ישראל מבקשת סליחה מנשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ, ואומרת: תודה. בהתפעלות אנחנו מביטים בפעולות הטובות שטראמפ עדיין עושה למען ישראל והעם היהודי, מנצל עד תום את ימיו האחרונים בבית הלבן. תודה, טראמפ, וסליחה על כך שלא אתה נבחרת.

העם האמריקאי לא רצה אותך. אני, כישראלי לא יכול לבקש סליחה בשם האמריקאים, אני רק יכול לספר לך שנפש קרובה ואהובה אמרה לי בישראל, כאשר התבררו תוצאות הבחירות בארצות הברית: "יש לי חור בבטן".

הישראלים מרגישים רע בשל העובדה שטראמפ הודח. אין לישראלים חשש מנשיא ארצות הברית הנבחר ג'ו ביידן, ורוב הישראלים בטוחים שראש הממשלה בנימין נתניהו יודע מצוין איך לעבוד עם הממשל האמריקאי החדש. כבר עברנו נשיאים אמריקאים שלא תמיד מבינים כהלכה את ישראל. עם זאת, רובנו מרגישים שנעשה עוול לטראמפ כאשר הוא לא נבחר.

אנחנו רוצים לבקש ממנו סליחה גם בשם יהודי ארצות הברית. על פי ניתוח ההצבעה, יהודי ארצות הברית היו בין הקבוצות שהכשילו את בחירתו של טראמפ לכהונה נוספת. אני מתבייש בהם.

לא רק יהודים בישראל מרגישים עוול כיום מכך שטראמפ לא נבחר על ידי יהודי ארצות הברית, כך מרגיש גם דרוזי שחי בישראל, איוב קרא. עם היוודע תוצאות הבחירות, הוא פרסם בטוויטר מה שישראלים רבים מרגישים: "מרגיש אכזבה גדולה ש־72% מיהדות ארצות הברית אין בהם הכרת הטוב, והם בחרו בביידן. ציפיתי לתמיכה גורפת בנשיא טראמפ, שהוא הנשיא האמריקאי הטוב ביותר אשר היה למדינת ישראל".

הוא הוסיף שההתנכרות של יהודי ארצות הברית לטראמפ, למרות התמיכה מעוררת ההשתאות שלו בישראל, מזכירה לו תופעה שהוא מכיר על בשרו. הוא אמר לי פעם "אני אוהב את היהודים, יותר מאשר היהודים אוהבים את עצמם".

יהודים אמריקאים רבים הגיבו בזעם על הדברים של קרא בנוגע למגמת הבחירה שלהם, אבל הוא, הלא יהודי, ביטא בעצם, אולי בחריפות מה, את ההרגשה של יהודים ישראלים רבים. התמיכה של הישראלים בטראמפ הפוכה להתנגדות כלפיו מצד יהודי ארצות הברית.  על פי סקרים, 75% מהישראלים קיוו לבחירתו. זאת אומרת שאם תושבי ישראל היו בוחרים בארצות הברית, היו לטראמפ עוד כמה מיליוני קולות.

הדבר מצער ומכאיב עוד יותר, כאשר יודעים שהאוונגליסטים האמריקאים, אוהבי ישראל, הצביעו בעד הנשיא היוצא. זאת אומרת, במובן הזה, לפחות לטעמי, הם בעד ישראל יותר מאשר יהודי ארצות הברית.

נכון שיש שיקולים נוספים בבחירה של מצביע אמריקאי, וישראל איננה העיקר, אבל ישראל היא גם בחירה של עמידה בצד המוסרי. ואם הבחירה המוסרית הזו מקבלת משקל אצל אוונגליסטים ולא מקבלת מספיק משקל אצל היהודים האמריקאים, ובכן, נדמה שנוצר כאן קרע עמוק יותר בין יהדות ארצות הברית לבין ישראל. אני חושש שאם ישראל תבנה על תמיכתם, היא פשוט לא תקבל אותה, ואילו אם ישראל תבקש תמיכה של הנוצרים האוונגליסטים, היא תקבל את התמיכה הזו.

לגבי ישראלי זה מצב מבלבל ומכאיב. מסוכן. למעשה, כל יהודי בישראל הוא נידון למוות. אנחנו מתגוננים מההוצאה לפועל של גזר דין מוות הזה, גם בעזרת תמיכה אמריקאית. בתקופת טראמפ הייתה הרגשה שיש הבנה לנושאים החשובים לשרידות ישראל, לצדק שלה, לקשר ההיסטורי שלה לירושלים ולמולדת היהודים.

רוב הישראלים, וגם אני, עצובים שתקופה זו הסתיימה, ומרגישים רע כאשר אנחנו שואלים את עצמנו: כמה כפויי טובה בני העם שלנו בגולה יכולים להיות כלפי מי שאוהב אותנו?

זה בסדר, יש לישראל כיום בארצות הברית ידידים טובים יותר ורבים יותר מאשר היהודים - והם האוונגליסטים. על רקע זה מדהים מעציב ומביש לקרוא מחקר שמראה שהיהודים האמריקאים לא אוהדים את האוונגליסטים כמו שהאוונגליסטים אוהדים את היהודים. בקרב הקהילה היהודית באמריקה, האהדה אליהם היא מתחת לממוצע של כלל אזרחי ארצות הברית. במקום להיות גבוהה מהממוצע. מצד שני, באותו מחקר התברר שהאוונגליסטים אוהדים את היהדות יותר מאשר הממוצע בארצות הברית.

היהודים והישראלים כידוע כל כך רגילים ששונאים אותנו, עד שהאהבה של האוונגליסטים אלינו מפחידה אותנו. אנחנו מכבדים כנראה רק את מי ששונא אותנו. השאלה עכשיו היא מה תהיה ההשפעה של אוהבי ישראל האמיתיים בארצות הברית, ושל אהבת ישראל חסרת הפשרות שלהם, על הממשל החדש בארצות הברית.

ושוב, סליחה טראמפ, ותודה.