הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת התכנסה הבוקר (שני) לדיון חירום בעקבות פרשת אונס הקטינה בת ה-16 במלון "הים האדום" באילת שזעזעה את המדינה. הדיון עוסק בנושא עזרה ראשונה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית וכן בקידום הקמת חדרים אקוטיים בבתי חולים באילת ובפריפריה. כזכור, בשבוע שעבר הבטיח שר הבריאות יולי אדלשטיין כי יוקם חדר אקוטי בבית החולים יוספטל שבאילת. 

פני אפרצב, שחוותה בעבר מקרה אונס, ריגשה את חברי הכנסת כשסיפרה היום בוועדה את סיפורה האישי ואמרה כי אזרה אומץ להיחשף בעקבות מקרה האונס באילת וההד הציבורי של המקרה.

"אני פני אפרצב, בת 27, במקור מקצרין. אני בוגרת תכנית פוליטיקאיות צעירות שבזכותה יש בי את הכוחות לדבר מולכם בפנים גלויות", פתחה ואמרה לחברי הוועדה בראשות ח"כ עודד פורר. "בעברי הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים בעברית וסיימתי תואר ראשון בהצטיינות. בין מכלול הדברים שמרכיבים אותי אני סובלת מפוסט טראומה מורכבת כתוצאה מתקיפה מינית. כשהייתי בת 19 אדם קרוב ומוכר אנס אותי בחדר השינה צמוד לבית הורי באמצעות סם אונס". 

פני אפרצב שיתפה את סיפורה האישי בוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: ערוץ הכנסת)

"לפני 8 שנים, כשזה קרה, לא הייתה מודעות לסם האונס ולא היה לי מושג שקיימת עבורי האופציה להיבדק בבית חולים. אם הייתי יודעת, הייתי מגיעה למיון זיו בצפת, המוכר לי מהתנדבותי במד"א, שם אין חדר אקוטי. אם הייתי עושה את כל הדרך עד צפת, כ-40 דקות נסיעה על פי כל כללי הפרוטוקול, בלי להתקלח ובלי לשטוף ידיים, אפילו מיד אחרי שנאנסתי באלימות - לא הייתי מוסיפה נסיעה של שעה לפוריה כדי לבקר בחדר אקוטי".

"כל האינסטינקטים שלך אומרים להתרחק מבדיקות פולשניות גם אם ההיגיון אומר שאת חייבת את הראיות כדי שהמשטרה תסכים להסתכל לכיוונך. המוח שלך צורח ללכת להתקלח ולשפשף מעלייך כל זכר לזוועה שעברה עלייך", אמרה. "אם היה חדר אקוטי בצפת הייתי מקבלת את הוודאות שנאנסתי, מה שלא היה לי תחת סם האונס. הייתי מקבלת גישה לעובדת סוציאלית ובתקווה גם לפסיכיאטרית והייתי עוצרת בזמן התקבעות של מנגנונים אגרסיביים להגנת הנפש". 

"עצם העובדה שאני כאן בפנים גלויות היא שזה קורה אחרי שנערה נאנסה קבוצתית ולראשונה מקבלת תמיכה ציבורית עד כדי דיון בכנסת. דיון זה הוא בגדר חלום שלא העזתי לחלום כשאחת החוויות המצלקות לאחר אונס היא חווית האשמה על מה שקרה לך". 

"חדרים אקוטיים יכולים לעזור למזער ולו במקצת את החוויה הטראומטית. ככל שניתן יותר כלים לנפגעות כך נגדיל את סיכויי הריפוי המהיר", סיכמה. בתום דבריה הודו לה חברי הועדה בחום על האומץ שאזרה להופיע בפניהם בפנים גלויות ולספר את סיפורה האישי.

ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) אמר בדיון, כי "החדר האקוטי באילת, הוא נושא שעל סדר היום שנים ואחת הבעיות הגדולות עם חדר אקוטי הוא לגרום לכך שאחרי הפתיחה הדברים צריכים להמשיך לעבוד ברצף ובצורה מסודרת, בייחוד באילת. אילת זה משהו אחר, ואני שירתתי שנים באילת. רוב הצעירים שמיגעים לבית החולים הם לא אנשים שגרים באילת. והטיפול הוא לא רק ביית החולים או במשטרת אילת אלא מה קורה עם רצף הטיפול לאחר מכן. יש פה שאלות איך מגיעה נפגעת? מי לוקח אותה הביתה בתקופה שהכי קשה לה? איך היא מגיעה הביתה לתל אביב, נהריה או כל מקום אחר. מי לוקח את האחריות".

יש להסביר כי חדר אקוטי הוא יחידה בבית חולים המציעה טיפול הוליסטי בנפגעי אלימות מינית, הכולל בדיקה פורנזית, לקיחת דגימות, מתן תרופות נגד זיהומים וגלולת היום שאחרי, טיפול ראשוני, ליווי עובד סוציאלי, הגשת תלונה ועוד. חדר כזה כולל לא רק את הציוד הנדרש אלא בעיקר רופאות ורופאים שעברו את ההכשרה המתאימה. 

מתוך 21 בתי חולים בישראל, רק בחמישה מהם פועלות יחידות החירום החשובות הללו - בחולון, טבריה, חיפה, ירושלים ובאר שבע, כשעל פי מחקר של מרכז המחקר של הכנסת, מספר החדרים האקוטיים בישראל נמוך מאד ביחס לעולם. 

הבדיקה בחדר אקוטי אמנם לא מתקיימת על פי נוהל ואינה יכולה לחייב אף נפגעת תקיפה מינית אלא אם היא עצמה בוחרת בכך, אבל עצם קיומה וזמינותה של האפשרות הזאת וכן הידיעה עליה, הן של הנפגעת והן של הצוות המטפל כדי להציע אותה לנפגעת, חשובות מאד לא פעם בתהליך איסוף הראיות בחקירת מקרי אונס.

נצ"מ רונן אבניאלי, מפקד מרחב לכיש, בעדכון על חקירת האונס באילת. צילום: משטרת ישראל

אתמול עוכבו לחקירה במשטרה שני קטינים נוספים ומעצרם של חשודים נוספים בפרשה הוארך. בעלת המלון שוחררה למעצר בית בתנאים מגבילים לאחר שטענה שלא ידעה על הפשע המתרחש במלונה. מהמשטרה נמסר כי צפויים מעצרים נוספים עם התקדמות החקירה.