"חיוני לאשר את תקציב המדינה ל־2021 כמה שיותר מהר ואסור להתגלגל עם התהליך לתוך 2021. אישור התקציב זה כמו לעלות על אוטוסטרדה - במקום לנסוע בכביש משובש". כך אומר ל"מעריב" נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
אם היו ספקות לגבי הצורך הדחוף באישור התקציב גם לשנת 2021 ולא רק לשנת 2020 (שזה בעצם תקציב לשמונה ימים), אומר הנגיד ל"מעריב" את הדברים הנחרצים הבאים: "אנחנו כבר מבינים שההשפעה הכלכלית של הקורונה לא תסתיים במחצית 2021, ולכן חייבים לאשר תקציב כמה שיותר מהר ולהתאים את הכלים התקציביים לצורך ההתמודדות עם המשבר. היציאה מהמשבר לצמיחה כלכלית מצריכה התנעה של תהליכים מאיצי צמיחה וחייבת להיות מגולמת בתקציב".
בתשובה לשאלה האם במקביל להכנת התקציב יש צורך גם בתכנון הדרכים ליציאה מהמיתון בטווח הארוך, מוסיף פרופ' ירון: "אף שמדובר בתקציב מרחיב ב־2021, צריך לקבוע איך מתכנסים לאורך השנים הבאות לכיוון המסגרות הפיסקליות הנכונות טרום המשבר (צמצום הגידול בגירעון - י"ש)".
בתשובה לשאלה לגבי הסכנות הטמונות באי־אישור התקציב, הוסיף הנגיד: "נקודת הפתיחה של יחס החוב/תוצר עם הכניסה למשבר הייתה נכס אסטרטגי. ככל שהתקציב יבוצע מהר יותר, למרות המגבלות, כך הדבר יסייע להגברת הוודאות למגזר העסקי ולמשקי הבית".
"ללא ודאות מוציאים כספים לצריכה ויש סימני שאלה רבים", אמר עוד ירון. "אין שום סיבה שהממד הזה, של התקציב, לא ייפתר בהקדם האפשרי. התקציב משקף בראש ובראשונה את ההעדפות ומתווה דרך לעתיד". לסיום ציין הנגיד כי "ההתמודדות חשובה ונותנת ודאות לעתיד. אם נתגלגל לתוך 2021 ללא תקציב ונהיה עם תקציב המשכי, לא רק שנהיה ללא תקציב מסודר, אלא שנמצא את עצמנו בתקציב המשכי, הכפוף לכלל ההוצאות - וזה יהיה תקציב מרסן".
הגירעון עולה
למרות אזהרות הנגיד, שר האוצר ישראל כ"ץ טען כי אישור תקציב 2020 נמצא בהליכי הכנה וכך גם התקציב ל־2021. גורמים באוצר טוענים מנגד שהעבודה על הכנת התקציב מתנהלת בעצלתיים. על פי נתוני האוצר, הגירעון בתקציב בשנה האחרונה, שהסתיימה בסוף ספטמבר, זינק ל־123 מיליארד שקל והגיע ל־9.1% מהתוצר. על פי ההערכות, הגירעון יגיע עד סוף השנה ל־180 מיליארד שקל לפחות - ויהווה יותר מ־13% מהתוצר.