מהפכה, כמעט כל מהפכה, טורפת את מנהיגיה. רק כדי לסבר את האוזן: המהפכה הצרפתית - רובספייר שלח מאות צרפתים לגיליוטינה, עד שגם הוא הועלה עליה. המהפכה הרוסית באוקטובר 1917 - ראשי הבולשביקים חוסלו בטיהורים של סטאלין. סין – מהפכת התרבות בלעה מנהיגים בכירים, ובהם ליו שאוצ’י ודנג שיאופינג.
איראן – אחרי נפילת השאה, חומייני חיסל שותפים ליברלים ושמאלנים. מהפכה היא לא רוטוויילר שאתה יכול לשים לו רסן פה ולשחרר אותו כדי שיתקוף את אויבך כשתמצא לנכון, אלא גולם צמא הרס שלבטח יקום על יוצרו.
השבוע פורסם ב״מעריב״ סקר מרתק, אשר משרטט את רשימת הליכוד לכנסת הבאה לכשייערכו הבחירות. ייתכנו שינויים כמובן, אך המגמה מדברת בעד עצמה. כשבאפריל השנה ציינתי בטור זה כי ״האגרוף הצהוב־שחור השתלט על מפלגת השלטון והמסרים שהיא משדרת זהים לאלה של איתמר בן גביר״, לא העליתי בדמיוני כי המיזוג האידיאולוגי יתממש בתוך חודשים ספורים.
לחצתי על הלינק בטלפון הנייד, נחשפתי לפרצופים שבחמישייה הפותחת, ולא זיהיתי את המועמד שחותם את הרשימה. אלמוג כהן מי? אולי הכוונה ליוסי כהן, ראש השב״כ לשעבר שנחשב פעם ליורש הכתר האפשרי בליכוד? או לאלי כהן, שר האנרגיה וחבר בסיעה? הסתבר כי לא נפלה טעות בהקלדה.
מתפקדי הליכוד אכן דירגו בסקר במקום החמישי את אלמוג כהן, הח״כ שרשום עדיין בסיעת עוצמה יהודית אך מתהלך לו לבדו. אלי כהן חותם את העשירייה הראשונה. ישראל כ"ץ, שר הביטחון ה״התקפי״, שולב בחמישייה הפותחת. בראש הרשימה - יו״ר הכנסת אמיר אוחנה, שהורה לסלק בכוח מיציע האורחים את משפחות החטופים ביום פתיחת מושב הקיץ. מלבד אוחנה, כ"ץ ויריב לוין לא נותרו ותיקים בצמרת.
ממשלה לא מספיק "קרבית"
והדובדבן שבקצפת: הגברת הראשונה בליכוד (לא, הכוונה לא לשרה נתניהו) צפויה להתחלף. טלי גוטליב, ההיא מהקרקס, מזנקת למקום השני ודוחקת את מירי רגב הנהנתנית למקום ה־11. גוטליב עוקפת גם את יריב לוין, שהתדרדר למקום התשיעי, ובקבוצות של תומכי המפלגה ברשתות החברתיות כבר מכתירים אותה כשרת המשפטים הבאה.
מי שנדהם ביום שלישי למשמע דבריו של שר המשפטים המכהן, שנזכר לפתע בכבודם של השופטים ושל מאבטחי בתי המשפט ועשה ״נו־נו־נו״ לגוטליב, יגלה את פתרון החידה בתוצאות סקר המתפקדים.
הקו שבחרה גוטליב הוא קו אנטי־ציוני מובהק, אך אין בו חידוש. היא פשוט אימצה את הנרטיב של ימין קיצוני אנטי־ממלכתי. בנקודות מסוימות, הנרטיב של הימין הקיצוני חופף את הנרטיב החרדי השולט במגזר ולו באופן רשמי. שני הנרטיבים שוללים באופן עקבי הכרה במדינה.
ההבדל הוא שההנהגה הרוחנית החרדית מנחה את חסידיה (הליטאים של היום כפופים להנחיות רבניהם כמו חסידים לכל דבר ועניין) לא להכיר במדינת ישראל בשל היותה מדינה חילונית.
מאידך, הפעילים המרכזיים של התנועה הכהניסטית נכון להיום ואנשי נוער הגבעות (נרשמת כמובן חפיפה בין שתי הקבוצות) אינם מכירים במדינה, משום שמבחינתם היא אינה ״התקפית״, נשלטת על ידי אליטות השמאל ומונעת מאזרחיה היהודים להגן על עצמם. גם מבחינתם, כמו מבחינת החרדים, המדינה היהודית אמורה להתנהל כמדינה תיאוקרטית אך המרכיב הלאומי מבחינתם גובר בחשיבותו על המרכיב הדתי.
שני הנרטיבים מעודדים שימוש בכינויים ״יודנראט״ ו״נאצים״ כלפי נציגי המדינה, שופטים ושוטרים. אשר לחיילי צה״ל, מפגינים חרדים אינם מהססים לכנותם ״נאצים״, ואילו נוער גבעות ידביק לחיילים את הכינוי רק כשהם מתעמתים ישירות עם הצבא. שני הנרטיבים התקיימו במשך עשרות שנים - הראשון, מאחורי החומות של האוטונומיה החרדית; השני, בשוליים של השוליים של החברה הישראלית.
אנטי־ציונות בבייס
בנימין נתניהו הקפיד בעבר להסתייג משניהם, אך לאחר שהקים ב־2019 את הגוש הליכוד־חרדים־חרד״ל, הוא בחר להקצין את השיח, והנרטיבים האנטי־ציוניים חדרו לבייס הליכודי. הממשלה שהקים בדצמבר 2022 העניקה להם לגיטימציה, אז אין פלא שההגדרות והכינויים ההזויים ביותר שגורים היום בפיהם של רבנים, מנחים בערוץ 14 ובתחנות רדיו דוגמת גלי ישראל או קול ברמה, חברי כנסת ושרים.
מי שנמנע משימוש בנרטיב התוקפני האנטי־ציוני, נדחק לשוליים, כולל במפלגה הלאומית הליברלית (הליכוד).
יריב לוין הכריז על מהפכה לפי המסורת הקלאסית של מהפכנים לדורותיהם: בשורה למדוכאים. החלפת האליטות, פגיעה ב״פריבילגים״, דיקטטורה של הפרולטריון (קרי, ״ישראל השנייה״). אבל המהפכה שלו נתקלה בהתנגדות המונית ונבלמה. בשנה האחרונה היא אומנם חודשה, אך היא נתפסת בחלק הלוחמני יותר של הבייס כמקרטעת, ושר המשפטים הולך ומאבד את ההילה של מי שהניף את נס המרד.
טלי גוטליב חטפה את הדגל. היא מדקלמת את המסרים שאינם שונים מהמסרים של עוצמה יהודית ונוהגת בהתרסה שלא הייתה מביישת את איתמר בן גביר. אם חשבתם שהיא התנצלה בפני מאבטח בית המשפט שאותו כינתה ״יודנראט״ לאחר שהתברר כי הבחור עשה במלחמה האחרונה 400 ימי מילואים, אז חשבתם.
גוטליב אינה מתנצלת. ייתכן שלבן גביר יש ממה לחשוש: הצמרת המסתמנת של הליכוד עשויה להבריח מצביעים ממפלגתו. ואשר לשר המשפטים, שנזכר לפתע פתאום בכבוד השופטים - מי שזורע מהפכה משפטית, קוצר את טלי גוטליב.
ולסיום, הבהרה ותיקון. בשבוע שעבר פורסם בטור זה כי ח״כ חנוך מילביצקי הורשע בהליך משמעתי בלשכת עורכי הדין בזיוף מסמכים. לאחר פניית הדוברות של ח״כ מילביצקי, ולאחר שלבקשתי נשלחו לי הפרוטוקול וההחלטה של בית הדין המשמעתי מחוז תל אביב, אני מבקשת להבהיר כי ח״כ מילביצקי הורשע בהתנהלות שאינה הולמת עוד במהלך אימות של שני תצהירי עדות שנועדו לשמש להגנה בהליך משפטי נגד אנשי הכת בני ברוך, ולא בזיוף מסמכים. עם ח״כ מילביצקי הסליחה.