בהקלטות שפורסמו אתמול בחדשות 12 נשמע יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מתבטא בחריפות בחוג בית שנערך ביישוב אלון שבות. גנץ תקף גורמים במחנה הפוליטי שלו שקראו לו לפרוש מהמרוץ בשל מצבה הקשה של מפלגתו בסקרים, והבהיר כי אינו רואה עצמו מחויב לאף גוש פוליטי. "מי בכלל אמר שאני בגוש שלכם? איפה חתמתי שאני שלכם? אני של מדינת ישראל", אמר.
אלא שמאחורי ההצהרות הנחרצות, מצבה האלקטורלי של כחול לבן נראה עגום במיוחד. שמואל רוזנר מציג בטורו השבועי ב"מעריב", שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב, ניתוח המבוסס על הרצה עדכנית של מודל הבחירות שלו - 10,000 סימולציות הנשענות על מצב המפלגות הנוכחי. לפי הנתונים, כחול לבן עוברת את אחוז החסימה ב-1.89% בלבד מההרצות.
במילים פשוטות: אם היו מתקיימות מאה מערכות בחירות תחת אותם תנאים, בני גנץ היה נכנס לכנסת פעם אחת או פעמיים בלבד. ב-98.11% מהמקרים - 9,811 מתוך 10,000 הרצות - כחול לבן אינה מקבלת אף מנדט. רק ב-86 הרצות קיבלה המפלגה ארבעה מנדטים, וב-92 הרצות חמישה מנדטים. הסיכוי לקבל שישה מנדטים עומד על 0.09%, ולשבעה או שמונה מנדטים - על 0.01% בלבד כל אחד. מדובר, כפי שמדגיש רוזנר, במקרי קצה נדירים במיוחד. המשמעות, לפי המודל, ברורה: בתנאים הנוכחיים, הצבעה לכחול לבן כמעט ואינה משפיעה על הרכב הכנסת הבאה.
הסוקר של "מעריב", ד"ר מנחם לזר, מזכיר כי לאחר אירועי 7 באוקטובר זינקה המפלגה בראשות גנץ לשיא של כ-40 מנדטים, בעוד הליכוד צנח ל-17 בלבד. ואולם, שנתיים לאחר פרוץ המלחמה הארוכה בתולדות המדינה, המגמה התהפכה: הליכוד התאושש, וגנץ ירד אל מתחת לאחוז החסימה.
לדברי לזר, הזינוק של גנץ נבע מהצטרפותו לממשלת החירום - מהלך שזכה לאמון ציבורי רחב בתקופת ההלם שאחרי 7 באוקטובר. "כחול לבן שימשה מעין ‘מגרש חניה’ פוליטי לאחר הטראומה", הוא אומר, "אך עם חלוף הזמן, הבוחרים חזרו לבתים הפוליטיים הטבעיים שלהם". לזר מעריך כי פרישתו המאוחרת של גנץ מהממשלה, חזרתו של נפתלי בנט למערכת הפוליטית וההתפצלות של גדי איזנקוט - פגעו כולם משמעותית בכוחה של כחול לבן. לדבריו, גנץ הפך לשיאן התנודתיות של המערכת הפוליטית: ממועמד מוביל עם עשרות מנדטים - אל סף היעלמות מהכנסת בתוך פחות משנתיים.
הטור המלא של שמואל רוזנר יתפרסם בסוף השבוע ב"מעריב"