הייתה לי הזכות להכיר מקרוב את מנהיגי החצרות החסידות המרכזיות, האדמו"רים של הדור הקודם. עם אדמו"רי חסידות גור היה לי קשר מיוחד. הפגישות, השיחות, הנזיפות והתגובות שלהם לאירועים ולהתפתחויות במדינה צרובים בזיכרוני ולעיתים מציקים.
הדיווחים על הישיבה האחרונה של חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שדנו בתגובה לחוק הגיוס החדש, גרמו לי לעצב. מה שאפיין את קודמיהם, בתגובותיהם לבעיות ולמשברים שהעיקו על החברה בישראל, היה הדעה הנחרצת שלהם, חסרת ההיסוסים. גם אם היו חילוקי דעות בין האדמו"רים בעניין פתרון לבעיה מסוימת, הם לא התקשו להגיע להסכמה ולאשר תגובה אחידה. לפי הדיווחים, המאפיין הזה לא היה קיים בישיבת האדמו"רים במועצת גדולי התורה.
אגדה חסידית מספרת, שכשנשמתו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, עמדה לרדת לעולם הזה, בא יצר הרע לאלוהים וטען, "אם אתה מוריד נשמה כזאת לעולם, אני אשאר מחוסר עבודה". השיב לו אלוהים, "אל תדאג, אני משאיר לשליטתך את תחום המחלוקת".
המחלוקות של פעם בין החצרות החסידיות היו על טהרת הרעיונות, על דעות, על שיטת ההפצה של החסידות. לעומת זאת, למחלוקת שמנעה החלטה מוסכמת בעניין חוק הגיוס החדש היו ויהיו משמעות פוליטית, תוצאה קואליציונית, מסקנה מפלגתית. זה מה שמדכדך ומדאיג, במיוחד את מי שמכיר את ההיסטוריה וזוכר את עוצמתם ואת סמכותם הרוחנית של האדמו"רים שהנהיגו בעבר הלא רחוק את החצרות החסידיות המרכזיות.
מעציב ומרגיז היה להיחשף לדיווח שלפיו ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל התפזרה בלי החלטה, בעקבות התערבות של שליחי גדולי התורה, ראשי הפלג הליטאי במפלגת יהדות התורה. לפי הדיווחים, שליח מטעמו של הרב הגאון דוב לנדו יצר קשר עם האדמו"ר מבעלז והשפיע עליו להימנע מהחלטה מוסכמת נגד חוק הגיוס החדש. במילים אחרות, להימנע מצעד שיערער את המשך קיומה של הקואליציה וישבש את המשך השתתפותה של יהדות התורה בקואליציה ובממשלה.
האדמו"רים של הדור הקודם קבעו את התנאים להשתתפות בקואליציה ואת התביעות לקבלת תיק. לאדמו"רים היו קשרים הדוקים עם הציבור הרחב והשפעה גם מחוץ למגזר החסידים שלהם. לגדולי התורה הליטאים לא היו אף פעם קשרים כאלה. אבוי לציבור החרדי שכך נקבעות תגובותיו לבעיות ולמשברים.