הנתונים שהדליקו את כל הנורות האדומות, והביאו את הגורמים השונים להתכנס לפני כשבועיים כדי לטכס עצה, היו ברורים וחד־משמעיים: התברר שאחוז גבוה מעולי מדינות חבר העמים בכלל, ועולי רוסיה בפרט, מנצלים בשנים האחרונות פרצה שנפערה בחוק הישראלי, מגיעים לישראל, מצטיידים בדרכון כחול לבן, מסתובבים לאחור וחוזרים שמחים וטובי לב. 

אף אחד לא היה צריך להסביר למי מהנוכחים בישיבה הדחופה - נציגי רשות האוכלוסין, משרדי המשפטים, החוץ והקליטה, משטרת ישראל ושב"כ - מה גרם למצב הזה. חלק מהם הזהירו כבר לפני שלוש שנים - כשנציגי ישראל ביתנו דחפו בכל הכוח לשנות את החוק, ולאפשר לכל עולה לקבל דרכון ישראלי מיד עם הגעתו ארצה - שהמהלך הזה מסוכן. היו שהעריכו כבר אז שיש אנשי עסקים ובעלי עניין רבים שמדינת ישראל
לא מעניינת אותם, והעלייה לא מעניינת אותם, אבל האפשרות הזמינה להצטייד בדרכון ישראלי - מעניינת אותם מאוד. 

עוד לפני שנציג כאן את הנתונים המטלטלים, מעט רקע. להבדיל ממדינות אחרות, שבהן קבלת האזרחות מתבצעת באופן הדרגתי, ותוך דרישה לעמוד בקריטריונים שונים, חוק השבות - שמאפשר לכל יהודי בעולם לעלות לישראל ולקבל בה מעמד - מציב לצד הברכה הגדולה גם סיכונים וחששות. מה החשש הגדול? ובכן, בניגוד לחלק ממדינות העולם - ודאי נכון הדבר כשמדובר במדינות חבר העמים - הדרכון הישראלי נחשב ל"דרכון חזק", כזה שמאפשר כניסה קלה, ללא ויזה, למדינות שהדרכון הרוסי למשל, לא מאפשר. למדינות אירופה, לדוגמה, הכניסה מישראל חופשית. הכניסה מרוסיה, לעומת זאת, דורשת אשרה. 

הגורמים העוסקים בדבר חששו כל השנים שפריצה מוחלטת של הסכר, קרי קבלת דרכון ישראלי כבר ביום הנחיתה בנתב"ג - תביא אלינו לא מעט גורמים פליליים, או סתם אנשי עסקים שיהיה להם קל יותר להסתובב בעולם הרחב כישראלים, אבל אין להם עם מדינת ישראל דבר. 
הפתרון לבעיה נשען על חוק שנחקק כבר בשנות ה־60, שקבע שאזרח ישראלי שעדיין לא השתקע בארץ - שר הפנים רשאי להעניק לו, בין השאר, תעודת מעבר בלבד. כפועל יוצא מהחוק הזה, נהגה בישראל מדיניות ארוכת שנים, שלפיה עולה חדש מסתפק בתעודת המעבר, ולא מקבל דרכון ישראלי בשנתו הראשונה כאן. הרעיון שמאחורי החוק הזה ביקש לראות את העולה ואת בני משפחתו משתקעים קודם, לפחות לזמן קצר בישראל, כדי להראות ולו קורטוב של רצון אמיתי להיות ישראלים. 

אלא שלפני כשלוש שנים החליטו בישראל ביתנו לשנות את החוק, ולבטל את המהמורה הקטנה והיחידה שנותרה בכניסה לישראל. בתחילת 2017 הניחו חברי הכנסת עודד פורר ויוליה מלינובסקי את הצעת החוק שלהם על שולחן הכנסת. "אני שמח להציג בפני הכנסת את הצעת חוק הדרכונים, שמתקנת הסדרים מפלים וגזעניים שהיו קיימים עד היום", הכריז ח"כ פורר מעל הדוכן. "...במצב הדברים כפי שהוא היום, עולה חדש שעלה לישראל... נדרש לשהות בשנה הראשונה לפחות 90% מהימים בישראל, כדי שהוא יוכל רק אחר כך לקבל דרכון... מדובר בתקנות שעבר זמנן". 

פורר הדף את עמדת המתנגדים. "הטענות שהושמעו, כאילו יש בחקיקת החוק הזה כדי לסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל או כדי לאפשר לגורמים פליליים להשתמש בדרכון הישראלי הן מופרכות, הן משוללות כל יסוד והן גזעניות, לא פחות מכך", קבע. "אנחנו מתקנים כאן היום עוול ואפליה של שנים ארוכות. לקחו ציבור גדול מאוד של עולים מכל המדינות והפכו אותם לאזרחים סוג ב'". 

עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


משטרת ישראל לא הסתירה את התנגדותה הנחרצת. כבר עשר שנים קודם לכן, כשרעיון דומה עלה לראשונה, הזהירה ראש חוליית פשע מאורגן בינלאומי במשרד לביטחון הפנים, ש"מבחינת משטרת ישראל, הבעייתיות שבדבר, במיוחד בנוגע לאנשי עסקים יוצאי חבר העמים". 

"עם כל הכבוד לאנשי עסקים לגיטימיים", הסבירה, "שבהחלט באים ומביאים את הונם ותורמים לכלכלת ישראל, אנחנו מאוד חלוקים ומאוד פוחדים מהקטע הזה שייכנס לישראל הון שמקורו אינו ידוע, ואנשים שיקבלו דרכון ישראלי יסתובבו ברחבי העולם, ויציגו את עצמם כאזרחי ישראל, ואנחנו נקבל אחר כך בקשות הסגרה ופניות ממדינות שאנחנו בקשר מצוין איתם, וזה הופך בסופו של דבר להיות בעיה שלנו, למרות שהבן אדם בכלל כמעט ולא נכנס לישראל. יש המון גורמים פליליים שפשוט כל כך רוצים לקבל דרכון ישראלי, על מנת להסיר את כל המגבלות שבנסיעותיהם בחוץ לארץ ובעסקיהם, שאנחנו יודעים, יודעים מאוד, שכבר הרבה זמן הם מנסים להעביר את התיקון הזה".

גם בסיבוב הזה נשמע קולה של המשטרה באופן ברור. חוות הדעת, שנוסחה באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, הבהירה: "המלצתנו הינה שלא לשנות את המצב הנהוג כיום ולא להנפיק את הדרכון הלאומי מיד עם קבלת האזרחות הישראלית. משך תקופה של שנה אחת עד לקבלת הדרכון הקבוע מהווה תקופת מבחן מינימלית שבה ניתן לעמוד על מסוכנותו הפלילית של העולה". במשטרה העירו עוד כי "עולה חשש שהגורמים העברייניים ממדינות אלו (מדינות חבר העמים) ירצו לנצל שוב, כבעבר, את מדינת ישראל והדרכון הלאומי שלה למטרות שאינן כשרות, וזאת תוך פגיעה בשלום הציבור ובתדמיתה של המדינה בקרב העולם המודרני". 

בישראל ביתנו קראו את הדברים וזעמו. אביגדור ליברמן, אז שר הביטחון, תקף את המשטרה בחמת זעם וכינה את חוות הדעת המשטרתית "פשע שנאה" ו"גזענות" נגד עולים מחבר המדינות. 

"לא היה אף אחד בממשלה שסבר שמדובר בחוק הגיוני וראוי", מסביר אחד משרי הממשלה אז. "היה ברור שהוא עלול להיות מנוצל לרעה בידי כל מיני גורמים, אבל זה חלק מהרגישויות שיש בקואליציה. לליברמן ולישראל ביתנו זה היה חשוב, אז העברנו את זה. אי אפשר לנהל מלחמה על כל החלטה". 

אביגדור ליברמן (צילום: מיכאל לוריה)
אביגדור ליברמן (צילום: מיכאל לוריה)

נאמנים לעמדתם, המשיכו בישראל ביתנו לקדם את החוק בכל הכוח. בישיבות ועדת הפנים, שהכינו אותו לקריאה שנייה ושלישית, נכחו ברוב הזמן רק חברי כנסת מהמפלגה. "באתי לכאן כדי להגיד שאני נלחמתי על החקיקה הזאת בממשלה, ואני בטוחה שזה חוק אחד מהחשובים לקליטת עלייה ולעולים", אמרה באחת הישיבות שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר. 

אביטל שטרנברג, נציגת משרד המשפטים, ביקשה לצנן מעט את ההתלהבות. "אולי כדי להרגיע את עצמנו, אנחנו יכולים, נניח בעוד שנה, לקיים כאן ישיבה ולברר אם הייתה עלייה דרמטית בבקשה של דרכונים ישראליים", הציעה. "מה החשש שלך?", שאל אותה פורר. "החשש שלי שזה יהיה נייר בלבד", השיבה, "זאת אומרת אנשים שלא גרים פה וירצו את הדרכון הישראלי". פורר לא ויתר. "נניח שמתוך כל העולים יש 50 כאלה", המשיך, "במה ניזוקה מדינת ישראל?". 

בלי כוונה להישאר 

ובכן, הנתונים שאנחנו חושפים כאן, שלוש שנים אחרי שהתקבל החוק, מלמדים שלחששות של הגורמים השונים היה על מה להתבסס. לא 50 איש ניצלו את החוק הזה של ישראל ביתנו כדי להגיע ארצה בלי שום כוונה להישאר, אלא הרבה יותר.

שימו לב למספרים: ב־2018 עלו מחבר העמים 17,879 יהודים. 7,139 מהם, כ־40%, לא נמצאים כיום בישראל. למעלה מחמישית מאלה שעזבו אותנו מתוך הקבוצה הזו, 1,517 בסך הכל, יצאו מכאן כבר בתוך החודש הראשון לעלייתם ארצה. ברשות האוכלוסין יודעים לספר על עורכי דין שמתמחים בהסדרת דרכון מהירה לבאים. "היו מקרים שראינו את עורך הדין מגיע למשרד שלנו עם קבוצה מאורגנת, שהגיעה יחד כדי לקבל דרכון", מספר גורם ברשות. 

חזרה לנתונים. ב־2019 עלו לישראל מחבר העמים 22,683 אנשים. 9,419 מתוכם, כ־41% כבר לא נמצאים איתנו. 4,301 מתוכם הגיעו לכאן, לקחו את הדרכון החדש, שהו כאן פחות מחודש, ונעלמו. 

שימו לב מה קורה בקרב עולי רוסיה. 55% מבין העולים לישראל ב־2018 לא נמצאים כיום בישראל. כך גם 53% מהעולים ב־2019. ברבעון הראשון של 2020 עלו ארצה, לפחות לכאורה, 2,925 יהודים מרוסיה. 1,674 מהם, כלומר 57% לא נמצאים פה יותר. הנתונים מדהימים. הסיבה להם ברורה. אין איש שמתכחש לה: הפרצה שפתחו אנשי ישראל ביתנו בחוק הפכה את מדינת ישראל למקום שאין צורך להשתקע בו כדי להצטייד בדרכון שלו ולהפליג הלאה. 

לגורמי הביטחון ולמשרדי הממשלה השונים ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. גורמי הביטחון הזכירו בהקשר זה את עניינם של מי שהחוק החדש סידר להם הזדמנות קלה לשים את עברם, ולעתים את הסתבכויותיהם הקודמות מאחוריהם, ולקחת דרכון חדש, עם שם ישראלי חדש, כזה שמאפשר להסתובב בעולם בלי שהזהות הקודמת תהיה להם לרועץ. 

הישיבה שכונסה, כאמור, לפני כשבועיים הייתה רק הצעד הראשון. בין הנוכחים בחדר הייתה תמימות דעים כמעט מוחלטת סביב ההבנה שיש לחזור, ויפה שעה אחת קודם, לחוק הקודם. לא היה ולו גורם אחד שחשב שניתן להשאיר את המצב כפי שהוא היום. המשך, כך נראה, יבוא בקרוב. 

תגובת דובר ישראל ביתנו: "החוק חל על כלל העולים לישראל ולא רק ממדינות חבר העמים. עולה שעלה לישראל הוא אזרח ישראלי, כמו כל תושב אחר. זה אבסורד לבקש מעולה שקיבל תעודת זהות והתגייס לצבא, להמתין שנה לדרכון ישראלי, וכך לפגוע בזכויות שלו".