הזינוק החד במספר הנרצחים בחברה הערבית בשנים האחרונות, האלימות המשתוללת והפשיעה הגואה הביאו את הרחוב הערבי לנקודת רתיחה וגם להבנה כי ללא שינוי עמוק באופן הייצוג הפוליטי ובדרישות המופנות לממשלה, המציאות רק תחריף.
מה שהחל ביוזמות ספונטניות ביישובים הערביים הפך לשביתת סחר מאורגנת ולמחאת המונים שהגיעה ללב הארץ. אזרחים אלה דורשים מענה פוליטי שמציב סדר יום אזרחי ברור וממוקד בזכויות המיעוט הערבי בישראל.
ממשלת השינוי, שהושבעה ב־2021, הייתה הראשונה בממשלות ישראל שצירפה מפלגה ערבית לקואליציה. היא הגדירה תוכנית לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, והקצתה לכך תקציבים ראויים וצוותי עבודה בין־משרדיים. לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", מספר הנרצחים בחברה הערבית ירד מ־126 ב־2021, ל־116 ב־2022.
עם הקמת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022 ומינוי איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, המציאות השתנתה לרעה. ב־2023 זינק מספר הנרצחים בחברה הערבית ל־245. ב־2024 המספר היה 230, ו־2025 הסתיימה בשיא נורא של כל הזמנים: 252 נרצחים.
מחאת החברה הערבית על אוזלת היד של הממשלה והמשטרה עוררה את מנהיגי המפלגות הערביות להצהיר על כוונה להקים רשימה משותפת לבחירות. אך השאלה אינה רק אם תקום רשימה, אלא מה היא תדרוש ואם וכיצד היא תפעל אחרת.
מחקר שפורסם ב־2024 ובחן את העשייה הפרלמנטרית של חברי הכנסת הערבים לאורך שישה עשורים מצא כי עיקר פעילותם מכוונת לצורכי הציבור הערבי בישראל, בניגוד לתפיסה הרווחת.
אלא שהציבור הערבי, המיעוט הגדול ביותר במדינה, זקוק לרשימה משותפת שתתלכד סביב דרישה ברורה מכל ממשלה שתקום: הכרה מלאה בזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי בישראל.
זכויות אלה מוענקות לקבוצות אתניות, דתיות או לשוניות, מתוך הכרה בכך שלצד זכויות הפרט קיימות גם זכויות קולקטיביות הנוגעות לזהות, תרבות ושפה. תכליתן, לאפשר שמירה ופיתוח של מורשת ותחושת שייכות, בין היתר באמצעות ייצוג פוליטי, חינוך ותרבות.
זכויות קיבוציות אינן מובנות מאליהן: היקפן ואופיין נקבעים על ידי המדינה ומשקפים את נכונותה להכיר במיעוט גם כקבוצה בעלת זהות קולקטיבית לגיטימית. ההכרה בזהות הייחודית של ערביי ישראל כמעט אינה מתקיימת בפועל.
היא אמורה לבוא לידי ביטוי ביכולת לעצב נרטיב עצמי ובזכות ללמוד את ההיסטוריה והתרבות של המיעוט מנקודת מבטו, לרבות אירועי 1948 והנכבה, לצד הרחבת היצע אמצעי התקשורת בשפה הערבית.
רשימה אזרחית משותפת, שתכיר בזכותו של הרוב היהודי למדינת לאום – כפי שעשה מנסור עבאס ב־2021 – ובמקביל תיאבק למען זכויות קיבוציות ואזרחיות של המיעוט הערבי, עשויה להיות הצעד המשמעותי ביותר לשינוי בחיי אזרחי ישראל הערבים.
הכותבת היא נשיאת האגודה הישראלית למדעי המדינה וחברת סגל בכירה במכללה האקדמית גליל מערבי.