"איטליה זאת לא רק מדינה, איטליה זה state of mind", אומרת כליליה די קוניסליו, מנכ"לית לשכת התיירות של אטליה בישראל (ENIT), המשמשת גם כמנכ"לית לשכת המסחר ישראל–איטליה.
לאחר כמה חודשים שבהם נאלצו מיליוני התיירים שתכננו לפקוד את איטליה בכלל ואת רומא בפרט להביט בתמונות הקולוסיאום השומם, הם סוף־סוף מורשים - ואף מתחילים - לחזור. די מדהים ביחס למדינה שנחשבה למוכת קורונה בגל הראשון של הנגיף. רק שהאיטלקים לא מסתפקים בתיירים מ"שאר העולם", אלא רוצים, האמינו או לא, דווקא אותנו, הישראלים.
בשנת 2018 ביקרו באיטליה בסך הכל 63.5 מיליון תיירים. הנתונים לשנת 2019 עוד לא פורסמו במלואם, אך ללא ספק יש מגמת עלייה. בהקשר הישראלי: בשנת 2019 הגיעו לאיטליה קרוב ל־250,000 ישראלים - עלייה של 3.5% לעומת 2018. היעדים הפופולריים ביותר באיטליה בקרב הישראלים בשנת 2019 היו רומא, מילאנו, נאפולי, ונציה וטוסקנה.
איטליה היא המדינה המערבית הראשונה שספגה בגל הראשון של הקורונה את אחת המכות הקשות, וכעת נדמה שהיא מתאוששת, לאט אבל בטוח. היא מסומנת כמדינה ירוקה שמצליחה להתגבר בינתיים על הגל השני של המגיפה, אם כי לדבריה של די קונסיליו אי אפשר לשפוט בוודאות אם המצב טוב יותר או טוב פחות ממה שקורה במקומות אחרים. "אני לא יודעת אם איטליה במצב הרבה יותר טוב, מכיוון שבסופו של דבר המדדים הללו נעשים על פי מספרי בדיקות, והכל יחסי בסופו של דבר".
ובכל זאת, איפה טעינו בהשוואה לאיטלקים?
"אני חושבת שבאיטליה ובישראל עשו את אותן הטעויות. מכיוון שבסופו של דבר אולי הבעיה היא לא במגיפה ולא במי שמנהלים אותה כמו בתרבות האנושית: האיטלקים והישראלים הם לא איסלנדים. הם אנשים שצריכים משפחה וחברים מסביב, וזה מה שטוב בנו. אבל זה גם מקשה קצת על השמירה המדוקדקת של שמירת המרחק בחברה".
מי מבזבז הכי הרבה?
כך או כך, בקיץ האחרון עשו האיטלקים את המרב כדי לעזור לכלכלה שלהם, שמבוססת ברובה על תיירות, להתאושש עד כמה שאפשר. המלונות נפתחו, וכך גם החופים, המועדונים והמסעדות. במוזיאונים נרשמה תנועה של תיירי פנים לצד תיירים גרמנים ואנגלים שנחשבים לבזבזנים הגדולים. אלה שבדרך כלל העדיפו לבלות את הקיץ שלהם בספרד, בחרו לעשות זאת הפעם באיטליה, שגם בה יש שמש, אוכל משובח ומוזיאונים, אך בניגוד לספרד המצב הבריאותי בה נחשב לטוב הרבה יותר.
"נתנו לאנשים לעבוד ולהתפרנס בקיץ, לא סגרו שום דבר, ועכשיו בגלל התחזיות של החורף, צריכים לחשב את הדברים מחדש ולעשות זאת בחוכמה", אומרת די קונסיליו ומסגירה עוד קו דמיון לישראל: "מגמה אחת יפה ומעניינת ראינו בקיץ האחרון והיא שהאיטלקים - שבדרך כלל רגילים לבלות את חופשות הקיץ שלהם במדינות אחרות - בחרו להישאר במדינה ולנפוש בתוכה, במקומות שבדרך כלל איטלקים לא יוצאים לנופש בהם. זאת הייתה התמורה שהצליחה לאושש קצת את המצב".
כשדי קונסיליו אמרה "בזבזנים" מיד חשבתי על התייר הישראלי הממוצע, ומבדיקת נתונים קטנה, מתברר שלא טעיתי מאוד. לפי נתונים הנכונים לשנת 2019, סך כל ההוצאות של מטיילים ישראלים באיטליה הסתכם בכ־110 מיליון יורו, עלייה של 3.8% לעומת שנת 2018.
על מה אנחנו מבזבזים?
"הישראלים לא מבזבזים כל כך על מלונות יוקרה, הם בדרך כלל אוהבים שופינג, ושם עיקר ההוצאות שלהם, אבל גם במסעדות ועל דברים שבדרך כלל לא אוכלים בישראל. במבט כללי, בין אם מדברים על משפחות עם ילדים בטיול באגם גארדה ובין אם על אנשים אמידים בטיולי ספא או על סטודנטים ברומא, לכולם יש מכנה משותף אחד: שופינג.
אם תגיעי לשופינג סנטר בכל צפון איטליה, תשמעי רק עברית. נתקלתי בקופאית אחת בפריימרק מחוץ לוורונה ששאלה אותי פעם כמה אנשים אנחנו בישראל, כי מבוקר עד הערב היא ראתה רק ישראלים וחשבה שאנחנו 200 מיליון איש פה. אז אמרתי לה לא, זה רק שכולם באים לפה ספציפית לעשות קניות".
אם נחזור לרגע לנתונים: מרבית הישראלים מעדיפים חופשה המשלבת תרבות ואומנות בערים באיטליה. טיולים אלו הם ההוצאה המרכזית של הישראלים באיטליה, שמסתכמת בכמעט 55 מיליון יורו, שהם 50% מכלל ההוצאות. לאחר מכן מדורגות החופשות בחופי איטליה, שהן 12.9%, עם הוצאות של 14 מיליון יורו, וחופשות ספורט, עם קרוב ל־6 מיליון יורו. מספר הלינות של ישראלים באיטליה בשנת 2019 עמד על 950 אלף.
41% מכלל ההוצאות של מטיילים ישראלים באיטליה בשנת 2019 היו במחוז לאציו, שבירתו היא העיר רומא, לאחר מכן מחוז לומברדיה, שבירתו מילאנו, ומחוז קמפניה, שבירתו נאפולי, עם 20% ו־11% בהתאמה. מרבית התיירים הישראלים לנים בבתי מלון ובאתרי נופש, ובמהלך שנת 2019 הוציאו על לינה כ־66 מיליון יורו, שהם 61% מסך כל ההוצאות. אירוח אצל קרובי משפחה וחברים הם 12% מסך ההוצאות, עם 13 מיליון יורו, ואילו השכרת בתים או דירות הם 10% מכלל ההוצאות, עם 11 מיליון יורו.
אפשר להבין מדוע האיטלקים מתגעגעים אלינו כל כך, לכן המיזם WE MISS YOU ITALY ירוץ בשבועות הקרובים ברשתות החברתיות ובעמודי הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם של לשכת התיירות של איטליה בישראל - BeItalia. מטרת הקמפיין, שיעלה תמונות מהאתרים המוכרים יותר או פחות, כולל סיפורים מרתקים, היא לא לעודד אנשים להזמין חופשות קדימה, כי עוד חזון למועד, אלא בעיקר לפרוט על מיתרי הרגש והנוסטלגיה של הישראלים שאוהבים כל כך את איטליה וגם להציע להם חופשה עתידית ברגע שיתאפשר.
"אנחנו בונים על זה שברגע שיפתחו את השמיים, הישראלים יחזרו לבקר אצלנו, אבל בצורה קצת אחרת. ילכו לבקר במקומות שפחות מכירים ולא לטיולים הקלאסיים המוכרים ברומא או בפירנצה".
למה בחרתם דווקא בכיוון הזה? כי את רומא אפשר לראות עד אינסוף.
"ראינו איך בקיץ האחרון אנשים ניסו להימנע מהערים הגדולות בגלל ההתקהלויות והעדיפו מקומות רחוקים, מקומות נידחים יותר. אנשים העדיפו לא ללכת לבתי מלון, אלא לשכור רכב או אופניים. יש עלייה גדולה מאוד בהשכרת כלי רכב ואופניים חשמליים. אנשים נסעו לכל מיני מקומות מוכרים פחות, והערים הגדולות, המוזיאונים ובתי המלון עדיין לא חזרו לעצמם כי כולם מנסים למצוא משהו אלטרנטיבי, לא להתקהל ולא להידבק. וכיוון שהווירוס עוד לא חלף מהעולם, זה כיוון שאנחנו רוצים להציע גם לישראלים".
היכן למשל?
"מקומות נניח בחבל פוליה, אוסטוני, שאני בטוחה שלא שמעת עליו. משהו מהמם. קל לומר כמה מעניינת פירנצה וכמה יפה ונציה, אבל ישראלים מכירים את זה ויודעים את זה לפעמים אפילו יותר טוב ממני. אני מקבלת הצעות מישראלים 'מה את עושה שם, לכי למקום אחר במקום!'.
לכן רצינו לתת מבט על מקומות שלא מכירים, וזאת הזדמנות לקדם את התכנים הללו בזמן שבוע האוכל האיטלקי שיתקיים בנובמבר ובמהלך מרוץ הג'ירו שיתקיים בחודש הבא. הכיוון הוא לדבר את הלב של הישראלים, מעניין אותנו הקהל הישראלי הרחב, ולא רק ה־VIP, אנחנו רוצים לדייק במה שהם זקוקים לו בנופש ומקווים שנקבל את זה בחזרה מכיוון שאנחנו באמת זקוקים לזה".
עם הפנים לאביב
די קונסיליו במקור מרומא, והיא בישראל לסירוגין משנת 1990. אמה ובני משפחתה המורחבת, שאותם לא ראתה בשנה האחרונה, מתגוררים ברומא ובסביבתה.
זה נכון לומר שרומא ספגה פחות מצפון איטליה?
"לא הייתי אומרת. הקהילה היהודית ברומא היא כמו שטייעטל בתוך העיר, וגם שם היו אבידות. אנחנו עושים הכל יחד, כולנו משפחה קרובה וגוש אחד. חשבנו שלנו זה לא יקרה".
איך נראתה העבודה שלך בחודשים האחרונים?
"אחרי שהייתה לנו תוכנית עבודה מסודרת מאוד ל־2020, בפברואר הכל השתנה, כמו אצל כולם. בשלב הראשון, בגלל הבלגן הגדול שהיה באיטליה, התבקשנו לבדוק דרך לשכת המסחר כל מיני אפיקים לשיתופי פעולה עם טכנולוגיות ישראליות בתחום הרפואה המתקדמת בעיקר, וחיברנו בין אנשים שיש להם את הטכנולוגיות בישראל לבין הממשל האיטלקי. אחר כך, כשסגרו את השמיים, היה קצת קשה.
נעלבתם?
"האיטלקים הבינו מיד שזה לא אישי. וחשוב לי לציין שישראל התנהגה יפה מאוד גם מבחינת התקשורת. בניגוד למדינות אחרות שקראו להתרחק מאיטלקים ומעסקים של איטלקים, פה זה לא קרה בגלל החברות העמוקה בין שתי המדינות".
איך משקמים תדמית, בעיקר בפן התיירותי?
"זה קשה מאוד. קודם כל בגלל הקשרים שיש לנו עם האנשים שעוסקים בתיירות, שנמצאים במצב לא טוב, ואנחנו מרגישים צורך לתת להם אופק ותקווה שיום יבוא והתיירים יחזרו. גם אם כרגע אין מה לעשות והשמיים עדיין סגורים, לישראלים אנחנו מנסים לתת לעשות כמה שיותר פרזנטציות, בתקווה שכשהשמיים ייפתחו, כולם יהיו מוכנים לקהל הישראלי, שיחזור בוודאות.
אנחנו לא חוששים מזה. לישראלים יש קשר יותר מדי עמוק עם איטליה, וכולם מרגישים גם קצת איטלקים. גם האיטלקים אוהבים מאוד את הישראלים, הם חושבים שהישראלים הם קצת כמוהם, למרות שזה לא ממש נכון".
כמה זמן להערכתך יארך השיקום?
"הייתה לנו תקווה שזה יקרה עכשיו, בחגים, אבל זה לא קרה. יש לנו עוד חורף, שלפי כל ההערכות יהיה קשה, אז הצפי הוא באביב. לנסיעות עסקים הם פתוחים יותר כרגע, לפני יומיים פתחו אפשרות ללא בידוד לאנשים שצריכים לנסוע לתערוכות ולשבועות האופנה. אני מניחה שזה ייקח עוד קצת זמן אבל אני אופטימית".
ולא על התיירות לבדה ייכון הקשר הישראלי־איטלקי, שכן בין שיתופי הפעולה הנוספים שמקדמת די קונסיליו דרך לשכת המסחר ישראל־איטליה יש כמה מיזמים שתפסו תאוצה בחודשים האחרונים, בהם תוכנית לקידום סטארט־אפים איטלקיים בישראל.
"מה שלישראלים זה מובן מאליו, לא תמיד מובן מאליו לאיטלקים, שאומנם יש להם את החשיבה, היכולת לייצר ואת הקשרים הדיפלומטיים עם כל העולם, אבל אין להם חדשנות. הם לא יכולים לחשוב על חדשנות, ובישראל יש את זה בשפע. ועל כך מבוססים שיתופי הפעולה שלנו, לתת את ההזדמנות ליזמים האיטלקים להיכנס לאקסלרטור ישראלי ולהבין איך עושים את זה פה. אנחנו לא תמיד מבינים איזה הון יש פה של ידע מבחינה טכנולוגית".
כמו כן מנסה די קונסיליו לקדם ולייצא לאיטליה את החדשנות הטכנולוגית הרפואית שיש בישראל וצמחה עם הקורונה. "האיטלקים טובים מאוד ברפואה המסורתית. מה שחסר להם זה החלק של הציוד הרפואי, והבינה המלאכותית שמחברת את הרפואה למכונות. כל החלק הזה חסר לגמרי. הם מבינים שפה יש, ויש בהחלט כוונה להעמיק שיתופי פעולה גם בנושא הזה".