו במצב של התרוממות רוח, בגבהים מסחררים של תהילה והתפארת.
בדומה לזה בימים הראשונים של מלחמת יום כיפור. היינו במצב של הלם, מדוכאים ומודאגים בתחושה של אובדן הבית השלישי
ולפתע פתאום שוב נסק הנשר הישראלי אלי שמים וצבא ישראל חצה את תעלת סואץ, כיתר את הארמיה המצרית בדרום וכפסע היינו מדמשק בצפון.
כנראה זהו הדמיון בינינו לבין הנשר וזהו גורלנו. גם בימינו, לפני שנתיים, בשמחת תורה הופלנו ארצה כחיה חדלת אישים ושוב קמה בנו רוח גבורים והכינו את הנאצים האיסלאמיסטים מנה אחת אפיים. שוב מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. כי דרך הנשר בשמים.
אך יש המשך לדברי שלמה המלך- "דרך אוניה בלב ים".
אין דבר המשליט בנו רוח נכאים יותר מאשר מראה של אוניה המיטלטלת בסערה זועפת. בדידותה של אוניה כזאת מעציבה את כל רואיה אך לא את רב החובל. הוא יודע שסופות דוחפות את האוניה על פי רוב קרוב יותר אל החוף ויש בה את היכולת להדוף את המכות חסרות הרחמים של הגלים הרמים והצוות מציית להוראותיו לנווט את כלי השיט בכיוון הנכון.
מדינתנו נמצאת כעת במצב של אוניה בלב ים. אנו עומדים מול גורל הבדידות המרה של ספינת מפרשים המיטלטלת על ידי הקצף הזועם של קנאה ושנאה מצד העולם כולו, עשיו, ישמעאל ושותפיהם לשנאת ישראל.
הנחמה שלנו היא ברב החובל- הקב"ה.
אכן הצוות-כלל ישראל- צריך לעשות את השתדלותו אך ההובלה היא של בקב"ה. הנביא ישעיהו אומר (ישעיהו לג,ו): ״וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חוֹסֶן ..." ואומרת על פסוק זה הגמרא (מס' שבת לא): "אמונה-זה סדר זרעים" (אחד משישה סדרי המשנה העוסק בעיקר בהלכות עבודה האדמה) ואמר היהודי הקדוש מפשיסחא: יש רגעים קריטיים בהם האמונה זה סדר "זרעים". כלומר, החקלאי חורש, נוטע וקוצר וכו' אבל הוא גם מתפלל לקב"ה שיתן שמש ומטר בעיתם כדי שעמלו לא ירד לטמיון. הוא מתפלל על היורה והמלקוש ובדרך זו נעשה האדם לשותף של הקב"ה במעשה הבריאה והגאולה.
על כן חלילה לנו מלהתיאש! גם אם העולם מביט כעת על הנשר כאילו הוא יושב גלמוד על הקרקע, הוא יתנער לפתע ובעזרת השם יעיר קנו אלי רום.
הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד
תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.
כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.
אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
מתכון לשבת
מדי שבוע, לקראת שבת, אני שואלת את בני משפחתי אם יש מטעמים מיוחדים שהם ירצו שאכין עבורם. הפעם, בלי לתאם זה עם זה, הם ביקשו ממני מאפים שונים: אחד ביקש בואיקוס, השני בורקס גבינות מבצק עלים, והשלישי ביקש בורקס חצילים.
לכתבה המלאה
טיול לשבת
רגע לפני שהחופש הגדול נגמר: הגולן מציע קיץ עשיר בפעילויות משפחתיות לשעות הלילה והערב - מיצג אור קולי חדש בעין קשתות, סיורי עששיות, תצפיות כוכבים ועוד חוויות מרתקות
עד מתי יש רכבות ביום שישי?
מה יהיה מזג האוויר בשבת?
תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע
שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.
1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .
2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
4) מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
7) כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.
עוד ביהדות
