"רעב נסתר" הנובע מחוסר בתזונה נאותה מסכן במיוחד ילדים. בימים אלה, כשישראל נמצאת בעיצומו של סגר שלישי, נראה ששוב אין הממשלה נוקטת פתרון מערכתי להשלכות החמורות העשויות לפגוע בכ־400 אלף ילדי בית הספר הנשענים על תוכנית ההזנה הלאומית. בסגר הראשון נתמכו רק 18 אלף ילדים, ואילו בשני - כלל לא.
טרם מגיפת הקורונה היו כ־497 אלף משפחות (%17.8 מכלל המשפחות) וכרבע מילדי ישראל במצב של חוסר ביטחון תזונתי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז פרוץ המגיפה, מעל מיליון איש (21% מהאזרחים) צמצמו קניית מזון או דילגו על ארוחות בשל מצבם הכלכלי.
ארגון לתת מעריך שבעקבות המשבר 656 אלף משפחות כיום בישראל באי־ביטחון תזונתי, ובהן 799 אלף ילדים (32% מילדי ישראל). מהם 395 אלף מצויים באי־ביטחון תזונתי חמור (15.8%). איגוד רופאי בריאות הציבור התריע מחודש מאי האחרון על נזקי תופעה זו. הרשויות המקומיות קורסות ומפנות נזקקים לעמותות שגם הן מתקשות לעמוד בעומס.
ועדות הקורונה, הפנים והסביבה, וזכויות הילד דנו בנושא בחודשים האחרונים, אך טרם נמצא פתרון. ברשות החירום הלאומית (רח"ל) קיימו עבודת מטה לחיזוק הביטחון התזונתי ברשויות המקומיות לעת שגרה ומשבר, אך בהיעדר חקיקה מתאימה, תוכניות אלו נתקעו.
בעיית אי־הביטחון התזונתי והפגיעה הבריאותית והחברתית הנגרמת בעטייה ניתנות לפתרון הולם באמצעות ראייה אסטרטגית ומקיפה. אנו קוראים לממשלה להכיר בקיום הבעיה ובחשיבותו של מציאת מענה מהיר לה, לצד בלימת העלייה בתחלואה והבטחת בריאות הציבור.
יש להקים לאלתר גוף מקצועי מתכלל במימון המדינה שיאסוף מידע, יעבוד וירכז את הפעולה בנושא. הגוף ישלב את עבודת המטה שהתקיימה ברח"ל ואת הניסיון והידע שבידי גורמי מקצוע במשרדי הממשלה השונים, אנשי שטח ברשויות ובעמותות ואנשי מחקר באקדמיה. כאשר לא סופרים את הנזקקים (תרתי משמע), גם אין בסיס לפתרון.
פרופ' טרואן הוא מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית; פרופ' אוהד הוא ראש מכון מן לביטחון תזונתי באוניברסיטת תל אביב