"סקרים שמתפרסמים, וגם מחקרי עומק מאוד מדאיגים שלא פורסמו, אומרים שכבר ממש לא בטוח שהגוש הליברלי ינצח", כך אמר השבוע יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בישיבת סיעת יש עתיד בכנסת. ועוד אמירה שכלל לפיד בסקירה שלו "יש עתיד היא המפתח לניצחון. אם היא לא תהיה חזקה, המחנה יפסיד בבחירות".
האמת, די להסתכל על נתונים הסקרים השבועיים שפרסמנו במעריב בחצי השנה האחרונה כדי להבין שיאיר לפיד לא ממש טועה לגבי הסיכוי של מתנגדי נתניהו לנצח. באשר לשאלת יש עתיד כמפתח לניצחון – כאן הדברים פחות ברורים.
מבצע "עם כלביא" בחודש יוני 2025 היה נקודת ההיפוך של הליכוד בסקרים. מאז השבעה באוקטובר ועד לנקודת הזמן הזו הייתה הליכוד המפלגה השנייה בגודלה בסקרי מעריב. תחליה שניה למחנה הממלכתי שזינקה לאזור ה-40 מנדטים לאחר השבת השחורה, ולאחר מכן שניה למפלגת בנט 2026 שהוכנסה לסקרי מעריב בספטמבר 2024.
בסקר שבוצע ב-17 ביוני 2025, הפכה הליכוד את המגמה כשעלתה בארבעה מנדטים ל-25 והתייצבה מעל מפלגת בנט 2026 שירדה בשיעור דומה ל-23 מנדטים בלבד. יש עתיד לעומת זאת, נותרה על מכונה עם תשעה מנדטים לפני ואחרי המבצע. מאז, נעים המנדטים שמקבלת יש עתיד בטווח שבין שבעה לעשרה כאשר המספר השכיח שלהם הוא תשעה והממוצע עומד על 8.2 בלבד. יתר על כן, רק בשני סקרים מתוך ה-38 שבוצעו מאז עם כלביא (5%) השיגה המפלגה מספר מנדטים דו ספרתי.
אם נשווה את יש עתיד למפלגת ישר! של גדי אייזנקוט שהחלה להימדד בסוף אוגוסט 2025, הרי שזו דווקא נמצאת במגמה (מתונה) של עליה. המפלגה החלה את דרכה עם שמונה מנדטים בסקר הראשון ב-13 ביולי 2025 ומשם עלתה בהדרגה עד לנתון שיא של 12 מנדטים בסקר האחרון. ב-10 מתוך 29 הסקרים בהם נכללה המפלגה (35%) היא עמדה על מספר דו ספרתי.
התמורה שהביא מבצע "עם כלביא" למפת המנדטים מתחדדת עוד יותר כשמסתכלים על הגושים עצמם. מתחילת 2025 ועד למבצע עם כלביא, שמרה האופוזיציה (ללא המפלגות הערביות) על רוב משמעותי, שעמד בממוצע על 64 מנדטים מול 46 בלבד לגוש מפלגות הקואליציה הנוכחית.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מאותה נקודת זמן ואילך השתנתה התמונה ובכל 38 הסקרים שנערכו מאז ה-17 ביוני 2025, עומדת האופוזיציה בממוצע על 60 מנדטים מול 50 לקואליציית נתניהו. מתחילת 2026 התמונה הופכת למדאיגה עוד יותר מבחינת מפלגות האופוזיציה. הנתון הממוצע של הגוש (ללא המפלגות הערביות) עומד על 59 מנדטים - ורק בסקר אחד הן מצליחות להגיע לרוב של 61.
אז גם, כשמסתכלים על יש עתיד לבדה או בהשוואה למפלגתו של גדי איזנקוט, וגם במבט-על על הקרב בין הגושים - המצב לא משהו. ואם חשבנו שהתקווה טמונה בחיבורים בין מפלגות בגוש האופוזיציה, בדקנו ומצאנו שתי נקודות עיקריות: ראשית, יש מעט חיבורים (השכיח שבהם הוא של בנט ואיזנקוט) שבהם גם אם השלם לא גדול מחלקיו הוא מסייע, או לא פוגע, בגוש עצמו; ושנית, בכל או ברוב החיבורים שבהם נכללה יש עתיד, השורה התחתונה הראתה על פגיעה במספר הכולל של המנדטים בגוש בשל זליגה של מצביעים של מפלגות הגוש לעמדת המתנה.
מה הסיבות לכך? אפשר להעלות כמה השערות שמחייבות מחקרי עומק, אבל אחת מהן שניתן לראות גם בסקרי מעריב היא סוגיית המנהיג. בעשורים האחרונים מתגברת בישראל ובעולם המערבי כולו הפרסונליזציה של הבחירות - עליית חשיבות המימד האישי ואישיות המנהיג בשיקולי ההצבעה.
במובן זה, יש יתרון מובהק לגוש מפלגות האופוזיציה המאוגד סביב מנהיג יחיד – בנימין נתניהו. לעומת זאת, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה אין הסכמה באשר לזהותו של המוביל, שלא לדבר המועמד לראשות הממשלה הבאה. דוגמה קטנה לכך ניתן למצוא בסקר שערכנו ב-12 בדצמבר, בשאלת ההתאמה לראשות ממשלה שבו הצבנו את בנימין נתניהו ראש בראש מול ראשי מפלגות האופוזיציה.
בכל שאלה שכזו מצאנו שמצביעי מפלגות הקואליציה בחרו כאיש אחד את נתניהו (בין 93% ל-98%, תלוי מול מי) ולעומתם מצביעי מפלגות הקואליציה העדיפו מועמדים משלהם בשיעורים נמוכים הרבה יותר. את השיא קיבל בנט, עם 69% ממצביעי הקואליציה שהעדיפו אותו על פני נתניהו. גדי איזנקוט הועדף על ידי 66% ממצביעי האופוזיציה, ויאיר לפיד היה הרבה אחריהם עם רק 50% ממצביעי מפלגות האופוזיציה שהעדיפו אותו על פני נתניהו.
אז בסיכומם של דברים, הנתונים העקביים של הסקרים השבועיים של מעריב אכן מראים שיותר ויותר קשה לראות את גוש מפלגות האופוזיציה מנצח את הבחירות הבאות, בטח אחרי שמרבית מנהיגי מפלגותיו סנדלו את עצמם בכל הקשור להסתמכות על מפלגות ערביות. ובאשר למרכזיותה של יש עתיד בגוש ובדרך לניצחון, גם כאן יש ליאיר לפיד בעיה לא פשוטה.