השבוע לפני 11 שנים חל היום החשוב ביותר במאה ה-21 - ואיש לא ידע. אורגנה עצרת להשקת קמפיין לנשיאות, במרכזה של ניו יורק, בירת העולם. דווח שחילקו לשחקנים 50 דולר למלא את החלל. הזמינו את כלי התקשורת במלואם, וקיבלו את הכתבים הזוטרים ביותר. מרויטרס שלחו מתמחה.
בכותרות של הערב סוכמה פארסה. ב"ניו יורק טיימס" נכתב: "טראמפ, שדוחף מישהו עשיר, מציע את עצמו". ב-CNN דיברו על "קרנבל". בפוקס ניוז הרגיעה פרשנית את הצופים: "זה היום החזק ביותר של דונלד טראמפ", אמרה. "מעכשיו, יתעלמו ממנו".
אלא שהתעלמות היא רחוקה מהחוויה של נשיא ה-45 וה-47 של ארה"ב. מאותו יום, 16 ביוני ב-2015, כאשר טראמפ ירד עם אשתו מלניה במדרגות הנעות, עברו יותר מ-4,000 ימים של התעסקות בטראמפ. זו עדות מובהקת לאי-היכולת של המין האנושי להבין את העתיד, ואפילו את עצמו.
הרי אצל דונלד טראמפ אין תפניות - לא כשחגג 69 שנים אז, ולא כשהוא חוגג 80 עכשיו. נכון, מצד אחד יש תפניות כל יום: מסר מטראמפ על איראן בציוץ בבוקר, ואז היפוכו בערב, כך במהלך חודשים. אבל ביסוד, במהותו של טראמפ, בסגנונו, בכיוון שאליו הוא מנווט את העולם, אין ולא הייתה תפנית.
ראו את הנאום של אותו יום. טראמפ מגיע למיקרופון ואומר בדקות הראשונות: "למדינה שלנו כבר אין ניצחונות. היו לנו ניצחונות פעם, אבל לא עכשיו. מתי בפעם האחרונה מישהו ראה אותנו מנצחים למשל את סין בעסקת סחר?". ואז הוא שאל מתי ארה"ב ניצחה את יפן או את מקסיקו. אותו מסר שיצא ב-2015 היה יכול לצאת ב-2020 או ב-2026.
היה גם אז הזלזול במתחרים ("לא ידעו שהחדר גדול מדי, איך ינצחו את דאע"ש?"), ההגזמות לגבי המספרים בקהל ("אלפים", כאשר לפי כתבים נוכחים היו עשרות) והפרובוקציות התוקפניות (מקסיקו שולחת לארה"ב "אנסים", ועוד תשלם על החומה שטראמפ יבנה על הגבול שלה).
מאותו רגע ראשון ידע טראמפ לייחד את עצמו, לזעזע את התקשורת, והשתלט על השיח ועל סדר היום. תוך חודש הוא הוביל בסקרים של הפריימריז. בתוך זמן קצר טראמפ כינס עצרות של עשרות אלפי אוהדים. השחקנים כבר לא נגררו. כלי התקשורת שלחו את בכיריהם, שספגו את קללות ה"פייק ניוז" וחזרו לעצרת הבאה.
בד בבד ממשיך הוויכוח סביב טראמפ בין תומכיו לבין מבקריו. אבל כולם מכירים בחשיבותו: הן במחנה שרואה בו מחריב הדמוקרטיה והן במחנה שרואה בו גואל מאליטה טורפת. אכן, ישנם אירועים אחרים חשובים במאה שלנו - המשבר הכלכלי של 2008, מגיפת הקורונה של 2020 ופיתוח הבינה המלאכותית של ימינו, אבל באף אחד מהם אין יום אחד שמסמל את התופעה.
בנוסף, למרות ההשפעה העצומה המסתמנת של ה-AI, ייתכן שההשפעה של טראמפ גדולה אף יותר - על הפוליטיקה, על הגיאו-פוליטיקה, ובעיקר על התרבות. מי היה מאמין: הקוריוז המוזר הזה הולך לשנות את העולם - עוד אירוע שמלמד עד כמה ההיסטוריה מפתיעה אותנו.
אואן אלתרמן הוא כתב בכיר בערוץ i24NEWS באנגלית