בסביבתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, מדגישים כי מוצב יעד ברור: להעביר את חוק הגיוס במליאת הכנסת עד סוף השנה האזרחית. המשמעות היא שהצעת החוק אמורה לעלות להצבעה תוך חודש, ולפני אישור תקציב המדינה. לשם כך נערך ביסמוט למרתון דיונים אינטנסיבי בוועדת החוץ והביטחון, כולל ישיבות ערב, בתקווה לאשר בהקדם האפשרי את הנוסח הסופי של החוק ולהעבירו להצבעה במליאה בזמן.
אלא שהמסלול הפוליטי רחוק מלהיות פשוט. קולות התנגדות בקואליציה כבר החלו להישמע, ובימים האחרונים התברר כי תמיכה אוטומטית אינה מובטחת. סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל, הודיעה כי תצביע נגד החוק וטענה שמדובר בניסיון נוסף לתת תרופה פוליטית לא מספקת לבעיה ביטחונית קיומית. יו"ר ועדת החוץ והביטחון המודח, ח"כ יולי אדלשטיין, תקף גם הוא את הטיוטה העדכנית של חוק הגיוס ואמר שהחוק אינו נותן מענה לצורכי הצבא ומהווה פלסטר פוליטי.
ח"כ דן אילוז מהליכוד הבהיר כי ילמד את סעיפי החוק לפני שיכריע, אך הוסיף שהליכוד מחויב לציבור המשרתים שבחר בו. בנוסף, סימני שאלה עדיין מרחפים סביב עמדותיהם של השר אופיר סופר ושל חברי הכנסת משה סעדה ואלי דלל.
למערכת הלחצים וההתנגדויות הצטרף בימים האחרונים קול בולט ומפתיע: צחי הנגבי, ראש המל"ל לשעבר, שהתבטא לראשונה מאז הודח מתפקידו לפני כחודש. בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב כי הכנסת תדון בשבוע הבא בחוק הגיוס, וכי באופן סמלי, בדיוק בשבוע הזה לפני 51 שנים התחיל את הטירונות שלו.
הנגבי תיאר כיצד שאף להעלות את הפרופיל הרפואי ולהיות לוחם בצנחנים, וכיצד משאלתו התגשמה. הוא הוסיף שארבעת בניו שירתו שירות משמעותי בצה"ל, ושלושה מהם לחמו בעזה – אחד במבצע צוק איתן ושניים במלחמת חרבות ברזל. לדבריו, חמישה עשורים חלפו והנטל עדיין נופל על כתפי מעטים יחסית, בעת שצה"ל זקוק לתוספת של אלפי לוחמים, בייחוד לנוכח המלחמה האחרונה ומשמעויותיה.
הנגבי קבע כי החוק המוצע כפי שפורסם אינו מקדם את היעד הזה, מכשיר השתמטות ומסכן את עתיד המדינה. הוא הוסיף כי לימוד תורה הוא ערך יקר ומרכזי בעם ישראל, אך חובה לשלב אותו עם הערך של הגנה על המדינה ואזרחיה, וכי הניסיון המצטבר שלו בקבינט, בוועדת החוץ והביטחון ובמל"ל הוכיח לו שצה"ל יודע לשלב היטב את שני הערכים הללו. הוא קרא לממשלה ולכנסת להבטיח זאת ללא עיכובים נוספים.
במקביל לסערה הפוליטית, גורמים משפטיים המעורים בהכנת חוק הגיוס מזהירים כי הנוסח הנוכחי אינו צפוי לעמוד במבחן בג"ץ. לדברי הגורמים, ההצעה אינה עומדת בעקרונות בסיסיים של הדין והפסיקה, ואין בה מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים שהציגו גורמי הצבא. אותם גורמים ציינו כי חסרות בחוק סנקציות אפקטיביות שנדרשו על ידי כל הדרגים המקצועיים, וכי החוק אינו עומד בעקרון השוויון, בייחוד לנוכח פסק הדין של בג"ץ בשבוע שעבר, בהרכב מורחב, שהדגיש את חשיבות השוויון בשירות צבאי בכלל ובשירות לחימה בפרט. להערכתם, השאלה אינה אם בג"ץ יתערב, אלא אם יוציא צו שיקפיא את כניסת החוק לתוקף – אפשרות שעלולה לגרום לטלטלה פוליטית מיידית.
ח"כ ביסמוט ענה לביקורת של גורמים משפטיים, הטוענים כי הנוסח במתכונתו הנוכחית לא יעבור את מבחן בג"ץ, וכי הייעוץ המשפטי לוועדה דורש לבצע בו שינויים: "עבדתי בשבועות האחרונים על נוסח חוק הגיוס בשיתוף מלא עם הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון בראשותי. ביצעתי מספר שינויים כדי לעמוד באופן מלא בדרישות המשפטיות ולמנוע כל סיכון משפטי עתידי. מדובר בחוק אחראי שמייצר איזון בין צורכי צה"ל לבין שמירת עולם התורה, ומחזיר יציבות למדינת ישראל. הרכבת כבר יצאה מהתחנה, והיא לא תעצור עד שהחוק יאושר במליאת הכנסת!".
מי שמחזיק במפתח האמיתי להכרעה לא נמצא רק במסדרונות הכנסת. בקואליציה מבינים יותר ויותר שהגורם שיכריע בסופו של דבר את חוק הגיוס הוא דווקא ההנהגה הרבנית של ש"ס ויהדות התורה, בצירוף חברי הכנסת המתנדנדים מהספסלים האחוריים בליכוד. בסביבת ראש הממשלה ובקואליציה עוקבים בדריכות אחר כל ח"כ שמתלבט, בעיקר בליכוד ובציונות הדתית, ומנסים להפעיל את כל הכלים הדרושים כדי לייצר את הרוב הדרוש לאישור החוק. אולם גם אם יעברו את המכשול הפוליטי, עדיין נדרשת חתימתם של הרבנים החרדים – גורם שאינו כפוף לשיקולי קואליציה.
כדי להעריך את עמדת הרבנים צריך להבחין בין שני שלבים שונים: האישור הראשון, שניתן לחברי הכנסת החרדים להשתתף בדיונים על החוק, והאישור הדרמטי באמת – חתימתם הרשמית של הרבנים על החוק עצמו. בעיני ההנהגה החרדית, תמיכה רשמית בחוק גיוס אינה צעד טכני, אלא מהלך בעל משמעות היסטורית. לראשונה הם יתנו לגיטימציה רשמית ומתועדת למתווה שבמסגרתו מספר צעירים חרדים יתגייסו לצה"ל. במילים אחרות, תמיכה של הרבנים תיחשב כמתן הכשר רבני לשירות בצה"ל. נכון לעכשיו, לא ברור אם הדבר יקרה. בעבר התלבטו הרבנים לא פעם ואף נסוגו ברגע האחרון, עוד לפני השלב שבו היה עליהם להעניק את חתימתם הסופית.
לצד הזירה החרדית, גורם נוסף עשוי להשפיע על תוצאות ההצבעה: הפוליטיקה הפנימית בליכוד. כמה מחברי הכנסת המתלבטים, בעיקר מהספסלים האחוריים, בוחנים את האפשרות להתנגד לחוק מתוך שיקולי פריימריז. מבחינתם, התנגדות לחוק הגיוס עשויה לשפר את מעמדם בקרב חברי מרכז הליכוד, שם קיימים לא מעט מתנגדים למתווה הנוכחי.