יו"ר הכנסת מהליכוד, אמיר אוחנה, הצביע היום (רביעי) במליאת הכנסת בעד הצעת חוק נישואים אזרחיים שהגישה האופוזיציה. בתגובה, הסיעות החרדיות זעמו.
דגל התורה יצאו בהצהרה: "אמיר אוחנה עשה מעשה שלא יעשה ותמך בחוק נישואים אזרחיים של האופוזיציה, בניגוד לסיכום שבין הליכוד ליהדות התורה - לשמור על הסטטוס קוו. הטעות שנעתרנו לבקשת הליכוד ותמכנו בו להיות יו"ר הכנסת - לא תקרה שוב". בכך בעצם רומזים על המשך הנאמנות הפוליטית לליכוד גם בכנסת הבאה.
יו"ר יהדות התורה, הרב יצחק גולדקנופף, יצא בהצהרה: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו (הליכוד) ממשיכה להפר את כלל הסיכומים וההבנות עם המגזר החרדי. היום הגדיל לעשות יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, כאשר הצביע בעד חוק שכל כולו רמיסה בוטה של תורתנו הקדושה בניגוד להבנות שהיו עד כה ולברית ההסטורית בין הליכוד למפלגות החרדיות שהתבססה על שמירת ערכי מסורת ישראל".
גם סיעת ש"ס יצאו כנגדו: "סיעת ש"ס מביעה מחאה חריפה על הצבעתו של יו״ר הכנסת בעד החוק הפוגע במוסד הנישואין כדת משה וישראל, בניגוד מוחלט לעמדת הקואליציה. מדובר בחוק המהווה פרצה חמורה בכרם ישראל, העלולה לערער את יסודות הזהות היהודית של מדינת ישראל. הצבעתו של יו"ר הכנסת יחד עם האופוזיציה בסוגיה רגישה ויסודית כל־כך, היא התרסה חמורה המוכיחה כי אינו ראוי לתפקידו כיו״ר הכנסת של המחנה האמוני".
בדברי ההסבר לחוק, נכתב: כיום במדינת ישראל הדרך היחידה ליצור מסגרת משפחתית מוכרת על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי, בהתאמה לדתם של בני הזוג. מציאות זו פוגעת פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם ומונעת מזוגות רבים את האפשרות למסד חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. זוגות אלה, שאינם מעוניינים או יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הדתי, מוצאים את עצמם ללא חלופה אזרחית. יתרה מכך, זוגות אלה נאלצים לשאת בהוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בנישואים מחוץ למדינה ואף מאבדים את החוויה היסודית של מיסוד הזוגיות שלהם במדינה בה הם חיים, בשפתם, בתרבותם ובלוויית משפחתם וחבריהם.
מצוקה זו הובילה למגמה הולכת וגוברת של פיתוח מסלולים עוקפים לנישואין הדתיים הכוללים, בין היתר, את הרחבת מוסד ה"ידועים בציבור" בישראל ואת העלייה הגבוהה במספר הבוחרים להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל. כך, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2011 דווח למרשם האוכלוסין על 8,995 זוגות שערכו נישואים בחו"ל, בהם לפחות אחד מבני הזוג רשום במרשם האוכלוסין. 70% מקרב הרשומים במרשם האוכלוסין שדיווחו בשנת 2011 כי נישאו בחו"ל הם יהודים. כמו כן, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הזוגות היהודים החיים יחד בלי להינשא זה לזו עלה פי 2.5 בשנת 2011 בהשוואה לשנת 2000.
מסלולים אלה יוצרים פגיעה קשה בזכויות היסוד של בני הזוג משום שהם כוללים פתרונות נקודתיים וחלקיים בלבד, ואינם מבטיחים ודאות משפטית ויציבות למערכת היחסים בין בני הזוג, בשונה מזוגות שנישאו בנישואין דתיים. יתרה מכך, היעדרה של מערכת אזרחית מוכרת ופיתוחה של תופעת ה"ידועים בציבור", המאפשרת לבני זוג נשואים לחיות בנפרד ובאופן קבוע עם בני זוג אחרים בלי שהותר קשר ההתחייבות ביניהם, עלולה להציב מכשולים הלכתיים לדורות הבאים. במציאות בישראל, היעדרו של מסלול חלופי למסגרת הדתית מביא להעמקת הקרעים שבין הציבור שומר המצוות ובין זה שאינו ולהתרחקות של רבים מהמסורת הדתית.
מטרתה של הצעת חוק זו היא לאפשר לכל מי שחפץ בכך לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. הצעת החוק נועדה ליצור מוסד משפטי-אזרחי חדש במדינת ישראל אשר יתקיים לצד מוסד הנישואין הדתי, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים.
מוסד הנישואים האזרחיים אינו מבקש לקרוא תיגר על הממסד הדתי, להתחרות או להתנגש בו, אלא להיות קשוב ולכבד את חירותם של אלה שאין ביכולתם או ברצונם למסד את חיי משפחתם באופן דתי, לעשות זאת באופן אחר תוך מתן תוקף משפטי-אזרחי להחלטתם. ברית זוגיות זו תהווה מסלול מקביל אשר יחיל על בני הזוג שיבחרו בו את מלוא הזכויות והחובות האזרחיות החלות על בני זוג נשואים. זאת, בלי שבני הזוג ייחשבו כנשואים על פי הדין הדתי.
אותן זכויות וחובות יחולו על זוגות שבחרו במסלול של נישואים אזרחיים מכוח רישומם במרשם מיוחד, אשר ינוהל באמצעות רשמים שימונו על ידי שר המשפטים, לאחר שנמצאו כשירים להתמנות כשופטים בבית משפט לענייני משפחה.
הצעת החוק קובעת מנגנונים אזרחיים בכל הנוגע לעריכת ברית הזוגיות, למילוי הבקשה לנישואים אזרחיים ולתנאי הכשירות שצריכים להתקיים אצל בני הזוג. כמו כן, קובעת ההצעה מנגנונים העוסקים בהתרה של הנישואים האזרחיים ומחיקתם של בני הזוג מהמרשם.
הצעת החוק מגלמת בתוכה הצעת פשרה אשר מבוססת על הצעות חוק רבות שהוצגו לאורך השנים על ידי גורמים שונים – הן מהמגזר הדתי והן מהמגזר החילוני – ומבטאת ניסיון לדו-שיח החותר ליצור מציאות המאפשרת הגשמתן של זכויות יסוד תוך מתן כבוד הדדי לתפישות הערכיות השונות. לאור האמור, יש להניח כי מוסד ברית הזוגיות אף יצליח להוביל לחיזוק מוסד הנישואין הדתי שכן בהינתן חלופה אזרחית למיסוד הקשר הזוגי, זוג שיבחר בנישואין דתיים יעשה כן ברצון חופשי ובלב שלם.