החלטה דרמטית בפרשת סילמן: בית המשפט זיכה היום (רביעי) את ירדן מן מהאשמה שתקפה את השרה עידית סילמן בעת עימות שתועד ביניהן במהלך מפגש מקרי במרכז מסחרי ברחובות. כתב האישום ייחס למן תקיפה שאירעה במהלך הדברים שהתפתחו ביניהן, ונטען שמן סטרה לסילמן והפילה את הטלפון שלה. בעקבות הכרעת הדין צייצה השרה סילמן: "לו רק הייתי שופטת שזרקו עליה נעל".

בהכרעת הדין קבע היום בית המשפט כי גרסתה של מן היא זו שמתיישבת עם הראיות - בין היתר תיעודים ממצלמות אבטחה. "לאחר בחינת מצלמות האבטחה, עלה בלבו של בית המשפט ספק, אם בכלל שהה העד בסמוך לנאשמת ולשרה סילמן בזמן האירוע. עדה אחרת, חזרה בה מגרסתה במשטרה לפיה ראתה את הנאשמת סוטרת לשרה סילמן ואת נפילת הטלפון. בבית המשפט אישרה שכל שראתה זו תנועה של יד.

בנוגע לעדה שלישית, קבע בית המשפט כי עדותה בנוגע לתיאור פרטי האירוע אינה מתיישבת עם תיעוד מצלמות האבטחה ועם זווית הראיה שלה מהמקום בו עמדה", נכתב בתקציר ההכרעה.

בית המשפט קבע כי מן הפנתה את גבה לשרה סילמן והתחילה להתרחק ממנה במטרה לעזוב את המקום. החלה השרה סילמן לרוץ בעקבות הנאשמת, עקפה אותה מצדה השמאלי, חסמה את דרכה, תוך שהיא מצלמת אותה, וקרבה את הטלפון הנייד לפניה. אז, הניעה מן את ידה הימנית כלפי הטלפון הנייד של השרה סילמן.

"בסופו של דבר, אכן נגרמה תוצאה מצערת של פגיעה בגופה של השרה סילמן ונזק אסתטי קל לטלפון הנייד שלה, אולם זוהי תוצאה מקרית, שנגרמה עקב הדיפת הטלפון בשילוב העובדה שהשרה סילמן החזיקה את הטלפון מול פניה", כתבו השופטים. לאחר מכן המשיכו וטענו כי אין בכך כדי ללמד על כוונה לפגוע בשרה סילמן. לאור דברים אלו בית המשפט קבע כי סילמן לא הציגה ראיות החוצות את רף ההוכחה הנדרש במשפט פלילי, מעבר לכל ספק סביר. לפיכך, כאמור, הורה בית המשפט על זיכוי הנאשמת.

השופטים בתיק מתחו ביקרות על התנהלות המשטרה. "באופן תמוה, בפתח חקירתה, נשאלה הנאשמת האם היא משתייכת לאיזה שהיא קבוצה פוליטית. שאלה שלא רק שאיננה במקומה, אלא גם בלתי רלוונטית לברור אשמתה. קצין החקירות, פקד ישראילוב, הודה בחקירתו הנגדית, כי מדובר בשאלה לא לגיטימית", כתבו באחד מהסעיפים בהכרעת הדין. בתוך כך, השופטת נקבה באמירה חריפה נגד המשטרה והדגישה כי זו "מיהרה להסיק מסקנות על האירוע".

לצד העדויות הוצגו סרטוני מצלמות אבטחה, סרטונים שצילמה מן בעצמה ותיעוד שיחותיה של סילמן עם מוקד 100. הסרטונים הראו כי הנאשמת אחזה בשקיות קניות ובכוס קפה בידיה, דבר שהקשה על האפשרות שסטרה לשרה כפי שנטען. התיעוד גם הראה כי סילמן רדפה אחרי מן, חסמה את דרכה והצמידה את הטלפון לפניה. בשיחות הראשונות למשטרה נשמע קולה של סילמן רגוע יחסית, והיא לא הזכירה איומים או תקיפה פרטים שסיפקה רק בהמשך.

לדבריה, החוקרים לא העתיקו את הסרטונים ממכשירי ה־DVR המקוריים אלא הסתפקו בקטעים קצרים שנשלחו להם בוואטסאפ, מה שגרם לשגיאות זמנים ולבלבול. כמו כן, השוטרים לא דרשו לקבל את כל הסרטונים שצילמה סילמן אלא הסתפקו בסרטון יחיד שהוגש רק למחרת. ניהול החקירה נעשה במהירות ובאופן מגמתי, תוך הירתמות מלאה להעמדת הנאשמת לדין בתוך פחות מיממה.

ירדן, שזוכתה מהאישומים שהוגשו נגדה, הגיבה בחריפות על התנהלות המשטרה והתביעה במקרה שלה. "הצדק נעשה", אמרה בצאתה מבית המשפט, "הגיע הזמן שיהיה צדק במדינה שלנו". ירדן הדגישה כי זיכויה מגיע לקראת שנה חדשה: "אנחנו נקרא יום הדין והשופטת בחרה לעשות צדק. כל הכבוד לה וככה צריך להיות. בזכותכם, בזכותכם".

למרות זיכויה, ירדן הביעה דאגה מהמשמעויות הרחבות של המקרה: "היום זה אני ומחר זה אתה ומחר זה הבת שלך ומחר זה הבן שלך. זה הכל. אנחנו כבר נמצאים במקום הזה". עם זאת, היא הדגישה כי המקרה האישי שלה איננו העיקר: "אבל מעבר לכל, אני באמת לא חשובה. לא אני חשובה ולא המקרה שלי הקטן או הגדול חשוב. מה שחשוב זה להחזיר את החטופים היום. עכשיו, זה מה שחשוב".

ירדן הטיחה ביקורת קשה בשרה: "השרה סילמן צריכה לטפל בזה. לא לשבת בבתי קפה יום אחרי ש-21 חיילים נהרגו בעזה. למצוא אותה בבית קפה או בחנות בגדים. זה הכל". פרקליטה הוסיף: "לא כמה ימים זה היה. תוך 24 שעות החליטו על כתב אישום. ההחלטה הייתה באותו ערב. כבר במחוזי נאמר לנו יוגש כתב אישום מחר בבוקר".