48 שעות – זהו פרק הזמן שבו הקואליציה צפויה לעבור סחרור קשוח, שבסופו יוכרע: האם המשבר נפתר (לעת עתה), או שמספין פוליטי הוא הופך למציאות פוליטית – ואכן החלה ספירה לאחור.
הודעת הפרישה של יהדות התורה מהממשלה ומהקואליציה, בהוראתו הישירה של המנהיג הרוחני, הרב דוב לנדו, לא משאירה הרבה מקום לספק: העסקה הפוליטית סביב חוק הגיוס בדרך להתרסק בקול נפץ צורם.
ההחלטה החרדית נתלית לכאורה בשינויים מהותיים שנעשו, לטענתם, ברגע האחרון בנוסח החוק – סעיפים שנוספו או שונו, הסתייגויות משפטיות שנכפו, ובעיקר סעיף אחד מעורר רגישות: הדרישה כי בחורי ישיבה יזדהו באמצעות טביעת אצבע. מבחינת החרדים, זוהי לא רק פגיעה טכנית – אלא סמלית וערכית.
אך הדילמה כאן גדולה הרבה יותר מהוויכוח הטכני על הסעיפים, היא נוגעת לשאלות הליבה של הזהות הישראלית. בשעה שמדינה שלמה עוצרת נשימתה לעוד "הותר לפרסום", לעוד שלושה לוחמים שנפלו בעזה – דווקא ברגע זה, ולא אחר, קמה סיעה קואליציונית ואומרת: איננו יכולים להישאר. כמה סימבולי.
ולכן השבר אינו פוליטי בלבד – אלא מוסרי ורגשי. קשה להכיל את הפער בין אלה שמוסרים את נפשם למען ההגנה על המדינה, לבין אלה שמסרבים אפילו לעמוד ליד השער.
ראש הממשלה נתניהו, שבשבועות האחרונים, וביתר שאת ביממה האחרונה, עשה כל מאמץ לגשר, לשדל, לפייס – מצא את עצמו, שוב, במלכודת הקלאסית של ממשלות ימין-חרדים: כשנראה שנותנים הכול – זה עדיין לא מספיק, והפער לא באמת מצטמצם.
הוא ויו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, נתפסו כמי שניסו לשווק "פשרה", אבל מבחינת החרדים – הדבר נתפס לא כפשרה, אלא כבגידה, או קרוב לזה. מבחינת שותפיו הפוליטיים – זו כניעה.
ועכשיו, בתוך שעות, צפויה להתחיל הספירה לאחור להתפוררות. ההתפטרות של סגן השר אורי מקלב הייתה אות הפתיחה. לראשי ועדות הכנסת לא ימונה מחליף – ומשם הדרך לקריסה פתוחה. אפשר לסמוך על נתניהו, הוא לא יוותר בקלות. הוא ואנשיו יבזבזו את 48 השעות הקרובות בניסיון לשכנע, לתקן, אולי להתחנן – הכול כדי למנוע מהרכבת החרדית לעזוב את התחנה.
האם זו תחילתה של סופה של הממשלה? ייתכן. האם זה רק מהלך טקטי לצורך מיקוח טוב יותר? ייתכן גם זאת. בכל מקרה, דבר אחד בטוח: חוק הגיוס, גם אם יימצא לו פתרון קוסמטי במאמץ־על של נתניהו הקוסם, מסמל את סיום דרכו של "גוש ביבי". יש כאן קואליציה שמורכבת ממחנות שאינם מוכנים עוד לוותר – כל אחד מהצד שלו של המתרס. כל היתר – עניין של זמן בלבד.