גבול הצפון: אחרי תרחיש הקיצון שביצע חמאס נגד ישראל ב7 באוקטובר, בצה״ל כבר לא לוקחים תרחישי יחוס כדבר דמיוני. בתרגיל שמתקיים מאז תחילת השבוע בגבול הצפון, צה״ל תרגל במשך 30 שעות קרבות הגנה לאורך כל גבול הצפון. כאשר אחד התרחישים בחן את יכולת צה״ל להתמודד עם התקפת פתע על העיר נהריה, עיר מרכזית עם עשרות אלפי תושבים, כאשר היא הותקפה בפשיטה של מאות מחבלים שניסו לחדור מהאוויר, מהיבשה ומהים וניסו לכבוש את העיר. במקביל התמודדו הכוחות עם נסיונות כיבוש ישובים נוספים בגבול הצפון, מתקני צה״ל ומוצבים לאורך הגבול.
אמש עבר התרגיל לשלב השני בו צה״ל עובר מהגנה להתקפה לתוך שטח לבנון. במהלך הלילה צה״ל נדרש אף לתרגל תרחישים של עצירה של נסיון להעביר חטופים בהיקפים שונים משטחה הריבוני של ישראל לתוך לבנון. בצה״ל החליטו שלא לעשות ״הנחות״ לכוחות המתורגלים, מל״י (מרכז לאמון יבשה א״א) הכין את התרגיל באופן שבו תרחישי הייחוס היו קיצונים כדי להביא את הכוחות לקצה.
בין המתורגלים ישנה מסקנה כי בחלק מהמקומות לא הצליחו בתרגיל. היו פה מקומות בתרחישים שהיו צריכים לקום ממשברים גדולים, לא ארד לתרחיש ספציפי, אבל יש מקומות בהם גדוד נכשל במשימתו בצורה חמורה, והיו צריכים לעשות החלפת סד"כ, או גזרה אחת שמצליחה והשנייה נכשלת.
קצין הבכיר סיפר על תרחיש התמודדות עם כיבוש העיר נהריה וישובים נוספים בגליל ואמר כי תורגלו פה גם שילוב עם חיל האוויר במסות מאוד מאוד גדולות וגם תרחישים של מסות קצת יותר קטנות וגם גדולות בהרבה מאוד מקומות.
בצה״ל מתייחסים למצבו של חיזבאללה והאם הוא בכלל יכול לאתגר את צה״ל בתרחיש קיצון. נכון לשעה הזו האם הוא יכול לעשות תרחיש כמו שתרגלנו כמו שיכל לפני? כנראה לא. אבל נקודת המוצא היא שצריך להתכונן לקל ולחמור ביותר. מה יקרה? אין לדעת. תורגלו המון דפאות. יאמר לזכותם של מל"י שהם לקחו את המתרגלים בין הסביר ללא סביר לא מעט פעמים. זה היה מהיבשה, מהאוויר והים.
בצה״ל, כך נראה, מבינים כי גם התקפה של חיזבאללה עשויה להגיע בהפתעה. נקודת ההנחת יסוד זה שהדבר יקרה בהפתעה. לא כי אני לא אוהב את המודיעין אני פשוט מניח שלא את הכל המודיעין ידע, כן חלק אך לא הכל. לכן כל התרחישים היו בהפתעה כדי שנוכל לחבר את הנקודות לכדי תמונה. אני מכיר וקורא את החומר המודיעיני, הם נפגעו קשות ביכולות שלהם – אבל הם מנסים. היום המסות וסנכרון המאמצים שלו מאוד מאוד מוגבלים.
לדבריו מארגני התרגיל יצרו תרחישים שהתבססו על היכולת של חיזבאללה לפני המלחמה וגם עם הערכות יתר על חוזקו הצבאי של חיזבאללה. הגיעו מהים מהרבה מקומות, לא רק מעל המים. באופן עקרוני בים השת"פ הוא שחיל הים צריך לעצור אותם בים. ביבשה ידוע שלא מפסיקים לפעול בלבנון, והדבר הזה הוא נותן לנו שני דברים לטווח הקצר והארוך יחד. הוא נותן לנו להמשיך לסרוק ולוודא שאין שיקום וכדומה. בנוסף זה נותן לארגן את מרחב האבטחה בצורה כזו שיהיה לו קשה להוציא מחלק מהמקומות את נתיבי ההפצצה שלו.
אחד מהמפקדים שמנהל את התרגיל ובוחן את תפקוד הכוחות המתרגלים אמר כי בכוונה נתנו תרחישי קיצון שהעמיסו על המערכת, אבל לא הייתה קריסת מערכות. אין ברירה אלא ללמוד מתקופת הכשלון של ה-07.10, רואים שהמערכת מתפקדת אחרת. לא יודע מה להגיד לגבי מה היה קורה אם. אבל על אף שהקשנו עליהם הם הצליחו להשתקם.
בפיקוד הצפון אומרים כי מאז 7 באוקטובר צה״ל שינה באופן דרמטי את תפיסת אבטחת המרחב הצפוני: ראשית צה״ל פרס חמש מוצבים חודרים בתוך דרום לבנון והם חולשים על השטח שלפני ישובי הגליל ומשמשים מגן קדמי. בכל ישוב הציב צה״ל לצד כיתת הכוננות הישובים ששודרגה בכח אדם ובאמצעים גם מחלקת חי״ר. במקביל צה״ל שיפר את יכולת האש והקטלניות וכן הקים גדודים ייעודיים ויחידות התערבות גזרתיות שאמורות לתת מענה ראשוני בקרב הגנה.
קצין הבכיר אומר כי מעבר לכל מה מטריד אותו? זה לא משחק מילים – זה בעיקר מה שהוא לא יודע, מתי ואיפה. "אני יודע להעריך את הדפאות, משתדל לתרגל על הקצה כמה שניתן", הוא מוסיף.