הכנסת תצביע היום (רביעי) על תקציב המלחמה – תוספת חריגה של כ־28 מיליארד ש"ח למערכת הביטחון, שנועדה לממן את ההוצאות הכבדות של מלחמת "חרבות ברזל" והמתיחות הביטחונית מול איראן. במקביל, התקציב כולל שורה של קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה.
על פי ההצעה שאושרה בממשלה, הכסף יוקצה בעיקר לחיזוק צה"ל ולשיקום מלאי הציוד והתחמשות מחדש. מתוך הסכום הכולל, כ־1.6 מיליארד ש"ח יופנו אף הם לסיוע הומניטרי ברצועת עזה. התוספת התקציבית תתאפשר הודות להגדלת הגירעון מ־4.9% ל־5.2% מהתוצר, לצד קיצוץ רוחבי של כ־3.3% בתקציבי המשרדים שייכנס לתוקף ב־2026.
המהלך כולל גם צמצום בכספים הקואליציוניים: כ־569 מיליון ש"ח יקוצצו, והתקציב הכולל להסכמים הקואליציוניים ירד ל־4.46 מיליארד ש"ח. מערכת החינוך החרדית תספוג פגיעה ניכרת – תוספת השכר שתוכננה למורות (570 מיליון ש"ח) הופחתה ל־89 מיליון בלבד. קיצוצים נוספים בולטים: 11 מיליון ש"ח מהרשות לזהות יהודית, 15 מיליון ש"ח ממשרד התפוצות, ו־84% מתקציב העלאת השכר בחינוך הבלתי פורמלי.
בצד השני, התקציב כולל גם כ־2.7 מיליארד ש"ח שיופנו לרווחה ולשיקום נפגעי המלחמה. עם זאת, גורמים כלכליים מעריכים כי ההוצאות הנדרשות בפועל גבוהות בהרבה וצפויות להגיע לעשרות מיליארדים נוספים.
בפן הפוליטי, מפלגת ש״ס הודיעה כי תצביע בעד ההצעה. ביהדות התורה צפויים רוב חברי הכנסת להיעדר או להימנע, צעד שמקל על ראש הממשלה בנימין נתניהו להשיג רוב לאישור תקציב המלחמה. באופוזיציה תוקפים את הקיצוצים, וטוענים כי הם יפגעו בשירותים החברתיים ובאזרחים החלשים ביותר. בקואליציה מדגישים כי מדובר בצעד הכרחי בעת חירום: "הביטחון חייב לבוא קודם".
נזכיר כי הממשלה אישרה כבר בחודש שעבר את "הקופסה התקציבית" – תוספת של כ־31 מיליארד ש"ח לביטחון – והגדילה את תקרת הגירעון. כעת ההצבעה בכנסת תבחן אם ההצעה תזכה לגיבוי מלא, למרות המחלוקות הפוליטיות הפנימיות.