פירוק אפשרי של מפלגת יהדות התורה, דבר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעריך כהישג גדול שלו, החיוני להישרדותו, צופן בחובו פוטנציאל לשינוי מהפכני, שעשוי להביא דווקא לקץ שלטונו של נתניהו. מימוש הפוטנציאל תלוי בשני דברים: תגובת ראשי מפלגות האופוזיציה למהלך והתנהלותם העתידית של מי שמזוהים כראשי הפלג "המפורק” ביהדות התורה.

הפירוק של מפלגת יהדות התורה, שבא לידי ביטוי חלקי בהצבעה על תקציב המדינה, הוא הלכה למעשה פילוג בין נציגי הליטאים לנציגי החסידים במפלגה החרדית. תנועת החסידות נוסדה מלכתחילה, במאה ה־18, כמרד רעיוני, התקוממות אידיאית כלפי האליטה הליטאית של גדולי תורה, שנחשבה גורם מוביל בעם היהודי. זאת הייתה שכבה של רבנים שהתנשאה, ואפילו התרחקה מהיהודי הפשוט. מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב, ייצג חשיבה מנוגדת בתכלית. היהודי הפשוט, בעיניו, הוא החשוב ביותר. הוא מרכז, מוקד ועיקר היהדות. תנועת החסידות היא בעצם תנועה חברתית, סוציאלית, בלשון ימינו "שמאלנית”.

יצחק גולדקנופף ובנימין נתניהו (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)
יצחק גולדקנופף ובנימין נתניהו (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

פירוק של מפלגת יהדות התורה לשני מרכיביה, הליטאים והחסידים, יאפשר את שיקום תפקידה האמיתי של החסידות: הדאגה לכל יהודי ויהודייה. דאגה לא רק לצורכיהם הרוחניים, אלא למצבם החומרי, היומיומי. עניין זה יכול ואף צריך לייצר קשר בין ראשי החצרות החסידיות לראשי מפלגות האופוזיציה, קשר שמטרתו הכרה הדדית, שיתוף פעולה ותיאום של פעילות חברתית לטובת האזרח והאזרחית.

זה אומר שיצחק גולדקנופף ומאיר פרוש, נציגי החסידויות ביהדות התורה, צריכים ליזום פגישות ושיחות עם יאיר לפיד, גדי איזנקוט, יאיר גולן ואביגדור ליברמן. הם יופתעו לגלות שבנושאים חברתיים אישים אלה הם שותפים לדעה הרבה יותר מאשר יריבים. החיבור, כמובן, אינו פשוט. קיים קושי בסוגיית חוק גיוס חדש. אדמו”רי החסידות קיצוניים יותר בנושא זה מגדולי התורה הליטאים, אף שהם שקטים יותר בהתנגדותם ואינם אוהבים חשיפה תקשורתית כמו גדולי התורה הליטאים. בהפגנות נגד חוק הגיוס המפגינים הם תלמידי ישיבות ליטאיות.

אם אכן ייווצר קשר בין נציגי החצרות החסידיות לראשי מפלגות האופוזיציה, אין להוציא מכלל אפשרות יוזמה שתידון בין הצדדים, ובמסגרתה יוקפא גיוס תלמידי הישיבות ופתרונו יידחק לשנה או לשנתיים. פתרון זה כדאי במקרה שהוא יוביל להחלפת השלטון ולהקמת ממשלה שטובת האזרח נמצאת בראש מעייניה.

פירוק יהדות התורה ופילוג מעשי בין הליטאים לחסידים הם הזדמנות פז לשינוי מהותי בפוליטיקה בישראל. ייתכן בה שיתוף פעולה שלטוני בין המפלגות הנמצאות כיום באופוזיציה ובין מפלגה חדשה שתייצג את החצרות החסידיות ואת הדאגה למצבו החומרי של האזרח בישראל.