בסביבת ראש הממשלה ובקואליציה עוקבים בדריכות אחר המתנגדים והמתנדנדים בתוך הליכוד והציונות הדתית, במטרה להפעיל את כל הכלים הנדרשים בכדי לייצר את הרוב הנדרש בעד חוק הגיוס.
אבל הגורם האמיתי שיקבע את גורל חוק הגיוס הוא לאו דווקא זה ששייך למערכת הפוליטית: ההנהגה הרבנית של ש״ס ויהדות התורה. כדי להעריך את עמדת הרבנים , למעשה, צריך להבחין בין שני שלבים:
1. האישור שניתן כעת לחברי הכנסת החרדים להשתתף בדיונים על החוק.
2. האישור הדרמטי באמת - חתימת הרבנים על החוק עצמו, האישור לחברי הכנסת להצביע בעד החוק.
בעיני הרבנים החרדים, תמיכה רשמית בחוק גיוס איננה עוד צעד טכני. עבורם זהו מהלך דרמטי, כמעט בלתי נתפס: לראשונה יאושר בחוק, בהסכמת ההנהגה הרבנית, מתווה שבמסגרתו מספר צעירים חרדים יתגייסו לצה״ל. אישור כזה ייחשב בפועל למתן לגיטימציה של הרבנים החרדים לשירות בצה״ל - צעד בעל משמעות היסטורית.
נכון לעכשיו, קשה להעריך אם הרבנים אכן יהיו מוכנים לתת את ברכתם הרשמית לחוק. עד כה הם התלבטו שוב ושוב, ובכמה מקרים אף נסוגו מהסכמתם עוד לפני השלב של מתן אור ירוק לקיום דיונים על טיוטת החוק.
גורם נוסף שעשוי להשפיע על ההצבעה הוא פקטור הפריימריז בליכוד. לא מן הנמנע שמספר ח״כים מהספסלים האחוריים, שעדיין מתנדנדים לגבי החוק, יחליטו שבדיוק ההתנגדות לחוק הגיוס תשרת אותם פוליטית ותסייע להם להתחזק בפריימריז הקרובים. זאת במיוחד על רקע העובדה שבקרב חברי מרכז הליכוד ישנם רבים המתנגדים לחוק במתכונתו הנוכחית.