הצעת חוק חדשה מבקשת לעגן מחדש את עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני ולקבוע הרכב קבוע ומחייב של "ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי". את ההצעה יזמו חברי הכנסת של מפלגת כחול לבן. במסגרת הצעת החוק נשללת יכולתו של מי שלא שירת את המדינה בשירות צבאי או לאומי להיות חלק מהקבינט, מה שיכול לפגוע ביכולת של השר לביטחון לאומי הנוכחי איתמר בן גביר להיות חלק מהקבינט.
בהצעה נקבע כי בממשלה תפעל ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי שתמונה שישה חברים. בראש הוועדה יעמוד ראש הממשלה, ולצדו שר הביטחון, שר החוץ, השר לביטחון לאומי, שר המשפטים ושר האוצר. הממשלה תוכל להוסיף עד שני חברים נוספים מבין השרים לפי הצעת ראש הממשלה. לצד זאת נקבע כי מי שלא שירת את המדינה בהתאם לחוק שירות ביטחון או לחוק שירות לאומי אזרחי לא יוכל לשמש כחבר בוועדה.
ההצעה קובעת סמכויות נרחבות לוועדה. היא תהיה מוסמכת לקבל החלטות בשם הממשלה בתחומי הביטחון הלאומי ויחסי החוץ, ולתת הנחיות למימוש מדיניות במשרדי הממשלה. במסגרת זו היא תוכל לאשר תוכניות פיתוח והצטיידות רב שנתיות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין. נקבע גם מנגנון לכינוס הוועדה: ראש הממשלה יקבע את סדר היום, ושלושה חברי ועדה יוכלו לדרוש להוסיף נושא שייכלל בתוך 30 ימים. הוועדה תתכנס אחת ל-21 ימים לפחות.
בהצעה מוגדר תפקידו של ראש המטה לביטחון לאומי כמרכז הוועדה. הוא יהיה אחראי על הכנת סדר היום, איסוף המידע הדרוש לדיונים, הכשרה וליווי של חברי הוועדה למעט ראש הממשלה ושר הביטחון, והצגת המצב המדיני ביטחוני אחת לארבעה חודשים לפחות. נקבע כי דיוני הוועדה יהיו סודיים וכל פרסום מידע יתאפשר רק באישור הוועדה.
עוד נקבע בהצעה מנגנון לכינוס ועדת משנה לניהול מלחמה. במקרה כזה יוכל ראש הממשלה לכנס שלושה מבין חברי הוועדה: ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. ועדה זו תתכנס אחת ל-48 שעות לפחות ותעסוק בקביעת התכלית המדינית של המלחמה, בגיבוש יעדים צבאיים ומדיניים ובהצגת חלופות, וכן בעדכון הנחיות למערכת הביטחון לשם השגת היעדים.
בדברי ההסבר נכתב כי אירועי טבח השבעה באוקטובר "חשפו באופן טראגי את עומק הכשלים במערכת קבלת ההחלטות הביטחוניות של מדינת ישראל, ובראשם הקבינט המדיני–ביטחוני. הטבח האכזרי שביצע ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה, חטיפת מאות בני אדם ורציחתם של למעלה מ־1,200 אזרחים וחיילים, העמידו באור בוהק כשל מודיעיני וביטחוני חסר תקדים. מלחמת חרבות ברזל, אשר נמשכה למעלה משנתיים, מציבה את הקבינט במבחן היסטורי של קבלת החלטות אסטרטגיות מורכבות".
"במציאות ביטחונית דינמית ומאתגרת זו, תפקידו של הקבינט המדיני–ביטחוני הוא קריטי: לקבוע מדיניות לאומית בשעת חירום, לתכלל מהלכים צבאיים ומדיניים, ולקבל החלטות גורליות המשפיעות על חיי אדם, על ביטחון המדינה ועל עתידה האסטרטגי. ואולם בפועל מתגלה פער מהותי בין הייעוד לבין התפקוד: דיונים שאינם ממוקדים, היעדר מקצועיות ושיטתיות בניהול תהליכי קבלת החלטות והדלפות תכופות הפוגעות ביכולת הפעולה האסטרטגית", נכתב בדברי ההסבר.
על פי דברי ההסבר, הצעת החוק "נועדה לעגן סטנדרטים מחייבים וסדרי עבודה סדורים לקבינט המדיני–ביטחוני, שיחזקו את כשירותו ואת אחריותו: קיום דיונים ממוקדים ומבוססי חומרים מקדימים, מנגנוני תיאום ותכלול בין גורמי הביטחון והמדיניות, חובת תיעוד ושקיפות מוסדית והסדרים מחמירים לשמירת סודיות. עוד קובעת ההצעה, כי מי שלא שירת את המדינה לא יוכל לשמש כשר בעל זכות הצבעה בקבינט המדיני–ביטחוני. צעדים אלה נדרשים כדי להבטיח קבלת החלטות מקצועית, עקבית ואפקטיבית בשגרה ובחירום ולחזק את אמון הציבור במוסדות הממשל והביטחון".