פעם החלום של כל שכיר בישראל היה להיות עובד בנק. כיום מרבית העובדים מעוניינים לעזוב. ל"מעריב" נודע כי שתי תוכניות פרישה שהופעלו על ידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט זוכות להיענות גדולה.

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שהוביל ביולי תוכנית לפרישת 900 עובדים במרוצת שלוש השנים הקרובות, יכול לסמן וי גדול. היעד המקורי של התוכנית המסתיימת היום היה לפרישת 300 עובדים, אבל בפועל נרשמו עד היום יותר מ־450 עובדים. גם בבנק דיסקונט נרשמה הצלחה דומה. התוכנית שהופעלה בתחילת אוגוסט כללה אפשרות לפרישת 300 עובדים עד סוף 2020. בפועל כבר נרשמו 230 עובדים, ולפי ההערכות מיד אחרי החגים תושלם המכסה, כך שהבנק יעמוד ביעדיו.

תוכניות הפרישה בבנקים כוללות את האפשרות לפנסיה מוקדמת לעובדים בגיל 55־60. לעובדים צעירים יותר, שצברו את הוותק המתאים, מוצע לחלופין לקבל פיצויי פרישה מוגדלים של 250%. עלות הפרישה הממוצעת לעובד עבור הנהלת הבנק נעה מ־750 אלף שקל עד מיליון שקל.
 
מבחינת הנהלת הבנק מדובר במהלך משתלם, שכן בגלל הסגירה המסיבית של הסניפים והטעמת הליכי העבודה מהבית, חלק ניכר מהעובדים נותרו חסרי תעסוקה. מבחינת עובדי הבנקים פרישה בעיתוי הנוכחי היא המהלך הנכון ביותר. בעידן המיתון במשק ונגיף הקורונה, המערכת הבנקאית הולכת לקראת עידן של אי־ודאות, וייתכן שהתנאים שיוצעו בעתיד יהיו נחותים יותר. 

עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. צילום: אבשלום ששוני