התורה נבראה לפני בריאת העולם. כך קבעו-פסקו ותיעדו לדורות חכמי התלמוד (בבלי, מסכת פסחים נ"ד). זאת כנראה יותר אזהרה, מאשר קביעה. חכמי התלמוד ביקשו להתריע שקיום התורה ונצחיותה מובטחים, מבוצרים, מחוסנים מפני כל נסיון ומאמץ לפגוע במעמדה העליון, הראשוני והחיוני ביהדות.
אין כוח בעולם הנברא שיכול ומסוגל לערער ולהחליש את המרכזיות של לימוד תורה. אכן, התורה, קיומה הנצחי והערך העליון של לימוד התורה ניצחו, הביסו והשפילו מתנכלים חזקים יותר מיולי אדלשטיין ואפילו נכלוליים מקצוענים כראש הממשלה בנימין נתניהו.
התורה ועוצמת נוכחותם של לומדיה, גברו על הצדוקים ועל הבייתוסים שכפרו בעיקרי האמונה הכתובה והתנכלו לה בימי בית שני, על כת הקראים שהתנגדו במיוחד לתורה שבעל-פה ועל כל התנועות שקמו בגולה, כמו תנועת ההשכלה והמשכילים, שיצרו כאילו תחליף לתורה. התורה גם השתקמה מהר ובאפן מפליא מהחורבן הנורא שהשואה גרמה למעמדה וללומדיה.
המאבק המתחולל בישראל סביב לחוק גיוס חדש שישחרר תלמידי ישיבות משירות צבאי ויבטיח את מעמדם כלומדי תורה אילץ את התורה להתמודד עם מי שמציגים עצמם ומתיימרים כדואגים וחרדים לקיומה ולעתיד לומדיה. מתברר שדוקא זהותם של הדואגים, פוליטיקאים, שרים וחברי כנסת חרדיים מגודלי זקנים ופיאות, הפכה את המאבק להבטחת לימוד התורה לבעייתי מאוד, מעורר תהיות, וחמור יותר יוצר ספיקות וספקנות לגבי התנהלותם ואמינותם של הדואגים, החרדיים והחסידים.
הם מתלבטים אם להחרים את הקואליציה כעונש על העיכוב באישור חוק גיוס חדש, או לפעול לפיזור הכנסת. התלבטות שחשפה ומגלה את המאבק לשחרור תלמידי הישיבות משירות צבאי וכך להבטיח את המשך ונצחיות ערך לימוד התורה כמיפגן של מאבק פוליטי, שיצר סדר עדיפויות שפוגע בעצם קדושת לימוד התורה.
הדוגמה האחרונה לעיוות ולסילוף המאבק לחוק גיוס חדש הוא החלטת מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. פורשים מהממשלה אבל לא מהקואליציה. הפירוש הפרקטי של החלטה צורמת זאת הוא, נכון, לימוד תורה הוא דבר חשוב ביהדות. אבל יש דברים חשובים יותר. יושבים יהודים, שמזוהים כחכמי תורה, ומחליטים שפוליטיקה קודמת והאינטרסים של המפלגה שהם מייצגים, ונאמנותם לראש המפלגה חבר הכנסת אריה דרעי, חשובים יותר מהשגת והבטחת חוק גיוס חדש שיעניק לתלמידי ישיבות את הזכות והחובה ללמוד תורה.
להחלטה כזאת של מועצת חכמי התורה מעניקה לפוליטיקה ולאינטרסים מפלגתיים עדיפות ועליונות על ערך ומצוות לימוד תורה. בהחלטתם וכניעתם לחבר הכנסת אריה דרעי, חכמי התורה של ש"ס הפכו את התורה לא רק קרדום לחפור בו. חמור יותר - קרדום להכות בו את התורה, לפגוע בתורה, לקבור את התורה.
גם שרי וחכ"י מפלגת יהדות התורה עדיין מתלבטים ומהססים בנוגע להחלטה על תגובה נחרצת וסופית להתנכלות הפוליטית נגד חוק גיוס חדש. גולדקנופף פרש מכהונתו כשר ומשה גפני פרש מתפקידו כיו"ר ועדת הכספים. אבל ראשי יהדות התורה, ליתר דיוק ראשי הפלגים הכוללים את המפלגה החרדית, עדיין מהססים ומעכבים החלטה סופית בנוגע להמשך תמיכתם בקיומה של הקואליציה.
קשה להם הפרידה מהאליל הפוליטי שלו הם סוגדים, בנימין נתניהו. התורה והערך העליון של לימוד תורה, ידעו, חוו והתמודד עם שונאים, מתנכלים וזוממים מסוגים שונים והשכילו לגבור עליהם ולנצחם. אבל לא פשוט להתמודד ולהביס חכמי תורה, פוליטיקאים חרדיים וחסידים. במאבק הזה לחוק גיוס חדש קיימת אמת אחת ששני הצדדים מתעלמים ממנה: איך שלא יסתיים המאבק, עם חוק חדש או בלי, התורה תצא כמו תמיד מנצחת. ערך לימוד התורה ומציאות של לומדי תורה לא יפגעו כי אי אפשר לפגוע בהם.