"סגירת המעגל בסוגיית החטופים והכרזת ראשי המפלגות הערביות על ריצה משותפת, הביאו לשינויים משמעותיים במפה הפוליטית", אומר הסוקר של "מעריב", ד"ר מנחם לזר, בעקבות הסקר שפורסם הבוקר (שישי).
"מצד אחד, אנחנו רואים התחזקות של הליכוד ומצד שני, שהעלייה המשמעותית של שלושה מנדטים בכוחן של המפלגות הערביות, אם יתמודדו ברשימה משותפת – פוגעת בעיקר במפלגות האופוזיציה", מציין עוד ד"ר לזר.
"מניסיון העבר עולה כי בכל פעם שהמפלגות הערביות התאחדו ורצו ביחד, עלו שיעורי ההצבעה בחברה הערבית, וכאשר הן היו מפוצלות אחוזי ההצבעה היו נמוכים יותר", מסביר ד"ר לזר, ומעריך שהפוטנציאל בחברה הערבית הוא 20-15 מנדטים, אם אחוז ההצבעה שם יהיה דומה למגזר היהודי.
ד"ר לזר אומר עוד כי מהסקר עולה שאיחוד משולש של נפתלי בנט, גדי אייזנקוט ויאיר לפיד, הופך אותם אומנם למפלגה הגדולה ביותר, אבל בסך הכל האיחוד מניב פחות מנדטים - לעומת התסריט שכל אחד מהם מתמודד בנפרד.
"כאשר יש איחוד כזה, מי שנמצא בצד השמאלי יותר נרתע מבנט ומי שנמצא בצד השני, נרתע מיאיר לפיד. המשמעות היא בריחת קולות מהרשימה מאוחדת", הוא מסביר – "גם איחוד כזה עשוי לגרום למתלבטים מהצד הימני במפה הפוליטית לרדת מהגדר ולחזק את הימין".
גם השבוע, בני גנץ, בצלאל סמוטריץ ויועז הנדל לא מצליחים לעבור את אחוז החסימה. "זאת, למרות שגנץ ממשיך בקמפיין 'בלי רע"מ ועוצמה יהודית', סמוטריץ ממשיך להציג התרסה כלפי אופן סיום המלחמה ברצועת עזה ובסוגיית חוק הגיוס, אין בשורה חדשה לאנשי המגזר הדתי לאומי, שנושאים עליהם משא כבד בשנתיים האחרונות ודורשים שוויון בנטל הגיוס", הוא מעריך.
"העיניים נשואות כעת לשתי זירות: לזירה האיראנית ולזירה ברצועת עזה, שם חמאס עדיין שולט ולא מסכים להתפרק מנשקו. להתפתחויות בשתי הזירות עשויות להיות משמעויות דרמטיות על המערכת הפוליטית", הוא מסכם.