גל החום המתמשך גרם לנזקים כבדים המוערכים בכ-15 מיליוני שקלים לגידולים חקלאיים. על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מאז תחילת גל החום, לפני כעשרה ימים, התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-600 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו לגידוליהם כתוצאה מהחום. 

בקרן ציינו שהדיווחים התקבלו ממגדלים מכל רחבי הארץ. חקלאים רבים דיווחו על פגיעות בגידולי תפוחי העץ, האבוקדו, ענבים, עגבניות ומלפפונים. 

עוד עולה מהפניות, כי נזקים כבדים נגרמו גם למגדלי העופות כתוצאה מהחום הכבד.

ענבי יין שנפגעו באזור בן שמן (צילום: אפי אברהם)ענבי יין שנפגעו באזור בן שמן (צילום: אפי אברהם)

הפגיעה המשמעותית ביותר שנגרמה כתוצאה מהחום הכבד הייתה בגידולי הפירות הנמצאים בימים אלה טרם קטיף. מכות השמש גרמו לעתים לצריבות של הפרי על העצים. צריבות אלו פוסלות את הפרי לשיווק בהמשך.

בקרן ציינו עוד, כי במקרה של התפוחים, החום הכבד ששרר בגליל העליון וברמת הגולן (אזורי הגידול המרכזיים של התפוחים) גרם לכך שהטמפרטורה הפנימית של התפוחים על העצים זינקה והביאה, במקרים רבים, להתבשלות של הפרי על העץ כתוצאה מהחום.

תפוחי סטארקינג אדומים ברמת הגולן (צילום: מוחמד בשיר)תפוחי סטארקינג אדומים ברמת הגולן (צילום: מוחמד בשיר)

קנט הודיע בעקבות גל הפניות על הגברת פעילות המעריכים שיוצאים למטעים על מנת לקבוע בהקדם את ההיקפים המדויקים של הנזקים.

בקנט הוסיפו, שנזקי גל החום הנוכחי מצטרפים לנזקים הכבדים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מההתחממות הגלובלית והתגברות מקרי הקיצון בשנים האחרונות. מנתוני הקרן עולה, כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון שקל בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון שקלים.

"הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו, הגבוהים כיום פי-150 מאלו שהיקפם נמדד לפני כ-30 שנה, מתבטאים בשטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים,  גלי קור קיצוניים, שריפות, התפרצות של מזיקים  ומחלות", ציין מנכ"ל קנט, שמוליק תורג'מן.

לדבריו, בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה וישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים, על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. 

"הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר לצורך שמירה על אספקה טריה וסדירה של תוצרת חקלאית כחול-לבן ומניעת תנודתיות בהיקפי התוצרת שיובילו לקפיצות משמעותיות במחירים", סיכם.