הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ מירב כהן (יש עתיד), שוב קיימה הבוקר (רביעי) דיון במעמד האופוזיציה בלבד, והפעם על אלימות כלכלית כלפי נשים, נושא שחברי הקואליציה לא ראו כחשוב מספיק. חקיקה שקידמה ח"כ כהן כשרת השוויון החברתי בממשלה הקודמת להגדרה בחוק של אלימות כלכלית כעוולה אזרחית, שתאפשר לבתי המשפט לתת סעד לנפגעות - נתקעה על ידי הקואליציה הנוכחית אחרי שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
חני אסרף, נפגעת אלימות כלכלית, העידה בדיון: "את המשכורת שלו הוא (בעלה) לקח לעצמו, ואנחנו (חני וחמשת הילדים) חיינו מ-640 שקלים, מקצבת הילדים. המקרר חולק למדפים - העליונים שלו, והתחתונים שלנו. והילדים ידעו שאסור להם לגעת באוכל. שני ילדים שלנו שברו יד. הוא לא הסכים לפנות אותם. הוא יצא בהפגנה החוצה לראות איך אני מסתדרת בלעדיו. קיבעתי להם את היד בעצמי כל הלילה, ולמחרת בבוקר פיניתי אותם. אחד המקרים היה שבר מורכב עם ניתוח וברגים. חשוב להבין כמה אלימות כלכלית פוגעת לא רק באישה - אלא גם בילדים".
"הבכור שלי בן 13, כל הילדים שלי עם השמנת יתר. עם אכילה רגשית. כולם מטופלים. אני לקיתי בפיברומיאלגיה. אלתם יודעים כמה נשים שסובלות מאלימות כלכלית סובלות מזה? כי זה נובע ממצב רגשי. זה פוגע בתפקוד האם, פוגע לילדים בילדות. הבכור שלי התנהל כילד הורי".
"המדינה צריכה לתת לנו מענה. ולא מענה של מגזר שלישי. אנחנו לא רוצות להיות נתמכות סעד, אלא לצאת מהמעגל. להרים את הראש. פרודוקטיביות. מכלכלות. אנחנו רוצות להוות דוגמה לילדינו. יש פה רישומים כוזבים של ביטוח לאומי. יכול להיות שהבעל מקבל 15 אלף שקל, אבל המשכורת לא הולכת לאמא ולילדים, אלא אליו בלבד. ושאר המשפחה חיה בעוני מרוד."
אסיה אסתר גלעדוב, גם היא נפגעת אלימות כלכלית, סיפרה: "אני עבדתי בתפקידים בכירים מאוד עם משכורת יפה. זה התחיל באלימות כלפי הבנות שלי, המשיך בלחלק צ'קים ולזייף חתימות שלי. לקחת את המשכורת שלי בלי שאני יודעת, לפתוח עסק על השם שלי בלי שאני יודעת, עד שהוא לא מוצא מאיפה לגרוף כסף. ואז זה מגיע לניסיון רצח. משם אני עוברת למקלט בבאר שבע. כשאני יוצאת משם יש נגדי תיק תביעות קטנות".
"חוץ מכל זה שהוא לקח לי, זה גם 750 אלף שקל חובות על השם שלי, אלוהים יודע מאיפה. הוא כתב לי מכתבי התנצלות על מה שעשה, והלכתי עם זה למשטרה. סיוע משפטי הכניס אותי לפשיטת רגל. בחיים לא הייתי חייבת בבנק. בחיים לא חזר לי צ'ק. פתאום יש לי חוב של 750 אלף שקל. לא עניין את הרשויות כלום. אני גם פוסט טראומטית וחולת פיברומיאלגיה, אני לא יכולה לצאת לעבוד, אני כבר מאוד תלותית".
"כשהתחננתי לרווחה שאין לי כסף עשו לי טובה בבושת פנים לתת לי שובר של 250 שקל. מעולם לא הזדקקתי לזה. לעתים חזרתי למקלט לבקש מצרכים כי הרווחה לא רואה אותנו. אני רוצה לחיות, לא נותנים לך אפשרות אחרי שאת יוצאת מהמקלט. את נאבקת על הכל. אני באתי לזעוק למען אותם אנשים שהרווחה לא רואה".
יו"ר הוועדה ח"כ כהן, אמרה בדיון: "אלימות כלכלית היא תופעה חמקמקה. את הסימנים שלה לא רואים על הגוף - אבל הם כן מורגשים בנפש. היא לא משאירה חבלות. היא משאירה פחד, חרדה, בושה, והתרוקנות איטית של תחושת הערך והמסוגלות. האלימות הכלכלית עלולה להשאיר את הנפגעת בחובות משמעותיים או בתלות כלכלית מוחלטת, באופן שהופך את השיקום למשימה קשה כפליים".
כהן העידה: "כשרה לשוויון חברתי, יחד עם שרי המשפטים והרווחה דאז (גדעון סער ומאיר כהן י"ב), הצלחתי להעביר בקריאה ראשונה את הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, למרות לחצים אדירים שהופעלו נגדה. החקיקה נועדה להגדיר לראשונה בחוק את מושג האלימות הכלכלית, ולתת כלים לבתי המשפט להעניק סעד לנפגעים בדמות צו למניעת אלימות כלכלית. אלא שמאז שקמה הממשלה הנוכחית - לא הצלחתי להביא את החקיקה לידי השלמה".
"ניסיתי להגיש הצעת חוק פרטית והקואליציה הפילה אותה. לאחר מכן, שר המשפטים הבטיח לי באופן אישי ופומבי שהוא ידאג להעברת החוק תוך כמה חודשים. מאז - צרצרים. לא משנה כמה ניסיתי ליצור שיתופי פעולה עם משרד המשפטים ומשרד הרווחה - פשוט לא הצלחתי לקבל תשובות. אני רוצה שנצא מפה עם בשורה אמיתית. בשורה כזו שתראה שהממשלה באמת מוכנה להרים את הכפפה ולתת מענה לנשים שנמצאות בסבל אמיתי, שקט ויומיומי".