כשהייתי צעירה יותר במובן הקרייריסטי, התייחסתי לעולם האופנה כמו שסטודנט לכלכלה מתייחס למדד הדאו ג'ונס. אף על פי שהמקצוע שבו בחרתי - עיתונות אופנה, טיפוח ויתר זוטות דקדנטיות - עלול להיתפס בפני העוברים ושבים כקליל, נונשלנטי ואקראי למדי, התייחסתי אליו מאז ומעולם כאל ג'וב שברומו של עולם בואכה מדע מדויק. לפני כל חודש של תצוגות האופנה הבינלאומיות, מה שמכונה "שבועות האופנה" (ויש ארבעה חודשי תצוגות כאלו בשנה, אם אתם לא כוללים את שבועות אופנת הגברים ותצוגות הריזורט והקוטור), הייתי רוכשת מחברות בחנות "הכל בדולר" הקרובה למקום מגורי סט עטים וכמה שקיות במבה ומתכוננת לקראת השיעור. מהו אותו השיעור, אתם שואלים? צפייה אובססיבית משולבת ברישום פתולוגי משהו של ממצאים, טרנדים ושאר הערות והארות שנראו לי רלוונטיות במהלך צפייה בזרם התצוגות כפי שהן מתועדות באתר האנציקלופדיה המרכזי של עולם האופנה, style.com.



מאחר שכל שבוע אופנה כולל עשרות רבות של תצוגות אופנה, היה מדובר בלא פחות ממסע כומתה מרטיט אך מופרך במיוחד. ואני מדברת אתכם על צפייה וניתוח של כל תצוגה, שולית ככל שתהיה. הייתי אפילו מסמנת במרקר צהוב את הטרנדים המובילים שחזרו על עצמם בתצוגות ורושמת לעצמי בסוף כל שבוע אופנה ממצאים לגבי מה החזרה של טרנד מסוים אומרת על הלך הרוח התרבותי והאופנתי שאנחנו חיים בו. אותו הדבר הייתי עושה באופן קבוע בכל הנוגע לאופנת רחוב. אלו היו הימים של טרום האינסטגרם, אבל בלוגים של אופנת רחוב ואתרים דוגמת lookbook, שאליהם אושיות אופנה שונות העלו את המלבושים שלהן, עזרו לי לנסח את הכיוון האופנתי שאליו נושבת הרוח. כאמור, תמיד התייחסתי למקצוע שלי בשיא הרצינות. מה אני אגיד לכם, אלו היו ימים אנאליים במיוחד.



אופנה באינסטגרם
אופנה באינסטגרם



בשנים האחרונות אני כבר לא מוצאת את עצמי מנסרת עד כדי פירוק והרכבה מחדש את החומרים שעולם האופנה מציע לי. והוא מציע לא מעט. אבל אני מרגישה שאני נמצאת במקום אחר. אני אומנם מתעדכנת ושומרת על אצבע עצבנית על הדופק, אבל כל אותם ימי שינוי באולפנות האופנה שבניתי לעצמי חלפו־עברו להם. התבגרתי, ומספיקה לי הצצה מהירה באתרים השונים או בחשבונות האינסטגרם כדי לנתח במהירות את הלך הרוח הנוכחי. כנראה שתרגלתי את המוח מספיק בשנות טחינת התצוגות.



בכל אופן, מדי פעם אני נהנית להיתקל בכתבות שמסכמות עבורי את כל אותן מגמות חוזרות ונשנות שניתן לאתר אותן רק אחרי צפייה סיזיפית במיוחד במאות בלוגים ותצוגות אופנה. אני נהנית לקרוא את הכתבות האלו ולדמיין את פרחי טיס האופנה האלו שישבו וסיננו עבורי את המידע לכדי שלמות. סתם, בדרך כלל מדובר בכתבים עצלים שעובדים בשכר מינימום ומעתיקים כתבות שהם מצאו באתרים אסייתיים. אבל אתר האופנה refinery 29 הוא מקום מכובד מספיק כדי שכשהוא ישחרר כתבה מהסוג הזאת, אני מיד אצדיע.



השבוע, במקביל לשבוע האופנה שנערך בימים אלה בפריז, עדכן האתר הזה את קוראיו לגבי הרכישות והטרנדים הכי חמים, כפי שהם באים לידי ביטוי בחשבונות האינסטגרם של אושיות האופנה הכי נחשבות. ובעוד בימי החרישה שלי היו אלו תצוגות האופנה שהכתיבו את הטון, כיום הפך האינסטגרם למגזין האופנה החשוב ביותר בשטח. ולכן כשהאינסטגרם מנסח טרנד, כדאי שתקשיבו, שכן מדובר בלוק חם שאתם הולכים בעצמכם לדגום, לכל המאוחר בעונה הבאה.





לפי הכתבה, אחת המגמות המרכזיות כיום, שבאה לידי ביטוי ברשת החברתית, היא השילוב המנצח בין מותגי־על לבין מותגי אינדי אנינים. כן, אם בעבר השילוב החם היה פריטים של מותגים כמו גוצ'י או פראדה לצד פריטים של רשתות האופנה המהירה דוגמת זארה או טופשופ, כעת האושיות המבינות זונחות את "האופנה המהירה" לטובת שילוב פריטים של מעצבים קטנים. מאחר שהתרבות הצעירה וההיסטרית מכוונת כולה למוצרים מקוריים ופרטיזניים (למשל בירות עשויות עבודת יד וכדומה), לצד חיבה לקיימות והתחשבות בסביבה, לא פלא שהעדפה למעצבי אינדי הפכה להיות יותר נחשבת ועכשווית משימוש בפריטים של אופנה מהירה (מהסוג ההמוני שגם מזיק לסביבה). מגמה נוספת שנחשפת, וגם היא לא מפתיעה, היא פריטים שהם שיתופי פעולה של בלוגרים חזקים עם מותגי אופנה. מאחר שתעשיית האופנה הבינה שכל פריט שמיוצר בשיתוף עם בלוגר רב־השפעה הופך ללוהט כמו אש בשדה קוצים, שיתופי פעולה מהסוג הזה נוצרים תחת כל עץ רענן, ואכן הופכים לפריטים הכי מתועדים ונחשקים ברשתות החברתיות (הרי כולם רוצים לפרגן זה לזה, בעיקר כי הם רוצים שיפרגנו גם להם כשהם סוף־סוף יוציאו את הפריט שלהם בשיתוף עם חברת אופנה כלשהי).



בין הפריטים הלוהטים והספציפיים יותר שמפרטת הכתבה ניתן למצוא אביזרים שיש בהם אלמנט של פרסונליזציה (למשל הדפס או רקמה של שם הלובש), כובעי boater, שרשראות choker כורכות צוואר בסגנון הניינטיז, מכנסי טריינינג או משקפי שמש עם עדשות צבעוניות. לעזאזל, אם רק הייתי שומרת את כל המלתחה שלי מהניינטיז, הייתי עכשיו הבחורה השיקית ביותר עלי אדמות.