שבעה חודשים חלפו מאז פרש הרמטכ"ל רא"ל במיל' הרצי הלוי מתפקידו. הוא עשה זאת אחרי שקיבל על עצמו את האחריות למחדל שבעה באוקטובר.
לאחרונה הוא נצפה פוקד טקסי הלוויה של לוחמים וחברי כיתות הכוננות שנפלו בקרבות ונחטפו לעזה והוחזרו במסגרת ההסכם. התצלומים מציגים אדם כאוב, שפניו מעוטרות בזקן קצוץ מטופח. הוא נראה שונה מהרמטכ"ל ה-23 של צה"ל שהציבור הכיר. לאחרונה הוא מרבה לעסוק בספורט, והוא רץ ורוכב על אופניים בשעות המוקדמות של הבוקר.
ההחלטה לפקוד את המשפחות ולהגיע לכל הלוויה של חלל צהל חטוף או של חבר כיתת כוננות (שהם מוגדרים חיילים במילואים - א"א) באה מתוך ערכים שהוא מאמין בהם, ואחריות שלו כמי שעמד בראש הצבא. לפני כל הגעה למשפחה שכולה או להלוויה ואזכרה הוא מבקש את רשות בני המשפחה. הוא בתהליך עם המשפחות. אשתו שרון פקדה את כלל המשפחות של החללים האזרחים והחיילים. זה היה כאשר הלוי ניהל את המלחמה בשבעה חזיתות. עכשיו כשהוא משוחרר הוא עושה את זה איתה.
כל המשפחות עד היום רצו לפגוש בו. לדבר איתו. היו גם כאלה שיזמו והזמינו אותו. היו שביקשו כי יישא דברים בטקסים. כרגע הוא מנסה להצניע. חשוב לו שהדברים לא יוצגו כמשא יחסי ציבור שלו.
הוא עושה את זה מתוך אמונה עמוקה, מתוך כאב. זאת אולי הסיבה שהוא מתעקש להיות כאחד האדם בשורות הקהל, ולא במתחם ההושבה השמור לבני משפחה ובכירים שמגיעים לטקסים. הוא לא רוצה לבלוט - הוא רוצה לכבד ולכאוב עם בני המשפחה והחברים.
מאז שהשתחרר הוא ביקר בכל קהילות העוטף, והתייצב לשיח מעמיק נוקב. הוא בא לשמוע, להקשיב - פחות להשמיע הסברים. גם כשהיה קצין צעיר הוא דרש מעצמו ומאנשיו לעמוד באמירה "תסתכלו לבעיות בעיניים". גם היום הוא מאמין בכך. חשוב לו לשמוע את טענות המשפחות, את הכאב שלהם. הוא היה הרמטכ"ל בשבעה באוקטובר. הוא פיקד על החיילים שנפלו בקרבות. הוא עמד בראש המערכת הצבאית שהפרה את החוזה להגן על האזרחים שהופקרו לגורלם.
לעיתים המעמד לא קל, הוא יודע שצריך אומץ לעמוד מול משפחות שאיבדו את היקר להם מכול, וזה קרה במחדל שהתרחש במשמרת שלו. הלוי הוא לא האיש שיברח מאחריות, שינסה לחמוק מהביקורת. הוא התעקש על תחקירי שבעה באוקטובר. הוא מאמין כי התחקירים הם מקצועיים וירדו ברובם הגדול לשורש הדברים: הם ניתחו את הקרבות, והצביעו על התקלות ומעשי הגבורה של אזרחים ולוחמים.
צה"ל של הלוי תחקר את הקרבות, בניגוד לצה"ל של 1973 - אז החליטו בצה"ל כי זה בעייתי לתחקר את הקרבות, את המחדל שהיה פצע פתוח, והוא יפגע במורל של הצבא והציבור. הוא האמין כי אסור לצה"ל לעבור לסדר היום אחרי הכישלון, אלא דרש ביצוע תחקירים בכל הרמות בצבא. הוא סבור כי התחקירים שיפרו מקצועית את צה"ל, והוא רואה כיצד מחליפו רא"ל אייל זמיר מוביל את הלמידה מהתחקירים ומיישם אותם היום בצה"ל.
הרצי הלוי מאמין שהכישלון של שבעה באוקטובר הוא לא כשל נקודתי אלא כשל מערכתי, חוצה קדנציות של ממשלות, רמטכ"לים ומפקדי פיקודים. הוא מאמין שחייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית.
אחד החברים שלו אמר לו שהאירוע החמור הבא יפקוד את מדינת ישראל כנראה בשמונה באוקטובר 2073. למה? כי בין מחדל מלחמת יום כיפור לשבעה באוקטובר 2023 חלפו חמישים שנים ויום. לכן הרצי הלוי מאמין שכדי להגיע לאירוע הבא מוכן - נדרש להתכונן ולהיערך באופן יסודי ועמוק.
לשיטתו, כדי לחקור הכי רחב והכי עמוק את האירוע הזה לא יספיק אדם אחד או גוף אחד אחראי, וזה לא רק צה"ל ולא רק השב"כ. על הדרך לשיטת הלוי להקים ועדת חקירה ממלכתית הוא דיבר בדברי הפרידה שלו כרמטכ"ל: "אני רואה באחריות עניין ערכי ולא משפטי, האחריות לאזרחים, למפקדים ולחיילים שנלחמו בחירוף נפש ולא שבו, לאנשים שחיכו לצה"ל שלא הגיע, לפצועים, לחטופים כולם. בשבעה באוקטובר צה"ל כשל. היה כאן כישלון עמוק, אך אין זה נכון שכישלון בסדר גודל כזה יתוחקר רק בצה"ל ובשב"כ".
הוא הדגיש: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית נחוצה וחיונית – לא כדי להאשים, אלא בראש ובראשונה כדי להגיע לשורש הבעיות ולאפשר תיקון". הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, היחיד כיום בצמרת הביטחונית והמדינית של שבעה באוקטובר שלא קיבל כל אחריות על חלקו במחדל ומתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית וגם מסרב לפנות את תפקידו אחרי המחדל, ואמר לו: "אני יודע, ראש הממשלה, שככל שעולים בדרג, אישור הפעולות קשה יותר והאחריות כבדה יותר".
הלוי היה רוצה להשלים כהונה של ארבע שנים כרמטכ"ל. שבעה באוקטובר היה אירוע כל כך חמור וקשה, ולמרות שהצליח להוביל את צה"ל כבר באותו היום לתיקון המצב הטקטי בשטח ולאחר מכן להצלחות בכל חזיתות הלחימה - הוא הבין כי זה לא נכון מכל בחינה שהוא זה שישלים את התיקון. הוא מאמין שבעוד 12 או אולי 15 שנים הוא יגיע להרצות בפני בכירי צה"ל על מחדל שבעה באוקטובר. הוא לא רוצה להגיע מתוך פוזיציה של מתגונן שמסנגר על עצמו, אלא דווקא להציף את הכישלונות והטעויות שלו ושל המערכת שעליה פיקד. כדי שניתן יהיה ללמוד.
בינתיים הוא צולל ופועל בחלק ניכר מהזמן כדי לעבור על חומרים, על מסמכים, על פקודות והנחיות שלפני ובמהלך שבעה באוקטובר לקראת ועדת חקירה או בדיקה שתבוא.
בשבעת החודשים הראשונים לאחר השחרור הוא לא הספיק לנוח יותר מדי. הוא אומנם ישן קצת יותר שעות בלילה, לטיול אחרי צבא הוא לא יצא - הוא מעדיף לטייל בנחלים ובשבילים בישראל. לטענתו הם הרבה יותר יפים מכל מסלול טיולים בחו"ל.
שינוי הלוק עם הזקן הוא תוצאה של מהלך אקראי. כמה ימים הוא לא התגלח, התוצאה מצאה חן בעיני אשתו שרון והילדים - וכרגע הוא מסתובב עם הלוק המזוקן החדש. הוא מתכוון כרגע להמשיך במסע בין הקהילות, משפחות החללים והפצועים. הוא מאמין שהוא צריך לתת להם תשובות ולהיות שם איתם.