מושב הכנסת שייפתח בשבוע הבא יהיה הרבה מעבר לעוד "מושב חורף" - הוא פותח בפועל שנת בחירות. השאלה כבר איננה אם נלך לקלפי, אלא מתי ועל מה, האם הבחירות יתקיימו במועדן או שמא יוקדמו במספר חודשים.
התרחיש הנוח ביותר להקדמת הבחירות מבחינת הקואליציה הוא תקציב המדינה: ניסיון להעביר תקציב מלא בעיצומה של עונה פוליטית סוערת - אחרי שנתיים של מלחמה, כשמתגבש תקציב קשוח ובלתי פופולרי - עלול להיתקל בקיר. לרבים בשותפות הקואליציוניות נוח יותר להסביר בחירות שנכפו "בגלל התקציב" מאשר לריב עד שבירת כלים על סוגיות טעונות כמו חוק הגיוס או היעדר "הניצחון המוחלט" בעזה.
מבחינת ש"ס ועוצמה יהודית עדיף פוליטית "לא להסכים על התקציב" מאשר לשאת באשמת הפלת ממשלת ימין בשל עימות אידאולוגי פנימי. נכון לעכשיו, לא ברור אם לתקציב יש רוב עובר - וכל עיכוב בקידום חוק הפטור מגיוס לצה"ל או עימות פנים-קואליציוני נוסף - יקטין עוד יותר את סיכוייו.
הנפיץ ביותר הוא חוק הגיוס. נוסח מוסכם עדיין איננו, והכדור עובר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון החדש, ח"כ בועז ביסמוט - שמולו ניצבות ציפיות גבוהות להסיר חסמים שייחסו לקודמ, יולי אדלשטיין. החרדים יבקשו הבהרות ומועדים כבר בתחילת המושב; מהצד השני, במפלגות קואליציוניות אחרות וגם ביעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון ולכנסת - לוחצים על מנגנון "עם שיניים" של יעדים ואכיפה.
אם תירשם התקדמות ראשונית - היא צפויה לסלול דרך לחזרתה של ש"ס לממשלה: התוכנית והכוונה של יו"ר המפלגה, אריה דרעי, שלא מתכוון לצאת לבחירות בעודו ראש מפלגה נטולת תיקים מיניסטריאליים. אם חוק הגיוס לא יזוז לשום מקום ולא יתקדם במסלול הרצוי מבחינת החרדים - החשבון הפוליטי ייפתח מהר מאוד.
במקביל תתפוס תאוצה הדרישה להקמת ועדת חקירה לאסון 7 באוקטובר. מחנה האופוזיציה ואנשי המחאה דוחפים לוועדת חקירה ממלכתית מלאה, בהתאם לחוק, כאן ועכשיו, עם סמכויות זימון וחקר מקיפות; בית המשפט דורש מהממשלה תשובות בתוך לוח זמנים קצר.
בממשלה מתעקשים על "מתווה מותאם", על "וועדה מיוחדת" - מבנה שזוכה לביקורת חריפה ככזה שעלול לרוקן את החקירה מתוכן עוד לפני שהוקמה. המתח בין שתי הגישות יהפוך למדד ליציבות - וגם למטיל מטבע: אם תוקם ועדה עם מנדט אמיתי, ייתכן חלון הרגעה. בכל תסריט אחר - מצפות לנו הפגנות המוניות ודיונים קולניים שיעצבו במידה רבה את מערכת הפוליטית הקרובה.
מעל הכול מרחף התקציב הבא. באוצר מכינים מסמך הדוק, עם תעדוף לביטחון ולשיקום אזרחי, קיצוצים וכמעט ללא מתנות אלקטורליות. זהו מתכון קלאסי להסתבכות פוליטית בחורף-בחירות: כל סיעה תדרוש "תיקון קטן" שהופך במהרה לפריצת סכר גדולה. אם ש"ס תצטרף ותסייע להעמיד משמעת קואליציונית, ההסתברות להעברה עולה; אם חוק הגיוס ייתקע - התקציב הופך בן ערובה.
הטקס פתיחת המודב עצמו הפך למוקש: העימות סביב מתכונת ההזמנות - מי יוזמן, באיזה מעמד, האם בכירים משפטיים (נשיא בית משפט העליון והיועמ"שית) ייטלו חלק ואיזה - ממחיש את עומק הקרע בין הרשויות ובין המחנות - ואת הצל הכבד שמטילה המחלוקת החוקתית על כל אירוע פרלמנטרי. באופוזיציה שוקלים צעדי מחאה עד כדי היעדרות מן הטקס; בקואליציה מאותתים כי הפרוטוקול יהיה מצומצם ונשיאותי. גם מחוץ למשכן מותאם הלוח: הדיונים במשפט נתניהו כווננו כך שלא יתנגשו עם פתיחת המושב - תזכורת לכך שהפוליטי והמשפטי נשזרים בכל צומת.
ובתוך הבית הפוליטי של ראש הממשלה - דינמיקה משלו. הליכוד מכנס בשבוע הבא את מרכז המפלגה, ביום חמישי, 23.10.2025 בשעה 18:00 בכפר המכביה, כדי לאשר בחירות בזק לראשות התנועה ולמנות ועדת פיקוח. היעד כבר נקבע: שלישי, 25.11.2025. המטרה המוצהרת: חידוש מנדט ההנהגה של בנימין נתניהו ונעילת המפלגה לפני עונת בחירות אפשרית לכנסת.
נשקלת גם הצלבה לוגיסטית עם בחירות לוועידת הליכוד בסוף נובמבר, והדרגים המקצועיים נערכים לפריימריז דחוסים במיוחד. ההיגיון הפוליטי ברור: חלון המומנטום הציבורי קצר; ניצחון מהיר בפריימריז משתיק מחלוקות פנימיות וממקם את נתניהו בעמדת זינוק אם יידרש ללחוץ על ההדק.