הפוליטיקה הישראלית נכנסת לפגרה - אבל אין מדובר בהפוגה. באוויר כבר מרחפת האפשרות לבחירות מוקדמות, ונדמה שכבר אין כמעט איש במערכת הפוליטית שמפקפק בכך שהכנסת הנוכחית לא תסיים את ימיה לפני המועד הרשמי.
אחרי חודשים של טלטלות, הציפייה איננה לנסיבות יוצאות דופן - יש מספיק כאלה, ממשבר חוק הגיוס ועד להסכם הפסקת האש האפשרי בעזה. מדובר בעיקר בשחזור הדפוס המוכר. גם הפעם, ייתכן מאוד שהתקציב צפוי להיות הקש שישבור את גב הגמל - זאת משום שהוא מספק את העילה הנוחה ביותר לפרק את החבילה, בלי להאשים איש ב"הפלת ממשלת ימין". כשהאופק הממשי למועד הבחירות הוא מרץ, ואולי - אם נתניהו יצליח לגרור עוד קצת זמן - מאי, נראה כי לוח השנה שוב ייכתב בדיו פוליטית נזילה.
הדד-ליין הפורמלי לאישור תקציב המדינה הוא 31 במרץ. אם לא יועבר תקציב עד אז - הכנסת תתפזר, והבחירות יתקיימו ביוני. במציאות הישראלית, שבה תקציב רגע לפני בחירות כמעט אף פעם לא עובר, מדובר יותר באקדח עם הדק לחוץ מאשר באפשרות תאורטית. אבל גם אם תימצא דרך לגלגל את הקואליציה עוד כמה שבועות - ספק אם מישהו ירצה לדחות את הבחירות עד למועד הרשמי באוקטובר, ובכך לחפוף עם יום השנה לאסון שבעה באוקטובר. בנימין נתניהו הוא לא מתאבד פוליטי.
מה הרווח? שלושה חודשי שלטון, במחיר קרבות תקציביים כואבים - עסקה שכנראה אף אחד בקואליציה לא ירצה לחתום עליה, כולל נתניהו. בתוך השיח הפוליטי הער על הבחירות המתקרבות, מתרחשים גם שינויים עדינים במערכות היחסים.
אחרי הפרישה המרוכזת מהממשלה של שישה שרי ש"ס, יו"ר המפלגה, אריה דרעי, שלח רמזים אל עבר לשכתו של ראש הממשלה: את התיקים של ש"ס הוא מעוניין להפקיד בידיים נאמנות, ודווקא של מי שפעם נחשב לשותפו הפוליטי, ושהפך מאז למי שהואשם בהריסת הקדנציה של דרעי בממשלה המכהנת - שר המשפטים יריב לוין.
מבחינת דרעי זהו מהלך סימבולי: לא רק ברית ישנה שמתחדשת, אלא גם השלמה עם ההווה. בסתיו 2022, במהלך המשא ומתן הקואליציוני, עוד קראו להם "בני ברית נאמנים". בליכוד אף טענו כי לוין, שניהל את המגעים מטעם המפלגה, היה נדיב מדי עם דרעי ועם מפלגתו.
מאז הגיעה הרפורמה המשפטית, והפכה את לוין מידיד ושותף לנטל פוליטי מבחינת דרעי. הם עברו כברת דרך מורכבת - והשבוע נראה כי הקרח בין השניים נמס. במערכת היחסים הזו אין אויבים לנצח - רק שותפים אסטרטגיים לתקופות מתחלפות.
קצת סטטיסטיקה לחובבי הז'אנר: מבט לאחור מלמד עד כמה הפכו בחירות מוקדמות לשגרה פוליטית. מאז 2013, רק מערכת בחירות אחת - זו לכנסת ה-19 - התקיימה במועדה החוקי. כל שאר הבחירות בעשור האחרון הוקדמו בהחלטות פוליטיות, ולעיתים היו גם תוצאה של כישלון צורב בהרכבת ממשלה (אותם סבבי הבחירות הזכורים לרע).
אלו היו לוחות הזמנים של כנסות העשור האחרון:
- הכנסת ה-19: פיזור באוקטובר 2012, בחירות בינואר 2013.
- הכנסת ה-20: פיזור בדצמבר 2014, בחירות במרץ 2015.
- הכנסת ה-21: פיזור במאי 2019, בחירות בספטמבר 2019.
- הכנסת ה-22: פיזור בדצמבר 2019, בחירות במרץ 2020.
- הכנסת ה-24: פיזור ביוני 2022, בחירות בנובמבר 2022.
יש סיכוי סביר שאחרי הפגרה נראה את הכנסת המכהנת מצטרפת לסטטיסטיקה. אם לא יקרה משהו חריג, הפוליטיקה הישראלית שוב תצעד אל הקלפיות באביב.