בין שלל הדרישות, הסעיפים והעסקאות שלא הבשילו לבסוף במסע לכינון ממשלת ימין על מלא, בלט הסכם אחד, תקדימי ונדיר אפילו באקלים הפוליטי הנוכחי: יו”ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף יועד לכהן כחבר הקבינט המדיני־ביטחוני.
צריך לקרוא את זה לאט כדי להבין את גודל האירוע: גולדקנופף, שמחבב דאחקות קרש בתגובה לשאלות קיומיות, שככל הידוע לא שירת בצבא ולא שלח ילד, אח, נכד או שכן לטירונות - יכבד בנוכחותו את המועדון היוקרתי שמחליט, בין השאר, מתי לשלוח ילדים של אחרים למבצעים מסכני חיים. נדמה היה שראש אגודת ישראל עצמו הבין עד כמה המינוי אבסורדי, שכן ימים לאחר שנודע עליו, התברר שהוא כבר לא. ואז שהוא בעצם כן, אבל רק על הנייר. עוד זמן חלף, וגולדקנופף חידד שבעצם אפילו הנייר לא שווה את התפקיד, ושהוא מוותר עליו סופית “למען השלום והאחדות”.
מאחורי הקלעים זה היה הרבה יותר יצרי ובטח לא קשור לעובדת היותו נציג לאוכלוסייה שרובה המוחלט לא מבצע את המהלכים שהקבינט המדיני־ביטחוני מתכנן: יו”ר דגל התורה משה גפני לא אהב את הרעיון שנציג חרדי יכהן בקבינט ממשלתי. גולדקנופף התעקש. גפני איים שיחתום על ההסכמים הקואליציוניים בנפרד. נתניהו התערב. גם האדמו”ר מגור. הראשון שידל, השני הנחית פקודה, וגולדקנופף נסוג. “אתה יכול לקחת את זה”, אמר לנתניהו באבירות. “לא קריטי לי”.
במבט לאחור, אפשר שהפרשה הזו הייתה התחכמות לא מצחיקה של יהדות התורה, דוגמת המאבק במשבר האקלים דרך הצעת חוק אגרת הכלבים המטורללת של גפני ומקלב. לחלופין, ייתכן שלמישהו בציבור החרדי התחשק להכיר את סוגיית הגיוס דרך הדרג העליון מאחר שהדרך המקובלת להכיר אותה בבקו”ם התפוגגה סופית בהסכמים הקואליציוניים. אבל הסיבות לפארסה הזו לא חשובות, חשובה התחושה שמכל האמירות האומללות והתיקונים השנויים במחלוקת במשא ומתן שקדם להרכבת הממשלה, דווקא הסיפור הזה מרתיח את הדם בעורקים. על עצם הניסיון. על גודל החוצפה והזחיחות מאחורי הדרישה להיות שותף לחלק מההחלטות בלי לשלם את המחיר שהן גובות. כמה עצוב שגולדקנופף, גפני, נתניהו והאדמו”ר מגור נסוגו ממנה לא מהסיבות הנכונות, אלא בגלל סכסוכים פנים־מפלגתיים.
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אמונה על גיבוש מדיניות הממשלה בנושאי יחסים בינלאומיים וביטחון לאומי. בימי שגרה, תפקידה העיקרי הוא לתאם את המשא ומתן המדיני. אבל בשעת חירום עליה לקבל החלטות ביטחוניות שכוללות אישור מבצעים מיוחדים ויציאה למלחמה. לכן על חברי הוועדה מוטלת חובה מוגברת להבין את הנושאים שנידונים בוועדה ואת משמעות ההצבעה להם. קבינט ביטחוני שולח חיילים לאזורי סכנה בידיעה שחלק מהם לא ישוב הביתה. הוא מביא בחשבון כי הוא מכיר מקרוב את שריטות הגוף ואת צלקות הנפש, את האמהות שמפסיקות לישון ואת האבות שמתחילים לעשן.
להחלטות שהוא מקבל יש השלכות על מיליוני צעירים דתיים וחילונים במדינת ישראל שעצרו את החיים למשך כשלוש שנים כדי להתנדב לשמירה על ביטחון ציבור, שחלקים נרחבים ממנו לא נושאים בנטל. כוח כה אדיר בידיים של אנשים שלא מבינים מניסיונם, על בשרם, את המשמעות שלו - הוא יריקה בפרצופו של ציבור המשרתים בצבא. גולדקנופף ומצביעיו, שמשרתים בצבא השם בישיבות ובבתי המדרש, שלא עוברים מסעות השפלה בטירונות, לא עומדים במחסומים בכפור ובגשם, לא מזדככים בכור היתוך שאין נורא ונהדר ממנו - איבדו את הזכות המוסרית להחליט על אלו שעושים את כל זה והרבה יותר.