הפרות הסדר והאלימות בירושלים, שבמהלכן נפצעו 13 שוטרים, אינן רק תקרית נקודתית שנולדה מטעות בזיהוי - כך מעריכים גורמים חרדים המעורים בנעשה.
לדבריהם, העובדה שתושבים המשתייכים לפלגים שונים בחברה החרדית, וחלקם קיצוניים, פירשו בטעות אירוע פיקוח עירוני כמעצר עריק - והידרדרו במהירות לעימותים אלימים עם כוחות המשטרה - משקפת תהליך עמוק יותר: הקצנה גוברת ברחוב החרדי, שנושקת כעת גם לליבת הזרמים המתונים. לטענתם, ההקצנה הזו עשויה להרחיק את הסיכוי להעברת חוק הגיוס שמקודם בימים אלה בכנסת.
גורם במפלגות החרדיות מדגיש כי עצם התקרית מצטרפת לתמונה רחבה יותר של שינוי אווירה. "זה מראה שהרחוב החרדי הקצין בעמדותיו. הקיצוניים יהיו יותר קיצוניים, אבל גם המתונים הקצינו", הוא אומר.
לדבריו, היום כבר לא מדובר רק בשוליים אידיאולוגיים המזוהים עם פלגים קיצוניים מובהקים, אלא בתופעה שמחלחלת פנימה. "מה שראינו היום - זו חברה חרדית בהקצנה", קובע הגורם החרדי.
לדברי גורמים חרדים, התופעה התעצמה בחודשים האחרונים סביב סוגיית העריקים והמעצרים: מעצרי עריקים הפכו ל"מופע" ציבורי, לרבות קבלת פנים ראוותנית בשחרור.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"יש פה טרנד", אומר אחד מהם. "כל העריקים שיוצאים מקבלים לימוזינות ושיירות וחיבוק חם מהרבנים". לדבריהם, המהלך הזה לא רק מציג הזדהות עם מי שהסתבך מול רשויות האכיפה, אלא מייצר מנגנון שמחריף עמדות ומעמיק את הקרע מול המדינה.
ברקע עומדת תחושת רדיפה, שהגיעה לנקודת רתיחה סביב חוק הגיוס. "סיפור חוק הגיוס הפך את החרדים נגד הממסד, נגד המדינה", אומר גורם פוליטי חרדי. לדבריו, הסיפור כבר לא מסתכם בפרטי החוק או בניסוח סעיף כזה או אחר. "האירוע מראה שהחברה החרדית מרגישה שהממסד רודף אותה".
נוצר פער הולך וגדל בין הפוליטיקאים החרדים לבין הרחוב שלהם. "הרחוב החרדי לא איתנו", הוא אומר, ומבהיר שהכוונה היא גם לציבורים שאינם משתייכים לשוליים הקיצוניים. גם כשמנסים להציג את חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית כהסדרה שתמנע הפללה ומעצרים - המסר לא מתקבל בקרב הציבור החרדי הרחב.
ההשלכות אינן מוגבלות לרחוב החרדי בלבד. "זה משפיע על כל הצדדים", אומר גורם בקואליציה, ובראש ובראשונה על ההנהגה הרבנית. "הרחוב החרדי נתון לסמכות רבנית", הוא מזכיר, אך מוסיף כי הרבנים, כשהם רואים אירועים כאלה, מבינים ש"משהו פה לא תקין".
ההקצנה מקרינה גם על המערכת הפוליטית הכללית. "גם הליכוד", הוא אומר, "כי במלחמה מתחדדים הגבולות - כל אחד תופס את הצד הקיצוני יותר".
לפי גורמים חרדים, אירועים אלימים מהסוג שנרשם בירושלים מגדילים את המחיר הציבורי של קידום חוק הגיוס. "אם מחר הליכוד יעביר חוק גיוס", אומר גורם חרדי, "אז אומרים שהליכוד בחר בקיצוניים הללו". לדבריו, התוצאה ברורה: "אירועים כאלה מרחיקים את חוק הגיוס עוד. כי ברגע שמרגישים שנלחמים בהם - הם מתבצרים בעמדות שלהם יותר".
באשר לסיכויי החקיקה עצמה, גורמים חרדים מסייגים ואומרים כי קשה להעריך מה יקרה ברגע האמת. "אם יהיה רוב או לא - זה לא משהו שאפשר לדעת. בסוף נסגרים דילים", אומר אחד מהם.
עם זאת, המציאות בשטח מציבה מגבלות קשות על הפוליטיקאים החרדים, בעיקר בזירה האשכנזית. "לא כל אגודת ישראל יכולים להצביע בעד החוק הזה, חד משמעית", מעריך גורם חרדי, ומוסיף: "חצי מהאגודה לא יכולים להצביע" במציאות של רחוב מתוח ומתבצר.
בחלק מהחצרות והקהילות - גם כאלה שמזוהות עם פרוש ושלומי אמונים - הציבור "לא באירוע בכלל" של חוק הגיוס. כלומר, לא מדובר רק בהתנגדות אידיאולוגית, אלא בסירוב עקרוני להשתתף במהלך. "זה מתורגם", אומר גורם חרדי, "שהרחוב החרדי שורף את הקווים האדומים ויכול להיות שברגע האמת - לא יהיה".