הממשלה צפויה לאשר בישיבתה הקרובה את מינויו של שר המשפטים יריב לוין לממלא מקום שר ירושלים ומורשת ישראל, במקום השר מאיר פרוש שהתפטר מתפקידו לפני כחודשיים. על פי הצעת ההחלטה, לוין יישא בתפקיד החדש בנוסף לעיסוקיו כשר המשפטים וכממלא מקום שר הפנים, שר העבודה והשר לשירותי דת.

ההתפטרות של פרוש נכנסה לתוקף ב־17 ביולי, בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה. לפי החוק, ראש הממשלה נכנס אוטומטית לתפקיד עד שהממשלה קובעת שר אחר. כעת מבקשת הממשלה להעביר את הסמכות ללוין, לתקופה של עד שלושה חודשים. בנוסף, הממשלה תטיל על שר התקשורת שלמה קרעי את האחריות על אירועי ההילולה במירון לשנת תשפ"ו. קרעי יחליף את השר היוצא מאיר פרוש גם בהובלת ההיערכות לאירוע וביישום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון.

יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בחוות דעת משפטית שצורפה להצעת ההחלטה נכתב כי ריכוז הסמכויות בידי ראש הממשלה כממלא מקום עלול לעורר קשיים משפטיים, ולכן מומלץ להעביר את האחריות לשר אחר. ההסבר מתבסס על הלכת דרעי–פנחסי, שקבעה כי שר המואשם בעבירות פליליות שיש עמן קלון אינו יכול להמשיך לכהן בתפקידו.

לנוכח העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו עומד לדין בגין שלושה כתבי אישום בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים – כולן עבירות שנושאות בחובן קלון – נקבע כי לא ניתן לאפשר לו לשמש כשר נוסף במקביל לתפקידו כראש ממשלה. לפיכך, הובהר כי יש הכרח למנות שר אחר במקומו, וכי אין מניעה משפטית למהלך המוצע.

מאחורי הקלעים התנהל מאבק פוליטי על עתידו של תיק ירושלים ומורשת ישראל. לאחר התפטרותם של נציגי המפלגות החרדיות מהממשלה, תיקי ש"ס עברו זמנית לידי שרי הליכוד יריב לוין וחיים כץ. אך תיק ירושלים ומסורת ישראל, שהיה שייך ליהדות התורה, נותר בידי נתניהו – בניגוד לחוק שאסר עליו , כאמור, לכהן כשר בשל כתבי האישום הפליליים נגדו.

העיכוב במינוי נבע ממחלוקת פנימית בין ש"ס ליהדות התורה: בש"ס ביקשו לקדם את השר זאב אלקין, שכבר החזיק בעבר בתיק והביע רצון לשוב אליו, בעוד השר היוצא מאיר פרוש קידם דווקא את מועמדותו של שר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד.

למרות יחסיו האישיים הטובים עם אלקין, פרוש ראה בקרעי מועמד מועדף, בעיקר משום ניתוקו המוחלט ממפלגת ש״ס ומנהיגה אריה דרעי. קרעי, תלמידו של הרב מאיר מזוז ז״ל, זוהה עם קו עצמאי ונפרד מהשפעת ש״ס – עובדה שחיזקה את האמון של פרוש כי יוכל לעמוד מול דרישותיה של המפלגה הדומיננטית.

ההערכה הייתה שבמשרד ירושלים הסתתרו מנופים פוליטיים ותקציבים שש״ס חפצה בהם, ופרוש סבר שכל שר אחר יתקשה לעמוד מול לחצי דרעי. מבחינתו, מינוי קרעי היה מבטיח כי שליטת ש״ס תצטמצם, וישאיר לו פתח לשוב בעתיד לתפקיד – גם אם הסיכויים לכך אינם גבוהים. בסופו של דבר הוחלט לפצל את הסמכויות בתפקיד שר ירושלים: יריב לוין, כאמור, ימונה לממלא המקום, בעוד שלמה קרעי יופקד על הטיפול באירועי ההילולה במירון.

שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כזכור, על רקע הדחת יולי אדלשטיין ומינוי בועז ביסמוט לראשות ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ש"ס אריה דרעי ניסה להחזיר את יהדות התורה לקואליציה אך נתקל בסירוב מהרבנים. בקרב הנהגת יהדות התורה היו סבורים שדווקא תחת אדלשטיין ניתן היה להעביר חוק גיוס שיעמוד בביקורת השיפוטית, בעוד שחוק שיקודם בידי ביסמוט עלול להיפסל בבג"ץ ולהשאיר את הציבור החרדי ללא הסדרה משפטית. במקביל נוצרה מחלוקת בין ש"ס ליהדות התורה על מינוי שר ירושלים, כאשר ש"ס תומכת בזאב אלקין ומאיר פרוש דוחף לשלמה קרעי מהליכוד.